הבדלים בין גרסאות בדף "ישעיהו ליבוביץ"

נוספו 624 בתים ,  לפני 6 שנים
אין תקציר עריכה
* "ערך אינו ניתן להנמקה. זהו דבר לא רציונלי, איננו מבטא מציאות ואיננו מתחייב מהמציאות."
* "הכרעות ערכיות אינן פרי הידע שיש לאדם אלא פרי רצייתו, מגמותיו ושאיפותיו. לפיכך אין מקום לביקורת ראציונאלית של ערכים. עצם ראייתו כערך מוציאה את הדבר מגדר הבחינה הראציונאלית."
* "מניין בכלל ערכים? הרי במציאות אין ערכים!"
* "על ערכים אי אפשר להתווכח, רק להילחם."
* "ערך הוא דבר המחייב את האדם. ערך הוא איזה דבר אשר לגביו האדם חש או תופס או מכריע או מחליט שהוא חייב למען הדבר הזה משהו. ערך איננו דבר שאדם מקבל אותו אלא הוא דבר שלמענו האדם נותן משהו, ורמת הערכים נמדדת לפי מה שהאדם מוכן לתת למען הערך הזה. אבל המדע אוניברסליותו נובעת מזה שהוא איננו מחייב את האדם לשום דבר מלבד הבנתו את הדבר הזה. במובן זה הוא חסר ערך."
* "רק האתיאיזם האידיאליסטי מחפש בטבע או בהיסטוריה משמעות וערכים."
* "אני אדם שבכוונה ובזדון מחלל את הדברים המקודשים לבני אדם אחרים, אני עושה את זה בכוונה ובזדון ואני אומר דברים שפוגעים ברגשותיהם, אני עושה את זה בכוונה, אני מתכוון לפגוע ברגשותיהם."
* "אני מטריאליסט נוקשה"
* "שנואים עליי בני אדם אשר המילה בעזרת ה' איננה פוסקת מפיהם. ה' זה אמצעי עזר?!"
* "לחבישת כיפה אין מקור בהלכה, אלא שהיא נוהג מקובל (אתה רשאי לקרוא לזה אופנה) בעולמם של יהודים שומרי תורה ומצוות. ואינני רוצה להפגין פרישה מציבור זה" ~ בתשובה לשאלה מדוע הוא חובש כיפה
* "אני אינני פילוסוף ואינני תיאולוג, אינני היסטוריון ואינני סוציולוג. בזה לא נתכוונתי כאן להתעטף בעטיפה של ענווה (יש בי הרבה חסרונות אבל ענווה איננה אחת מהם) אלא רציתי להגיד כאן שכל הדברים האלה שהייתה ידי בהם, אם ניתן לומר כך, שהזכרתי כאן בפילוסופיה, סוציולוגיה, היסטוריה אף אחד מהדברים האלה לא עסקתי מבחינה מקצועית. לעומת זאת עסקתי שבעים שנה עיסוק מקצועי ממש במדע. במדע במובנה של Science. באנגלית המילה Science איננה סתם מדע אלא בפירוש מדעי הטבע. כל התחומים והמישורים האחרים של הגות מדעית נקראים באנגלית במילה המצוינת שכמעט לא ניתן לתרגם אותה - Humanities. עיסוקי המקצועי ממש, היה בתחום Science ולא בתחום Humanities."
* "הייתה לי ההזדמנות והזכות להיות מעורה בעולמם של גדולי המדע. ארבעה ממורי - האבר, נרנסט, מאיירהוף ווארבורג היו בעלי פרס נובל. פרט לנרנסט, כולם היו יהודים או משומדים... אני זוכר שלפעמים היינו יושבים בקולוקוויום באוניברסיטה וישבו שם בשורה הראשונה חמישה או שישה בעלי פרס נובל. אותן שנים גם [[אלברט איינשטיין|איינשטיין]] היה בברלין, אבל דווקא איתו לא נפגשתי." ~ על חייו בגרמניה (לפני עליית הנאצים)
* "...וזוהי כמובן הסיבה היסודית לכך מדוע לא יצרתי שום דבר גדול בשום תחום. התפזרתי על פני תחומים רבים. אני מעוניין בדבר וגם מעוניין בדבר אחר, ואפילו במקצועי, במחקר כימי, לא התמדתי בעיסוק בנושא מסוים לאחר שפירסמתי עליו משהו, אלא התחלתי להתעניין בדבר אחר ועברתי אליו וגם עליו פירסמתי משהו וכו'. במידה מסוימת זה נובע מטבעי: אם אדם רוצה ליצור דבר גדול, עליו להתייחד בעיסוק בלעדי בו וזה נגד טבעי. אני אינני יכול לייחד את כל כוחי לדבר אחד בלבד. אני מתעניין ביותר מדי תחומים."
* "אני אינני מכיר בכלל במושג 'זכויות האדם'. מה זה 'זכויות', מדוע יש לו לאדם זכות?! הוא אחד האלמנטים של המציאות הטבעית!"
* "אני אדם שקיבל על עצמו עול תורה ומצוות ולא את עול המוסר." <ref>מתוך "'''רציתי לשאול אותך, פרופ' ליבוביץ...'''", עמוד 315</ref>
* "בהומניזם כלולים, בין השאר: א) קוסמופוליטיות; ב) פציפיזם; ג) אנרכיזם; ד) אתאיזם. במובן זה אפשר שנראה כהומניסט אמיתי את [[לב טולסטוי]], שבו היו ארבע המידות הללו. אף אחת מהן אינה בי."
* "יש לי הרגשה שאתה מחשיב אותי למין אינטלקטואל ליברלי. אפילו [[לב טולסטוי|טולסטויאני]] או אפילו פציפיסט. בהחלט לא. אני כלל לא כזה. אני מאמין במלחמות, אם הן הכרחיות לחלוטין. הסיבות להימצאותי בישראל הן פשוטות: זה המקום שאלוהים רצה שנחיה, ורציתי להיות אזרח של מדינה יהודית, רצוי דמוקרטית, אך אפילו למרבה הצער לא דמוקרטית, אם הרוב יתעקש על זה. מה שאני לא רוצה זה לחיות במדינה ששולטת ומדכאת ערבים. זה אימפריאליזם בוטה ואני בז לו. אני רוצה מדינה של יהודים, הנמשלת בידי יהודים, למען יהודים. שיהיו מיעוטים, אך שלא יסבלו מאפליה ושלא יבוזו להם, בדרך בה אנחנו שונאים את הערבים והם אותנו." ~ במכתב ל[[ישעיה ברלין]]
* "גם אני שייך לעולם המערבי, על אף שמוצאי מבחינה גיאוגרפית הוא מהמזרח. ילדותי עברה עלי ברוסיה, אבל לא פחות מן המערביים אני מעורה במדע, בפילוסופיה, בספרות ובמציאות החברתית של המערב. אני נזכר בוויכוח פומבי שהיה לפני למעלה משלושים שנה ביני ובין [[w:יצחק ברויאר|יצחק ברויאר]] ז"ל, אחד מהוגי הדעות המעניינים ביותר שעמדו ליהדות הדתית בדור שלפנינו: למרות הריחוק העצום בין השקפותיו והשקפותיי הערכתי אותו מאד. באותו וויכוח נתגלגלו הדברים לבעיות פילוסופיות כלליות, שאומנם היה להן קשר לעניינים הנוגעים ללבנו, ענייני היהדות, התורה והאמונה, אבל ביסודן לא היו אלא בעיות אונטולוגיות ואפיסטמולוגיות, ומאחר שיצחק ברויאר הרבה לטעון מבחינת היהדות אמרתי לו: ד"ר יצחק ברויאר, למה נרמה את עצמנו? הלא אתה יודע כמוני, שבעיסוקנו בבעיות פילוסופיות גם אנחנו - המוחזקים בעיני עצמנו יהודים מאמינים שכוונתם היא לקבלת עול מלכות שמים ועול תורה ומצוות - לא ממקורות היהדות אנו יונקים אלא מן האתאיסט האנטישמי [[עמנואל קאנט|קאנט]], ולא נוכל כלל לדון אחרת! יצחק ברויאר הודה לי מיד שאין ביכולתנו, אף ביכולתו-הוא, לדון בבעיות פילוסופיות מבלי ההתייחסות לקאנט."
* "זה מעורר בי גועל נפש. ממש גועל נפש. אינני יכול להבין כיצד בן אדם יכול לשבת ולהסתכל שעה שלמה אם אחד עשר חוליגנים אלה מטיבים לבעוט בכדור יותר מאשר אחד עשר חוליגנים אלה."
* "האחד עלול לענות שאיננו להוט במיוחד אחר סרטים, בעוד שהשני יעיד על עצמו שהוא חובב-סרטים מובהק. אם כך, הריני נמנה עם הסוג השני."
* "אם אני הולך לסרט ואני רואה שם, נגיד את [[w:מריל סטריפ|מריל סטריפ]], טוב אני נהנה מזה... אני חושב שהיא הטובה ביותר היום."
* "היום זה קורה לי שאני נרדם באמצע היום, אבל זה כבר הזקנה. אם אין אני מועסק במשהו אז אני לפעמים נרדם ממש ביום... לפעמים זה קורה שאני נרדם בקריאת ספר. זה תלוי גם כן מהו, אם זה רומן פורנוגרפי יפה מאוד אז אני אינני נרדם."
 
משתמש אלמוני