ישעיהו ליבוביץ: הבדלים בין גרסאות בדף

* "המשיח הוא בגדר מי שלעולם יבוא... כל משיח שבא, הוא משיח שקר."

* "לשם מה אדם צריך להיגאל אם הוא יכול לעבוד את ה'?" ~ בשיחה עם האב פרופ' מרסל דיבואה

* "מן הדבקות היתרה ברעיון גאולתו הדתית האישית של האדם צמחה ה[[נצרות]], שעיקרה היה ביטול המצוות המעשיות. מן הדבקות היתרה ברעיון גאולת עם ישראל צמחה השבתאות, שאף היא הביאה לאותה תוצאה... כיוצא בו, כשתיפקע הבועה המשיחית של ה"ה [[צבי יהודה קוק|קוק]], [[משה לוינגר|לוינגר]], [[חנן פורת|פורת]] וחבריהם, ויתברר שלא תתגשם היום התפארת של מלכות המלך המשיח, אלא תוסיף להתקיים בקשיים עצומים מדינת ישראל קטנה ודלה בגבולות 1967... יגלו גם אנשי `אמונים` שאין להם עוד שורשים ביהדות זו."

 

 

===פילוסופיה פוליטית===

* "מבחינת גישה אנטי-פשיסטית, הן הומניסטית הן דתית, אין לייחס למדינה ולממלכתיות משמעות ערכית. ולא זו בלבד אלא שאין לראות במדינה אפילו מכשיר להגשמת ערכים. המנגנון המדיני-שלטוני מקוים משום הצורך שיש בו; לשמור על מינימום של בטיחות ושל תקינות המציאות החברתית."

* "אנו, שאין אנו פאשיסטים, אין אנו מבקשים מן המדינה אלא שלא תפריע לבני-אדם לחתור לקראת אותם דברים שהם בשבילם ערכים. מבחינה זו, יתרונו של משטר מתבטא במידת חולשת המנגנון השלטוני: ככל שהמנגנון השלטוני מסוגל פחות לכוף את רצונו על נשלטיו, טוב יותר. אמנם, מן ההכרח לתת למנגנון השלטוני כוח-כפייה... אבל את הכוח הזה יש לצמצם למינימום."

* "היהדות המיוצגת על-ידי אלה שמעורים בעולמה של תלמוד תורה המסורתי, או שאינם יודעים או שאינם רוצים לדעת שחלה מהפיכה כזאת במציאות האנושית שהאישה היום היא יצור אחר, ממש יצור אחר, מאשר הייתה במשך אולי 300 או 500 דורות. הדמות של אשה שהיא רופאה, שהיא עורכת דין, שהיא פרופסורית באוניברסיטה, שהיא מלמדת גברים – הדמות הזאת לא הייתה קיימת בכלל, וניתן לומר שההלכה המגובשת בחלקה, בכלל איננה מכירה שיש אובייקט משונה כזה: אשה שהיא מנהלת בנק, אשה שמלמדת פיזיקה באוניברסיטה – ההלכה בכלל איננה מכירה את הדמות הזאת... ההבנה הזו עוד לא חדרה, ואי אפשר להגיד שלא חדרה לידיעתם של אנשי ההלכה, אבל לא נקלטה בתודעתם. בשבילם זה עדיין דבר משונה ובלתי טבעי... זה נגד הטבע שלאישה יהיה חלק שווה לגמרי עם הגבר בחיי התרבות... וברור הדבר שיהדות אשר מתכוונת היום, 1992, להקים חברה אשר דמותה נקבעת על-ידי התורה, מוכרחה לשנות מן היסוד את עניין מעמדה של האישה בחברה. אחרת, אין ליהדות, אשר קוראים אותה בטרמינולוגיה הרווחת אורתודוקסית, אין לה עתיד. משום שמכאן ואילך, היינו מהמאה ה-19, לא תתכן בכלל חברה אנושית מתוקנת שבה האישה איננה חלק אינטגרלי הן בתרבות האינטלקטואלית והן בחיים הפוליטיים והחברתיים."

* "הטענה שבת-ישראל מסתופפת בצל קורת הבית והמשפחה ואינה יוצאת ל"שוק" ול"חוץ", טענה המתקשטת באינטרפרטציה הפולקלוריסטית של "כל כבודה בת מלך פנימה" ובמאמרי חז"ל כגון "אין דרכה של אשה לצאת לשוק". אימתי ואיפה קיימה היהדות המסורתית הווי כזה, כשהיא היתה קובעת את אורח-החיים בקהילות-ישראל? איזו בת-ישראל היתה זוכה להסתופף בצל קורת הבית והמשפחה - בית אביה תחילה ואח"כ בית בעלה - ולהיות מוגנת בפני מגע ב"חוץ" וב"שוק"? הווה אומר : רק בת הגביר, וכן גם בת הרב - במידה שהלה היה חתנו או גיסו של הגביר. ואילו רובן המכריע של בנות-ישראל בכל קהילות-הקודש שבהן שלט "ההווי המסורתי" המהולל היו נאלצות להשתתף בכל כוחן במלחמת-החיים ב"חוץ" וב"שוק", ועכ"פ בין זרים ומחוץ לביתן. בכל בתי בעלי-הבתים הכשרים, נושאיו ועמודיו של "ההווי המסורתי", היו מצויות משרתות ומבשלות ומיניקות מבנות-העניים, ורבבות נשים נשואות היו נאלצות לעסוק בחנוונות וברוכלות, בחנות ובבית-המרזח ובשוק, בכדי למצוא טרף לביתן. מעולם לא ראינו ולא שמענו שדבריה ונושאי-דגלה של היהדות הדתית לחמו לשינוי משטר חברתי זה. לפיכך יש לקבוע ש"ההווי המסורתי" לגבי מקומה של האשה בעבודה ובשירותים, יותר משהיה בו מן האופי הדתי היה בו מן האופי המעמדי. אף היום נמצא בין היראים והחרדים, שלוחמים את מלחמת-הקודש נגד שירות-הבנות, שאין הם נמנעים מלהשתמש בשירותה של נערה כורדית או תימנית ל"ספונג'ה", נערה הנעקרת עי"כ מביתה ונלקחת לבית זר ; משמע שרק בתם היא "בת-מלך" שמקומה "פנימה", ואילו בת הכורדי או התימני - שאני. יתר-על-כן : באותו משטר של "ההווי המסורתי" היו מצויים מקרים, ש"חסידים ואנשי-מעשה" היו מקדישים עצמם ל"תורה ועבודה", בהטילם על נשיהם להתבזות ולהתענות בחנות ובשוק לפרנסת הבית. ואעפ"י שאמרו חז"ל, שחייב אדם לאהוב את אשתו כגופו ולכבדה יותר מגופו - לא מצינו עירעור על מצב זה מצד היהדות הדתית. המחאה על ניצול זה של האשה באה מן היהדות "האפיקורסית", שפרקה מעליה את "ההווי המסורתי"."

 

==על הפלות והמתות חסד==

* "ערך אינו ניתן להנמקה. זהו דבר לא רציונלי, איננו מבטא מציאות ואיננו מתחייב מהמציאות."

* "הכרעות ערכיות אינן פרי הידע שיש לאדם אלא פרי רצייתו, מגמותיו ושאיפותיו. לפיכך אין מקום לביקורת ראציונאלית של ערכים. עצם ראייתו כערך מוציאה את הדבר מגדר הבחינה הראציונאלית."

* "על ערכים אי אפשר להתווכח, רק להילחם."

* "ערך הוא דבר המחייב את האדם. ערך הוא איזה דבר אשר לגביו האדם חש או תופס או מכריע או מחליט שהוא חייב למען הדבר הזה משהו. ערך איננו דבר שאדם מקבל אותו אלא הוא דבר שלמענו האדם נותן משהו, ורמת הערכים נמדדת לפי מה שהאדם מוכן לתת למען הערך הזה. אבל המדע אוניברסליותו נובעת מזה שהוא איננו מחייב את האדם לשום דבר מלבד הבנתו את הדבר הזה. במובן זה הוא חסר ערך."

* "רק האתיאיזם האידיאליסטי מחפש בטבע או בהיסטוריה משמעות וערכים."

* "החינוך והסביבה החברתית הם גורמים המשפיעים על האדם, אולם שום אדם אינו מוכרח ומחויב ללכת בדרך שהחינוך והסביבה מנחים אותו. התופעה שאדם שנתחנך לרעיון הסוציאליסטי נעשה אחר כך פשיסט, או שאדם שקיבל חינוך דתי אדוק נעשה אחר כך אתיאיסט, או שאדם שגדל ונתחנך בעולם אתיאיסטי חוזר לאמונה דתית ולחיוביה – הן מעשים שבכל יום. הכול תלוי בהכרעתו של האדם."

* "להשתין זה צורך!" ~ בצעקה. נאמר כהסבר לסטודנט ששאל מה ההבדל בין ערך לבין צורך

* "אמנם, מי כאנשי-המדע יודע עד כמה מצומצמת היא ידיעתנו והבנתנו בטבע המציאות, אולם במידה שידיעה והבנה זו הושגו במדע - הרי הן כפויות מבחינה פסיכולוגית על כל מי שמבין אותן, ואין הוא בן-חורין להתעלם מהן ; הן בשבילו, אפילו על-כרחו, בחזקת ודאות, אלא אם המשך השימוש במיתודה המדעית עצמה מגלה טעות או משגה במסקנות קודמות. לפיכך לא ייתכן כלל קונפליקט בין מה שמושג באמצעות המיתודה המדעית לגבי הכרת המציאות הטבעית ובין כל גורם אחר המוצג כמקור לאינפורמאציה על מציאות זו - שהרי קונפליקט זה מוכרע כבר מתחילה לטובת ההכרה המדעית."

* "הפסיכואנליזה היא זבל, איננה מדע אלא מיתולוגיה, היא דנה במה שהיא עצמה המציאה אותו, ושכל קיומה אינו אלא התעסקותה בו."<ref>מתוך "'''רציתי לשאול אותך, פרופ' ליבוביץ...'''", עמוד 493</ref>

* "אינני חושב, אני יודע שהייתה [[אבולוציה]]. כמו שאני יודע – לא מאמין – שקיימת יבשת אוסטרליה, אף שלא ראיתיה מעודי."

* "רק לבטלנים אין זמן."

* "הדרך הטובה ביותר להבין רעיון היא לברר נגד מה הוא נאמר."

* "לחיים כשלעצמם אין משמעות, לשום נתון טבעי אין משמעות. משמעות יכולה להיות רק למה שאדם עושה בחייו."

* "כל מי שנולד מבני אדם הוא בן אדם, ללא שום קשר למהותו. בזה לא נאמר מאומה אם הוא שווה משהו."

* "ההבדל העמוק בין האדם-כפי-שהוא-מטבעו ובין האדם המאמין (במובן הדתי של 'אמונה') הוא בכך שהראשון נשאר תקוע במציאות הטבעית (גם טבעו של העולם וגם טבעו האנושי שלו-עצמו) שהיא חסרת טעם וערך – "ומותר האדם מן הבהמה אין, כי הכול הבל' (נעילה של יוה"כ); ואילו המאמין מתאמץ להתעלות מעל למציאות זו ע"י קבלת 'עול תורה ומצוות', ז.א. – פרוגרמת-חיים שאיננה מתחייבת מטבע הבריאה ואינה מכוונת 'לתמוך בה', אלא דווקא להתגבר עליה מתוך הכוונה למה שמכונה בתהילים 'קרבת אלהים'. המילה הראשונה שבה פותח 'השולחן ערוך' היא 'יתגבר!'."

* "העולם המערבי - שרוי זה כמה דורות בתהליך של ברבריזציה, וראוי מאוד להעלות דבר זה בתודעתנו, משום שעדיין יש בינינו תמימים ומיתממים, שוטים ומשתטים, המוסיפים לדבר על חשכת ימי הביניים לעומת העולם הנאור והתרבותי שלנו, ויש אפילו הבונים על זה פרוגרמות פוליטיות-חברתיות מסוימות. לפיכך יש להזכיר שגם מלחמת העולם הראשונה וגם מלחמת העולם השנייה אירעו במאה העשרים ולא בימי הביניים; בימי הביניים מעולם לא אירע משהו הדומה אף בקירוב למאורעות איומים אלה"

 

==על אישים==

==על עצמו==

* "אני אינני מוצא שבאיזושהי נקודה רלוונטית שיניתי את עמדתי, או את דעתי."

* "אמנם יש בכתביי רעיונות שאינם מתיישבים, אבל הרי גם כך במדע: בתורת הקוונטים, בקיברנטיקה, בתורת האור"

* "אני אדם שבכוונה ובזדון מחלל את הדברים המקודשים לבני אדם אחרים, אני עושה את זה בכוונה ובזדון ואני אומר דברים שפוגעים ברגשותיהם, אני עושה את זה בכוונה, אני מתכוון לפגוע ברגשותיהם."

* "אם אני הולך לסרט ואני רואה שם, נגיד את [[w:מריל סטריפ|מריל סטריפ]], טוב אני נהנה מזה... אני חושב שהיא הטובה ביותר היום."

* "היום זה קורה לי שאני נרדם באמצע היום, אבל זה כבר הזקנה. אם אין אני מועסק במשהו אז אני לפעמים נרדם ממש ביום... לפעמים זה קורה שאני נרדם בקריאת ספר. זה תלוי גם כן מהו, אם זה רומן פורנוגרפי יפה מאוד אז אני אינני נרדם."

 

==נאמר עליו==