שעת התה הארוכה והאפלה של הנפש: הבדלים בין גרסאות בדף

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 16:
:רוב לקוחו ישב בשקט בכורסה נוחה לפני מערכת הסטריאו. הכורסה ניצבה בעמדת ההאזנה המיטבית - רחוקה מהרמקולים בערך כפליים מהמרחק ביניהם, ומקובל לחשוב שזהו המצב האידיאלי להאזנה סטריאופונית.
:הוא נראה מרושל ורגוע בדרך־כלל, רגליו היו שלובות וספל קפה שתוי־למחצה ניצב על שולחן קטן לצידו. אבל למרבה המצוקה, ראשו היה מונח למשעי באמצע התקליט שהסתובב על פטיפון המערכת, וזרוע המחט התחככה בצוואר וחזרה שוב ושוב לאותו החריץ. הראש המסתובב שיגר מדי 1.8 שנייה בערך מבט של תוחכה לעבר דירק, כמבקש לומר, "תראה מה קרה בגלל שלא הגעת בזמן שביקשתי ממך", פנה שוב לאחור אל הקיר, סחור סחור, ושוב חזר - בתוכחה נמרצת יותר. (עמ' 34)
* "בסדר", אמר דירק, "אני לא רוצה להפריע לך בשעה קשה ועצובה, אני יודע איך אתה מרגיש, אבל אני צריך לדעת קודם כול אם בכלל מובן לך שזהוישזו היא שעה קשה ועצובה בשבילך" (עמ' 43)
* דירק חזר והתיישב, שוצף וקוצף וידיו מחפות על אפו. כעבור שניות אחדות ניסה לנדנד אותו שוב בעדינות, ואחר־כך הניח לנערה לבדוק אותו.
:"היא אמרה, "קוראים לי סאלי מילס, דרך אגב. לרוב אני משתדלת להציג את עצמי לפני שאני מגיעה למגע גופני אינטימי, אבל לפעמים", נאנחה הנערה, "פשוט אין לי זמן". (עמ' 67)