טום קלנסי: הבדלים בין גרסאות בדף

* "[[W:ג'ון קלארק|ג'ון קלארק]], אשר הצגתי באמת ב- 1987 ב"קרדינל מהקרמלין", ונתתי לו ספר משלו- "ללא חרטה" בזמנו ב- 1993, הוא הצד האפל של ג'ק ראיין. הוא הולך והורג אנשים ואין לו סיוטים בקשר לזה. הוא איש [[W:אריות הים (יחידה)|הקומנדו הימי]], והם באופן טיפוסי בחורים שאין להם יותר מדי סיוטים, מה שהופך אותם למסוכנים בשדה הקרב הוא השכל שלהם. לכולנו יש מסוגלות ליותר או פחות אלימות, אבל הקומנדו הימי מקדישים לכך מחשבה יסודית קודם לכן, משום שבצורה הזו הם מנצחים. הם לא בעסק של לתת לבחור שבצד השני הזדמנות שווה, הם רוצים אותו מת." ~ טום קלנסי בראיון על ספרו "חי או מת". ([http://www.youtube.com/watch?v=CRc8ELavH8I ראיון]).

* "ב[[W:חיל הנחתים|קוואנטיקו]] לימדו אותו לקרוא מפות, להעריך פני-שטחפני־שטח, להזמין מהלומות אוויר וארטילריה, לתמרן את מחלקתו וא צוותי האש שלו במיונות - והנה הוא כאן, תקוע בצינור הפלדה הארור שלוש מאות רגל מתחת לפני המים, מחליף יריות באקדח בחדר שבו נמצאות מאתיים פצצות מימן!" ~ עמוד 301.

* "האם לא אמר פעם שוטר ניו-יורקי בטלוויזיה, 'אנחנו משתדלים לשעמם אותם עד מוות'?" ~ עמוד 299.

* הגיע הזמן לעשות משהו. הוא ידע מה הדבר - אבל רמיוס הקדים אותו. בזווית עינו קלט את דמותו של רב- החובלרב־החובל הרץ לעבר המחיצה הקדמית. רמיוס זינק אל המחיצה והפעיל את מתג התאורה ברגע שהאויב ירה בו. ראיין זרק את המחסנית ימינה ורץ קדימה. הסוכן פנה לשמאלו לראות מה פשר הרעש, בטוח שהשניים נעים במתואם. בעת שעבר את המרחק שבין צינורות הטילים האחרונים ראה [[W:ג'ק ראיין|ראיין]] את רמיוס נופל. ראיין צלל אל מאחורי צינור הטילים מספר אחד. הוא נחת על צדו השמאלי, מתעלם מהכאב שהצית אש בזרועו בעוד הוא מתגלגל ומכוון את האקדח אל המטרה. האיש היה בפנייה כאשר פלט ראיין שישה כדורים. ראיין לא שמע את עצמו צועק. שני כדורים פגעו. הסוכן הורם מעל הסיפון והתקפל מעוצמת הפגיעה. אקדחו נשמט מידו בעודו נופל פרקדן על הסיפון." ~ עמודים 301 - 302.

* "'מוטב שתניח לי לטפל בזה, פעם הייתי קצין ב[[W:חיל הנחתים|חיל הנחתים]].' ולאימונים שעברתי בקוואנטיקו, חשב לעצמו, היה קשר קטן מאוד לזה." ~ עמוד 297.

: 'אדוני ה[[W:נשיא ארצות הברית|נשיא]], הערכה שלנו מהמידע הזה היא שאוקטובר האדום מנסה לערוק לארצות הברית." ~ עמוד 95.

* "אדוני, אני וקציניי מבקשים מקלט מדיני בארצות הברית, ומביאים כתשורה צנועה את (מצביע על הצוללת) זה." -~ תת-אדמירלתת־אדמירל מרקו רמיוס עורק רשמית יחד עם "אוקטובר האדום".

:'הייתי במקום שלישי במחזור הזה. היינו שניים שהגענו יחד למקום ראשון בקורס קצינים בסיסי אחר- כךאחר־כך. הקורס הזה היה בן- זונהבן־זונה מצופה זהב. הדבר הקל היחיד בכל הקורס הזה היתההייתה ה[[W:שינה|שינה]]- – כשהיום שלך כבר נגמר. היה די קל להירדם. אבל, אתה יודע, קינג קונג כמעט צדק. אם אתה גומר את קוואנטיקו, אתה יודע שעשית משהו. אחרי זה היה עוד דבר אחד שהייתי צריך להוכיח, ולחיל- הנחתיםולחיל־הנחתים לא היה שום קשר לזה.' [[W:ג'ק ראיין| ראיין]] השתהה רגע. שמה הוא [[W:בת|סאלי]]'." ~ עמוד 55.

* "אתה יכול לפעול כמו [[W:שוטר|שוטר]] או כמו [[W:חייל|חייל]], אבל לא כמו שניהם כאחד." ~ עמוד 124.

* "ג'ק הוביל אותם דרך הדלתות המנופצות. שני ה[[W:השירות החשאי של ארצות הברית|סוכנים]] ההרוגים היו מוטלים על מרפסת העץ, והוא שנא את עצמו שהוא לא עושה משהו, אבל ראיין פעל על סמך מעין בקרה אוטומטית שחיל- הנחתיםשחיל־הנחתים תכנת לתוכו לפני עשר שנים. זה מצב קרבי, וכל ההרצאות ותרגילי השדה שבו והציפו את תודעתו." ~ עמוד 451.

* "אם המספר הגבוה נכון, ואם אם האומדן הרשמי לגבי מספר חברי ה- ה־[[W:הצבא האירי הרפובליקני|ULA]] מדויק גם הוא, כי אז נוכחים במחנה יותר ממחצית חברי הארגון. זה קצת הדאיג את ראיין. אם הצרפתים שולחים לשם רק שמונה [[W:GIGN|צנחנים]]... אבל אז זכר את מה שלמד ב[[W:חיל הנחתים האמריקני|חיל- הנחתיםחיל־הנחתים]]. הם יגיעו אל היעד בשלוש לפנות בוקר. ההפתעה תהיה לצידםלצדם. הנשק של צוות ההסתערות יהיה טעון ונצור- ומכווןונצור־ומכוון אל אנשים [[W:שינה|ישנים]]. אלמנט ההפתעה, בידי [[W:קומנדו|יחידת קומנדו]] מעולה, הוא שווה- הערךשווה־הערך הצבאי ל[[W:טורנדו|טורנאדו]] ב[[W:קנזס|קנזס]] דבר אינו יכול לעמוד נגדו." ~ עמוד 402.

* "מסורת היא דבר חשוב. לחייל, המסורת היא לפעמים הסיבה להמשיך במאמץ כאשר יש סיבות כה רבות להפסיק. פירוש הדבר שזה לא רק אתה, לא רק חבריך- – אבל הדבר נוגע לא רק לחיילים, נכון? זה נכון- – או צריך להיות- – לגבי כל קהילייה מקצועית." ~ עמוד 123.

* "אם אתה טוב באמת, לימדו אותו בקוואנטיקו, אינך צריך להיות יהיר. מספיק בדרך- כלל שיידעו שאתה [[W:חיל הנחתים האמריקני|נֶחָת]], אין צורך ביותר מזה." ~ עמוד 105.

* "[[W:תת מקלע|תת-המקלע]] של האיש השני היה מונח על הכביש והוא ירה לתוך המכונית באקדחו, כשמשהו נוסף בידו השנייה. [[W:ג'ק ראיין| ראיין]] נשם נשימה עמוקה ויצא ממחסהו מאחורי הרולס-רויס, מכוון את אקדחו אל חזהו של האיש. תחילה הפנה התוקף את ראשו, ואז חג בתנועה שהוציאה אותו משיווי משקל כדי לכוון את אקדחו אל ראיין. השניים ירו בו-ברגע. ראיין חש חבטה לוהטת בכתפו השמאלית וראה כיצד הכדור חודר לחזהו של האיש. קליע ה-9ה־9 מ"מ הפיל את האיש לאחור כאילו במכת אגרוף עזה. ראיין הנמיך את אקדחו מזקירת הרתיעה וסחט עוד כדור. הקליע השני פגע באיש מתחת לסנטר והתפוצץ דרך אחורי גולגלתו בענן לח וורוד. כבובה שחוטיה נקרעו, צנח התוקף אל הכביש. ראיין המשיך לכוון את אקדחו אל חזהו עד שראה מה קרה לראשו." ~ עמודים 13 - 14.

* "צפון אירלנד היא אחת המקומות הבטוחים ביותר בעולם להיות בו יהודי- – הקתולים והפרוטנסטטים כל כך עסוקים בלהרוג אחד את השני שאין להם זמן להיות אנטישמים" -~ ג'ק

:'כן, המפקד.' הוא תלה את מעילו, ועכשיו נראה שלבש חולצה קצרת שרוולים. האיש היה קצת מעל שנתו הארבעים, קבע מנקאסו, במבט ראשון לא נראה מיוחד כל- כךכל־כך, גובהו אולי מעל מאה ושמונים סנטימטרים, וצנום, אבל אז הבחין מנקאסו שלאיש אין חגורת שומן הרגילה אצל אנשים בגיל- הבינייםבגיל־הביניים, וכתפיו רחבות ממה שנראו לעומת גופו הגבוה. מבט שני, מקרוב, הוסיף פיסה לתמונת- התשבץלתמונת־התשבץ. מוסתר- למחצהמוסתר־למחצה מתחת לשיער השחור שעל אמת- ידואמת־ידו היה ציור קעקע, כלב- ים אדום, ככל הנראה, ועל פניו חיוך חצוף. 'הכרתי פעם בחור שהיה לו ציור קעקע כזה. קצין- – הוא עכשיו ב[[W:אריות הים (יחידה)|צוות- ששצוות־שש]].'

:'היה היו זמנים, רב- חובלרב־חובל, אינני אמור לדבר על זה, המפקד'." ~ דמותו של [[W:ג'ון קלארק|ג'ון קלארק]], איש הקומנדו הימי האמריקני לשעבר ומבצע חשאי של סוכנות הביון המרכזית, מופיעה לראשונה, עמוד 216.

:'הייתי מעדיף את ארלינגטון, אבל אז היה מישהו יכול להבחין. כאן, בגבעות אלה. ב[[W:קרב אנטיאטם|שדה- הקרב של אנטייטאם]], ביום העקוב- מדםהעקוב־מדם ביותר ב[[W:מלחמת האזרחים האמריקניתהאמריקאית|מלחמת האזרחים שלנו]], הדפו כוחות הצפון את פלישתו הראשונה של [[W:רוברט לי|לי]] לצפון, בקרב נואש. זה נראה המקום המתאים.' אמר [[W:ג'ק ראיין|ראיין]]. 'אם גיבור חייב להיקבר בקבר אלמוני, המקום צריך לפחות להיות קרוב למקום בו נפלו חבריו לנשק.'

:'כך או אחרת, כולנו לוחמים למען הדברים שבהם אנחנו מאמינים. האם אין לנו איזה רקע משותף, בגלל זה?' שאל ג'ק. הוא הלך למכוניתו, מותיר את דלמאטוב להרהר בדבריו." ~ על הלוויתו של קולונל פיליטוב, עמוד 506.

* "'אני עושה את הדברים המטורפים,' הסביר קלרק. 'עבודת השדה שגורמת לבחורים מהריגול להשתין במכנסיים. אבל, כמובן, יכול להיות שהם יותר פיקחים ממני." ~ [[W:טום קלנסי|ג'ון קלארק]] מתאר את עבודתו כמבצע ב[[W:סוכנות הביון המרכזית|סוכנות הביון המרכזית]], עמוד 497.

* "[[W:ג'ק ראיין|ג'ק]], לעולם אל תתחרט על יושר, גם אם תפגע באנשים. כאשר מינו אותך ל[[W:מפקד מחלקה|סגן]] ב[[W:חיל הנחתים האמריקני|נחתים]] נשבעת שבועה לאלוהים. עכשיו אני מבין מדוע אנו עושים את זה. זו עזרה, לא איום. זה משהו שנועד להזכיר לך עד כמה המילים חשובות. רעיונות הם חשובים. עקרונות הם חשובים. מילים הן חשובות. המילה שלך היא החשובה מכל. המילה שלך היא מי שאתה. זה השיעור האחרון, ג'ק. מכאן אתה צריך להמשיך לבד." ~ [[W:אדמירל|אדמירל]] גריר ל[[W:טום קלנסי|ג'ק ראיין]], עמוד 450.

* "בסופו של דבר, תמיד מדובר ב[[W:חיל רגלים|כמה גברים]], עם נעליים מוכתמות בבוץ, מדים מיוזעים, שיכולים להפוך את הלילה ואת השטח לבעלי בריתם, ולזרוע מוות בקרב אויביהם." ~ עמוד 39.

* "הצטרפתי ל[[W:אריות הים (יחידה)|קומנדו של הצי]]. רוב הזמן ב[[W:מלחמת וייטנאם|דרום מזרח אסיה]]. קיבלתי פקודות לצאת ולהרוג אנשים, אז יצאתי והרגתי אותם. גם זו לא היתה מלחמה מוצהרת, לא כן? אתה לא מסתובב ומדבר על זה, אבל זו היתה העבודה. מאז שהצטרפתי ל[[W:סוכנות הביון המרכזית|סוכנות]]. לא עשיתי הרבה דברים כאלה- – היו תקופות שבהן הצטערתי שלא עשיתי יותר דברים כאלה, כי בטווח הרחוק זה היה יכול להציל את חייהם של כמה אנשים. ראשו של [[W:אבו נידאל|אבו- נידאלאבו־נידאל]] היה על כוונת הרובה שלי, אבל מעולם לא קיבלתי אישור לחסל את הבן- זונההבן־זונה. כך גם לגבי שני אנשים נוספים, לא פחות רעים. ניתן היה להכחיש זאת, זה היה יכול להיות נקי, כל מה שאתה רוצה, אבל עדיני הנפש בלאנגלי לא יכלו להחליט. הם אמרו לי לבדוק אם זה אפשרי, וזה לא פחות מסוכן מאשר ללחוץ על ההדק, אבל מעולם לא קיבלתי אור ירוק כדי להשלים את המשימה. מבחינתי, זו משימה טובה. הממזרים האלה הם אויבי ארצנו, והם הורגים את האזרחים שלנו- – הם חיסלו שניים מאנשי הסוכנות, ולא עשו זאת בצורה יפה במיוחד- – ואנחנו לא עושים דבר. תגיד לי אם זה הגיוני. אבל אני מציית לפקודות כפי שאני אמור לעשות. מאז שהתגייסתי- – מעולם לא הפרתי פקודה." ~ [[W:ג'ון קלארק|ג'ון קלארק]] מספר לג'ק ראיין על תפקידו בסוכנות הביון המרכזית, עמודים 497 - 498.

* "הוא התייחס אל החיילים שלו כאילו היה אב חורג הבוחן את ילדיו החדשים. הוא רצה שהם יהיו בסדר, כי הם היו שלו, ומשום שהם היו שלו, הוא היה בטוח לגמרי שהם יהיו בסדר." ~ דינג שאבז חושב על חייליו, עמוד 41.

* "'בחור אתה טוב מאוד,' אמר קול מאחורי צ'אבז, ויד חבטה על כתפו. הסמל כמעט התמוטט. האיש עבר על- פניועל־פניו לעבר המאהל. 'בוא'. צ'אבז הנרעש הלך בעקבות האיש לעבר המדורה תוך שהוא פורק את נשקו- – כדור שעווה עלול לגרום נזק ממשי לפניו של אדם. 'נתייחס לזה כאל הצלחה,' אמר האיש. 'חמישה הרוגים, ובלי שום תגובה מצד הבחורים הרעים. סרן, [[W:מקלע|המקלען]] שלך נסחף קצת. אני הייתי מאט את הקצב. הצליל של הנשק האוטומטי מהדהד למרחקים. אני גם הייתי מנסה להתקרב עוד קצת, טוב- – אני מניח שהסלע ההוא שם היה המקום הקרוב ביותר שיכולתם להגיע. בסדר, נשכח מזה. טעות שלי. לא תמיד נוכל לבחור לעצמנו את השטח. מצאה בעיני המשמעת שלכם כשצעדתם לכאן, וההתקדמות שלכם אל המטרה היתה מצוינת. החלוץ שלך הוא יוצא מן הכלל, הוא כמעט עלה עלי'." ~ קלארק חונך את חיילי הרגלים בטרם המבצע, עמוד 119.

* " [[W:דומינגו שאבז|צ'אבז]] התייחס אל הדברים האלה כאל שבח קלוש. 'מי אתה בכלל?' שאל דינג בשקט. 'בחור, אני עשיתי דברים כאלה, על אמת, כשאתה שיחקת עם רובי- צעצוערובי־צעצוע. חוץ מזה, רימיתי.' קלרק הסיר את [[W:אמצעי ראיית לילה|משקפי- הלילהמשקפי־הלילה]] שלו. 'בחרתי את הדרך שלי בקפידה, וקפאתי בכל פעם שסובבת את הראש. שמעת את קול הנשימה שלי. כמעט עלית עלי. חשבתי שאני אדפוק את התרגיל כולו. מצטער. דרך אגב, קוראים לי קלרק.' יד הושטה לפנים. 'צאבז.' הסמל לחץ את ידו של האיש. 'אתה טוב מאוד, צ'אבז. הכי טוב שראיתי זה זמן רב. ובייחוד אהבתי את ההליכה שלך. סבלנות כמו שלך אין להם. היית בהחלט יכול להיות בקבוצת המבצעים המיוחדים השלישית.' זה היה השבח הנעלה ביותר שקלרק היה יכול להביע, והוא השתמש בו לעתים רחוקות בלבד. 'מה זה?' נהמה וצחקוק. 'משהו שמעולם לא היה- – אל תדאג בקשר לזה.' קלרק ניגש לבחון את שני הגברים שצ'אבז ירה בהם. שניהם שפשפו מקומות זהים על המעילים שלהם, ממש מעל הלב. 'ואתה גם יודע לקלוע'." ~ קלארק חונך את חיילי הרגלים בטרם המבצע.

:'אתה תפחד שם, צ'אבז. אני תמיד פחדתי. תתרגל לרעיון, וזה יכול להיות לטובתך במקום שזה יהיה נגדך. בשם אלוהים, אל תתבייש בזה. חצי מהבעיה בארץ האינדיאנים היא שאנשים פוחדים לפחד'." ~ [[W:ג'ון קלארק|קלארק]] חונך את חיילי הרגלים בטרם המבצע, עמודים 119 - 120.

* "אתה שלחת את האנשים האלה לשטח, ואתה אחראי להם. אם אתה אומר לי, שהתפקיד שלך חשוב מזה, אני פה כדי לומר לך שאתה טועה, אדוני." ~ קלארק מבהיר לסגן מנהל המבצעים בסוכנות הביון המרכזית כי אסור לו לנטוש את אנשיו., עמוד 481.

* "'מה אתה מצפה שאני אעשה - להשאיר אותם שם? האם לא עשינו את זה מספיק פעמים?' קלרק הסב את מבטו. עיניו היו אדומות, ורק פי. ג'יי. ידע שזה לא רק ממתח וחוסר בשעות שינה. 'מצטער, ג'ק. יש שם אנשים שלנו. אני חייב לנסות. הם היו מנסים בשבילי. אין בעיות בן-אדםבן־אדם. אני יודע איך לעשות את זה'." ~ [[W:ג'ון קלארק|קלארק]] מבהיר ל[[W:ג'ק ראיין|ג'ק ראיין]] מדוע הוא מוכרח לחלץ את חיילי צבא ארצות הברית הלכודים בקולומביה., עמוד 544.

* "תשמע, [[W:ג'ק ראיין|ג'ק]], ראינו את התיק שלך. גם הבוס ראה אותו. כמעט גרמתי לו לכבד אותך. שני עיטורי כוכב המודיעין, ה[[W:המרדף אחר אוקטובר האדום|עסק הזה עם הצוללת]], ובאלוהים, ה[[W:הקרדינל מהקרמלין|דבר הזה עם גרסימוב]]. שמעתי שמים שקטים חודרים עמוק, בחור אבל מעולם לא לעומק כזה. אין פלא שאל טרנט חושב שאתה פיקח כל-כךכל־כך." ~ עמוד 22.

* "האלוף [[W:אבי בן יעקב|אברהם בן-יעקב]] היה האדם המקביל בתפקידו לראיין ב'[[W:המוסד|מוסד]]', עוזר למנהל הסוכנות הישראלית למודיעין-חוץ. אבי, אחד השחקנים הרציניים במקצוע המודיעין, היה קצין בצבא קבע עד שנת 1968, [[W:חטיבת הצנחנים|צנחן]] בעל ניסיון רב במבצעים מיוחדים שאומן בידי [[W:רפי איתן|רפי איתן]] והובא לתוך החבורה. דרכו הצטלבה בזו של ראיין חצי-תריסר פעמים בשנים האחרונות, אבל תמיד בוושינגטון. ראיין חש יראת-כבודיראת־כבוד רבה ביותר לבן-יעקב כמקצוען. הוא לא היה בטוח מה דעתו של אבי עליו. האלוף בן-יעקב היה מוצלח מאוד בהסתרת מחשבותיו ורגשותיו." ~ עמודים 92 - 93.

* "בן-יעקב פנה להתמודד במבטי עיניים עם מפקדו לשעבר. 'רפי, תמיד היית בכיר ממני בדרגה, אבל גם אני הרגתי כמה מהאויבים ואתה יודע זאת היטב.' אבי השתהה לרגע כדי להניח לדבריו לשקוע על השולחן. כאשר המשיך, היה קולו שקט, שקול וענייני בעודו מניח להיגיון להתגבר על רגשות חזקים לא פחות מאלה של מנדל. 'היחידות הצבאיות האמריקניות מייצגות מחויבות רצינית. אנחנו מדברים על גידול של עשרים וחמישה אחוזים בכוח ההלם של [[W:חיל האוויר|חיל האוויר]] שלנו, ויחידת הטנקים הזאת יותר מהחטיבה החזקה ביותר שלנו. יתר על כן, אינני רואה איך יוכלו אי-פעם לסגת מהמחויבות הזאת. כדי שזה יקרה - ידידנו באמריקה לא ייתנו לזה לקרות לעולם'." ~ עמודים 135 - 136.

* "הוא נלחם - הוא הרג - כדי להגן על משפחתו. אולי אין הדבר לרוחה של אליוט, אבל ברגעים שקטים כמו זה שזכר ג'ק את הפעמים האלה בחיוך דק, עצוב. פחות ממאתיים מטרים מהמקום בו ישב עכשיו, הוא נקב את חזהו של טרוריסט בשלושה כדורים, בקור-רוח וביעילות - בול במטרה! - והוכיח שהיה טעם בכל הדברים שלימדו אותו ב[[W:חיל הנחתים|קוונטיקו]]. העובדה שליבו פעם באותו רגע בקצב של אלף פעימות בשנייה, שהוא היה קרוב להרטיב את מכנסיו, שהיה עליו לבלוע את הקיא שעלה בגרונו, כל אלה היו דברים קטנים. הוא עשה את מה שהיה חייב להיעשות, ובזכות זה אשתו וילדיו חיים. הוא גבר שהוכיח את גבריותו בכל דרך אפשרית - רכש את לבה של נערה נפלאה ונשא אותה לאשה, הוליד שני ילדים שהם מתנת-האלמתנת־האל, הגן על כולם במיומנות ובאומץ. בכל פעם שהגורל הציב בפניו את אתגריו, יצא ג'ק לקראתם ועשה את מלאכתו." ~ עמודים 343 - 344.

* "לפי דברי ה-ה־[[W:פיקוד הגנת האוויר והחלל של צפון אמריקה|NORAD]], [[W:פצצת מימן|מתקן גרעיני]] התפוצץ זה עתה ב[[W:דנבר|דנבר]]." ~ עמוד 647.

* "'מה שאתה כמעט הנחת להם לעשות!' ראיין נעץ אצבע בחזהו של ה[[W:נשיא ארצות הברית|נשיא]]. 'אתה האיש שירד מהפסים! אתה האיש שהביא אותנו עד לסף - ועכשיו הסיבה האמיתית בגללה אתה מוכן לטבוח [[W:טהרן|עיר]] שלמה היא מפני שאתה מטורף מזעם, מפני שגאוותך נפגעה ואתה רוצה לגמול מידה כנגד מידה. אתה רוצה להראות להם שאיש אינו יכול להגיד לך מה לעשות! זו הסיבה, נכון? נכון?' פאולר החוויר. ראיין הנמיך את קולו. 'יש צורך בסיבה יותר טובה בכדי להרוג בני-אדםבני־אדם. אני יודע. אני הייתי חייב לעשות זאת. אני אכן הרגתי בני-אדםבני־אדם. אתה רוצה להאיש הזה ייהרג, אנחנו יכולים לעשות זאת, אבל אינני הולך לעזור לך להרוג עוד מאה אלף רק כדי לחסל את האיש שאותו אתה רוצה.' ראיין פסע לאחור. הוא הטיל את כרטיס הזיהוי שלו על השולחן ויצא מהחדר." ~ עמוד 793.

* "'כ[[W:זאב|זאב]] על העדר'. בבואם לתאר [[W:מלחמת יום -הכיפורים|ההתקפה הסורית]] על [[W:רמת הגולן|רמת-הגולןרמת־הגולן]] הישראלית בשעה 14:00 בשת, ה-6ה־6 באוקטובר 1973, נזכרו רוב הפרשנים, אוטומטית, בשורה מפורסמת זו משירו של הלורד ביירון. אפשר גם להניח כי שורה זו בדיוק עלתה במחשבתם של אלה מהפקדים הסוריים שהיו בעלי נטייה ספרותית, כאשר ליטשו את הפרטים האחרונים בתוכניות המבצעיות העתידות להעמיד מול הישראלים טנקים ותותחים במספר רב יותר מזה שמפקדי השריון המהוללים של [[W:אדולף היטלר|היטלר]] היו מסוגלים לחלום עליו. אבל הכבשים שאותן מצא הצבא הסורי באותו יום באוקטובר היו דומות יותר לאיילים גדולי-קרנייםגדולי־קרניים בייחום הסתיו מאשר לכבשים המבויתות אותן ניתן למצוא בשירה הפסטורלית. שתי החטיבות הישראליות שנמצאו בגולן, נחותות מהסורים מבחינה מספרית בשיעור של אחת מול תשע, היו עוצבות עילית." ~ על [[W:מלחמת יום הכיפורים|מלחמת יום -הכיפורים]], עמוד 11.

* "[[W:חטיבה 7|חטיבה שבע]] החזיקה בצפון-הגולןבצפון־הגולן וכמעט לא נהדפה לאחור, בהקימה [[W:קרב עמק הבכא|מערכת-הגנהמערכת־הגנה]] שהיוותה איזון עדין בין נוקשות וגמישות. מוצבים בודדים נאחזו בקרקע בעיקשות, כשהם מתעלים את החדירות הסוריות לתוך מעברי-הריםמעברי־הרים סלעיים, שבהם יכלו לפגוע בהן קבוצות ניידות של טנקים ישראלים שהמתינו מאחורי הקו הסגול. כאשר החלו התגבורות להגיע ביום השני, עדיין שלטו הישראלים במצב - בקושי. בסוף היום הרביעי, היה צבא הטנקים הסורי שהסתער על חטיבה שבע מוטל לפניה כחורבה מעלה-עשן." ~ על [[W:מלחמת יום הכיפורים|מלחמת יום -הכיפורים]], עמוד 11.

* "[[W:חטיבה 188|חטיבת 'ברק']] החזיקה בדרום-הרמה והיתה בת-מזל פחות. כאן היו פני הקרקע מתאימים פחות פחות להגנה, ונראה שכאן גם היתה המנהיגות הקרבית הסורית טובה יותר. בתוך שעות נשברה חטיבת 'ברק' לכמה חלקים. אף-על-פי שבהמשך הלחימה התברר שכל אחד מהחלקים הללו היה מסוכן לסורים כקן של צפעונים, מיהרו ראשי-החץ הסוריים לנצל את הפערים ולדהור לעבר יעדם האסטרטגי, הכנרת. המצב שהתפתח בשלושים ושש שעות היה , כפי שהתברר, המבחן החמור ביותר לכוחה הצבאי של ישראל מאז [[W:מלחמת השחרור|1948]]." ~ על [[W:מלחמת יום הכיפורים|מלחמת יום -הכיפורים]], עמוד 12.

* "כוחות תגבורת החלו להגיע ביום השני. את אלה היה צריך לזרוק לאזור הלחימה טיפין-טיפיןטיפין־טיפין - לסתום חורים, לחסום כבישים, אפילו לצרף זו לזו יחידות שנשברו בלחץ הקרב הנואש ואשר, לראשונה בתולדותיה של מדינת ישראל, נטשו את שדה-הקרבשדה־הקרב לפני הערבים המתקדמים. רק ביום השלישי היו הישראלים מסוגלים לרכז את אגרוף השריון שלהם, לאגוף, ואחר-כךואחר־כך למחוץ, את החדירות הסוריות העמוקות. ה[[W:קרבות הבלימה והתקפת הנגד הישראלית ברמת הגולן|מעבר לפעולות התקפיות]] בא ללא פסק-זמןפסק־זמן. הסורים נזרקו לאחור לעבר בירתם בהתקפת-נגדבהתקפת־נגד נזעמת, ונטשו שדה-קרבשדה־קרב זרוע טנקים שרופים ובני-אדםובני־אדם מרוסקים. בסוף אותו יום שמעו חיילי חטיבות 'ברק' ושבע במכשירי הרדיו שלהם שדר שהועבר מ[[W:רפאל איתן|הפיקוד העליון]] של צבא ההגנה לישראל: ''אתם הצלתם את עם ישראל''. ואכן, את זאת עשו." ~ על [[W:מלחמת יום הכיפורים|מלחמת יום -הכיפורים]], עמוד 12.

* "אבל מחוץ לישראל, פרט לאותם בתי-ספר שבהם לומדים את אומנות המלחמה, קרה דבר מוזר: קרב הגבורה הזה נשכח. כמו במלחמתב[[מלחמת ששת הימים]] של שלשנתשנת 1967, המבצעים המהירים יותר שנערכו ב[[W:חצי האי סיני|סיני]] היו אלה שעוררו את התרגשותו והערצתו של העולם: [[W:מבצע אבירי לב|צליחת תעלת סואץ]], ה[[W:קרב החווה הסינית|קרב בחווה 'הסינית']], [[W:כיתור הארמייה השלישית של מצרים|כיתור הארמייה השלישית המצרית]] - זאת למרות ההשלכות המפחידות של הלחימה ברמת-הגולןברמת־הגולן, שהיתה קרובה הרבה יותר לבית. עם זאת, חיילי שתי החטיבות הללו שנותרו בחיים ידעו מה היה טיבו של המעשה שעשו, וקציניהן יכלו ליהנות מהידיעה כי בין חיילים מקצועיים, המכירים את מידת המיומנות ואומץ-הלבואומץ־הלב הכרוכה בעמידה כזאת, ייזכר קרב הגולן שלהם בשורה אחת עם קרבות ה[[W:קרב תרמופילאי|תרמופילים]], [[W:הקרב על הבליטה|בסטון]] וגלוסטר היל." ~ על [[W:מלחמת יום הכיפורים|מלחמת יום -הכיפורים]], עמוד 12.

* "עבדתי [[W:ישראל|אתם]] פעם או פעמיים - טוב, יותר מזה, [[W:ג'ק ראיין|דוק]], בעיקר ב[[W:לבנון|לבנון]]. [[W:המוסד|אנשי המודיעין]] שלהם מקצוענים אמיתיים, ממזרים מנופחים, יהירים, אבל לאלה שפגשתי היו סיבות טובות להיות מנופחים. מנטליות של מבצר, משהו כמו - מנטליות של אנחנו-מול-הם, אתה מבין? אפשר להבין את זה." ~ [[W:ג'ון קלארק|קלארק]] מתאר את אנשי הביון הישראלים, עמוד 144.

* "'אני חושב שהייתי מעדיף להיות במקום אחר.' דינג החזיק את הפנס בידו בעוד ג'ון שולף את אקדחו והבריג את ה[[W:משתיק קול|משתיק]] למקומו. 'מהר או לאט?' זו היתה הברירה היחידה שנותרה, למעשה. התקדמות אטִית, כמו אנשים העושים את עבודתם הרגילה והלכו לאיבוד, אולי... לא, לא הפעם. קלארק הרים אצבע אחת, נשם נשימה עמוקה וזינק למעלה. כעבור ארבע שניות סובב את הידית במישורת העליונה ופתח את הדלת בתנופה. ג'ון צלל לרצפה, אקדחו שלוף ומכוּון אל המטרה. דינג קפץ ועבר אותו, עמד , וכיוון את הנשק שלו. השומר שמחוץ לחדר הסתכל לכיוון הנגדי כאשר דלת חדר- המדרגות נפתחה בתנופה. הוא פנה בבהלה אוטומטית וראה גבר גדול שוכב באלכסון על הרצפה וכנראה מכוון אליו אקדח. הדבר גרם לו לשלוח יד לאקדחו בעוד עיניו ננעלות על המטרות האפשריות. היה עוד אדם מחזיק משהו אחר ש- בטווח הזה היה האור כוח פיסי כמעט. האנרגיה בעוצמה של שלושה מיליוני נרות הפכה את העולם לפני השמש, ואז פרץ עומס היתר של האנרגיה לתוך מערכת העצבים המרכזית של האיש לאורך עצב השָלוּש, העובר מחלקה האחורי של העין לאורך בסיס המוח, ומתפצל אל הרשת המרכזית השולטת בשרירים הרצוניים. התוצאה, כמו באפריקה, היתה העמסת יתר על מערכת העצבים של השומר. הוא קרס על הרצפה כמו בובת סמרטוטים, וידו הימנית המתעוותת לופתת עדיין את האקדח." ~ [[W:ג'ון קלארק|ג'ון קלארק]] ו[[W:דומינגו שאבז|דינג]] מטהרים את הדירה בה שבוי קוגה, עמוד 611.

* "האור היה חזק עד כדי כך שההחזרה מהקירות הלבנים טישטשה את שאבז קלות, אלא שקלארק זכר לעצום את עיניו ודהר אל הדלתות הכפולות, מפריד אותן זו מזו בכתפו. אדם אחד נראה לעין, כשהוא קם באותו רגע מכיסא מול הטלוויזיה, פניו מופתעים ומבוהלים בגלל הכניסה הפתאומית. לא היה זמן לרחמים. קלארק הרים את האקדח בשתי ידיו וסחט פעמיים, ושני כדורים נכנסו למצחו של האיש. ג'ון חש את ידו של דינג על כתפו, ואז פנה ימינה, כמעט בריצה, ועבר במסדרון כשהוא מסתכל לכל חדר. המטבח, חשב. תמיד אתה מוצא אנשים ב- הוא מצא. האיש היה כמעט בגובהו, ואקדחו כבר היה שלוף כאשר נע אל המסדרון שהוביל אל חדר- המבואחדר־המבוא, צועק שֵם ושאלה, אבל גם הוא היה אִטִי מדי, ואקדחו עדיין היה מורד, והוא פגש אדם ובידו אקדח מורם ומוכן. זה היה הדבר האחרון שראה. נדרשה לקלארק עוד מחצית הדקה כדי לבדוק את שאר חלקי דירת- הפארדירת־הפאר, אבל הוא מצא רק חדרים ריקים." ~ קלארק ודינג מטהרים את הדירה בה שבוי קוגה, עמוד 611.

* "האנשים ההם מתים, ו[[W:נשיא ארצות הברית|אני]] ה[[W:הממשל הפדרלי של ארצות הברית|ממשלה]] בינתיים, שאלוהים יעזור [[W:ג'ק ראיין|לי]], והממשלה לא בורחת." ~ ג'ק ראיין לאחר שהושבע לנשיאות והתעקש לבקר בהריסות בניין הקונגרס לאחר שמטוס נוסעים התרסק והרג את רוב יושביו., עמוד 22.

:"דיפלומטיה". ~ שיחה בין ראיין לנסיך האנגלי (אחרי שיחה עם ר"מ הודו)., עמוד 127.

* "הוא היה וימשיך להיות מורה, וכמו רוב המורים המוכשרים, מפעם לפעם הוא עשוי לשקר כדי להיטיב להסביר אמת עמוקה יותר." ~ מחשבותיו של ראיין על ארני ואן דאם., עמוד 115.

* "ה'[[W:המוסד|מוסד]]' הישראלי עדיין עוסק בהעלמת בני-אדםבני־אדם. השלום שהושג זה מקרוב במזרח-התיכוןבמזרח־התיכון לא שינה זאת, ויש להם סיבה אמיתית לשנוא אותו. הם נהגו בחוכמה מיוחדת כאשר הרגו את אחד מעמיתיו באמצעות הטלפון הסלולרי שלו, כאשר קלקלו תחילה את המכשיר באמצעות אות אלקטרוני ואחר-כךואחר־כך הסדירו שיקבל מכשיר חלופי... ועשרה גרמים של חומר נפץ חזק תקועים בתוך הפלסטיק. שיחת הטלפון האחרונה של האיש, כך סופר, באה מ[[W:ראש המוסד|ראש ה'מוסד']]: 'הלו, כאן [[W:אבי בן יעקב|אבי בן יעקב]]. תשמע טוב, ידידי.' ובנקודה זו לחץ היהודי על לחצן הסולמית. תכסיס חכם, אבל טוב רק לשימוש חד-פעמיחד־פעמי." ~ עמוד 165.

* "זה חלק מהמנהיגות. לימדו אותי זה את זה ב[[W:חיל הנחתים|קוונטיקו]]. החיילים צריכים לראות אותך עושה את העבודה. הם צריכים לדעת שאתה עומד לצדם." ~ ג'ק ראיין מדבר על מנהיגות., עמוד 14.

* "הדבר שאנשים מכנים "'היוזמה"', בין אם מדובר במלחמה ובין אם מדובר בכל תחום אחר של פעילות האדם, לעולם איננו אלא יתרון פסיכולוגי. היא משלבת את תחושתו של צד אחד שהוא מנצח עם תחושת הצד שכנגד שמשהו השתבש, שעכשיו עליו להתכונן לפעולות האויב ולהגיב עליהן במקום להכין את התעולה ההתקפית שלו עצמו. " ~ עמוד 817.

* "בוא נראה אם אתה באמת האיש החזק ביותר בעולם." -~ קתלין ראיין לפני שעושה אהבה עם בעלה ג'ק, אחרי שהתמנה לנשיא.

* "דונלד ידע שיש נקודה שבה הגוף אינו יכול עוד לתמוך בנכונותה של הנפש, ואפילו החזקה ביותר." ~ עמוד 239.

* "סקוויירס מצץ את שפתו העליונה. 'תמיד רציתי שתהיה לי הזדמנות להגיד לגנרל 'לא', וכאשר סוף-סוףסוף־סוף יש לי הזדמנות כזאת – לא אעשה את זה. בסדר. בהצלחה, המפקד'." ~ עמוד 246.

* "לבו של רוג'רס גאה כאשר החיילים עלו למטוס, הלם בגאווה כמו תמיד כאשר ראה [[W:צבא ארצות הברית|חיילים אמריקניים]] רצים למלא את תפקידם. צעירים, מפחדים, ותיקים יותר או פחות, הם רצו קדימה כולם – המראה ריגש אותו תמיד. הוא היה אחד מהם בעת תקופת שירותו הראשונה ב[[W:מלחמת וייטנאם|ווייטנאם]], ואחרי שקיבל את תואר הדוקטור מאוניברסיטת טמפל כאשר היה מוצב בפורט-דיקסבפורט־דיקס, חזר ופיקד על גדוד של חיילים כמוהם ב[[W:מלחמת המפרץ|מלחמת המפרץ הפרסי]]. טניסון כתב פעם שמבט בליידי גודייבה יכול להפוך זקנים לצעירים, ונשים אכן השפיעו עליו כך, אבל גם המראה הזה. עשרים ושש שנים נעלמו בתוך פחות מדקה, והוא שוב חש בן תשע-עשרהתשע־עשרה כאשר נכנס למטוס בעקבות החייל האחרון, והניח לסקוויירס להיות המאסף." ~ עמוד 59.

* "רוג'רס פכר את פרקי אצבעותיו ונזכר בדבריו בני האלמוות של האסטרונאוט אלן ב' שפרד מהחללית מרקורי כאשר המתין לשיגורו אל החלל: 'אלוהים, בבקשה, אל תיתן לי לפשל'." ~ עמוד 62.

* "'[[W:שכיבת סמיכה|שכיבות סמיכה]],' אמר. 'מאה מהן, מיד אחרי שיוצאים מהמיטה, מעירות אותך מהר יותר מ[[W:קפאין|קפאין]]. חוץ מזה, אם את יכולה להביא את עצמך לעשות את זה על הבוקר, שאר היום ייראה קל מאוד'." ~ לוטננט- לוטננט־[[W:קולונל|קולונל]] צ'ארלי סקוויירס, מפקד [[W:כוחות מיוחדים|צוות המחץ]] מספר על הדרך בה הוא משכים כל יום., עמוד 120.

* "עם התמוטטות ברית-המועצותברית־המועצות ומדינות נוספות שעמדותיהן הפוליטיות היו מנוגדות לאינטרסים של ארצות-הברית והמערב, הסבירות לעימות בין-לאומיבין־לאומי גדול נמוכה עתה מאי-פעםמאי־פעם, זו כמובן הטובה בבשורות הטובות. אבל עם זה עלינו להכיר בעובדה שעדיין משוטטים ברחבי העולם טרוריסטים בין-לאומייםבין־לאומיים מנוסים ומאומנים רבים, ולכמה מהם קשרים עם סוכנויות מודיעין של מדינות." ~ מתוך הספר "קשת שש" מאת טום קלנסי, הוצאת מעריב, 1999, עמוד 24.

* "ג'ון קלארק, שהציל פעם מבצע שהשתבש ותוך כדי כך גם חבורת חיילים, לפני זמן רב ולפני כמה נשיאים. לאיש הקומנדו הימי לשעבר, אמרה עליו ה-CIAה־CIA, יש אוסף מרשים של עיטורים והמון הישגים." ~ מתוך הספר "קשת שש" מאת טום קלנסי, הוצאת מעריב, 1999, עמודים 144 - 145.

* "דינג היה בעבר מפקד כיתה באוגדה השביעית הקלה של חיל הרגלים ונחשב בשעתו לחייל החזק ביותר, בעל הכושר הגופני הטוב ביותר והיעיל ביותר הלובש את מדי ארצו, וזו היתה הסיבה שג'ון קלארק בחר בו לתפקידו ב-CIAב־CIA – ובמסגרת ההיא הוא ביצע כמה משימות מסוכנות וקשות בשדה." ~ מתוך הספר "קשת שש" מאת טום קלנסי, הוצאת מעריב, 1999, עמוד 32.

* "דינג, מייג'ור מדומה, הפר במידה מסוימת את הנוהל כשהרים כוסות בירה עם אנשיו, סמלים כולם. הוא תירץ זאת בכך שהיה סמל ראשון צנוע ומפקד כיתה לפני שנעלם בתוך הלוע הפעור של סוכנות הביון המרכזית, ה-CIAה־CIA, ושימח את לבם בסיפורי נינג'ות על חייו הקודמים – סיפורים ששומעיו האזינו להם בכבוד מעורב בהנאה. ככל שאוגדת חיל הרגלים השביעית היתה טובה, היא לא היתה טובה עד כדי כך. אפילו דינג הודה בכך אחרי כמה ספלי בירה של ג'ון קארג'." ~ מתוך הספר "קשת שש" מאת טום קלנסי, הוצאת מעריב, 1999, עמוד 38.

* "עליו להנהיג אותם ופירוש הדבר שעליו להיות טוב ככל אחד מהם או טוב יותר בכל דבר ודבר שהצוות אמור לעשות." ~ תפיסתו של דומניגו שאבז את הפיקוד על צוות לוחמים. מתוך הספר "קשת שש" מאת טום קלנסי, הוצאת מעריב, 1999, עמוד 29.

* "לאמיתו של דבר לא רצה שאבז שיזכירו לו את המבצע ההוא. חברים רבים מדי אבדו בהרי קולומביה, במבצע שארצם לא הודתה בו מעולם." (~ עמוד 32)

* "הדבר החשוב מכל, חשב דינג, הוא יציבות הכיוון למטרה למרות הריצה האמורה לגרום לאנשים להתנשם וליצור דימוי של לחצי קרב אמיתי. אבל הממזרים האלה יציבים כמו פסלי ארד מחורבנים." ~ מתוך הספר "קשת שש" מאת טום קלנסי, הוצאת מעריב, 1999, עמוד 32.

* "שאבז, מיד אחריו, הבחין באדם חמוש שני שעמד וניער את ראשו כאילו כדי לנקות אותו. הוא פנה לכיוון האחר אבל עדיין החזיק את נשקו והכללים היו כללים. שאבז ירה שני כדורים אל ראשו. לקני התת-מקלעיםהתת־מקלעים היו מוצמדים משתיקי קול ועל רקע התפוצצויות מטעני ההלם לא נשמע כמעט קול היריות. שאבז הפנה את נשקו ימינה וראה שהטרוריסט השלישי היה כבר על הרצפה ושלולית אדומה זרמה מתוך מה שהיה ראש לפני פחות משתי שניות. 'נקי!' צעק שאבז." ~ מתוך הספר "קשת שש" מאת טום קלנסי, הוצאת מעריב, 1999, עמוד 59.

* "הסיכום התבטא בשתי מלים. אנשים מתים. במחנה האימונים בבסיס חיל הנחתים בקואנטיקו חזרו המדריכים שוב ושוב על אותו שיעור: אם תיכשלו בהנהגת המחלקה שלכם, כמה מן הנחתים לא ישובו עוד לביתם, אל אמם ואל האישה שלהם, וזה עול כבד שיעיק על מצפונכם עד יומכם האחרון. מקצועו של לוחם גובה מחיר יקר על שגיאות. ראיין לא שירת בחיל הנחתים פרק זמן ממושך די הצורך כדי ללמוד את הלקח הזה בעצמו, אבל המחשבה הפחידה אותו בלילות שקטים כשהוא חש בתנועתה של האונייה שעה שחצתה את האוקיינוס האטלנטי. הוא שוחח על כך עם 'גאני' טייט, אבל סמל התותחנים – שהיה בזמנו "זקן" בן שלושים וארבע – אמר לו שעליו לזכור את אימוניו, לסמוך על חושיו ולחשוב קודם שיפעל, אם יהיה לו די זמן לכך; אחר כך הזהיר אותו שלא תמיד יעמדו לרשותו מותרות כגון זמן. והוא אמר למפקדו הצעיר שלא ידאג, משום שהוא נראה חכם למדי, יחסית לדרגתו. ראיין לא ישכח זאת לעולם. הערכה של סמל תותחנים מחיל הנחתים אינה דבר הנרכש בקלות." ~ עמוד 133.

* "ראיין לחץ את לוע אקדחו לשיפולי גבו. הוא הרגיש את חוליית עמוד השדרה של האיש נלחצת ללוע הבראונינג שלו. ג'ק ראה את ראשו מיטלטל לאחור, כמה מילימטרים. ראיין רכן לפנים ולחש על אוזנו. "'אם תירה, תשתין לתוך חיתול עד יומך האחרון. עכשיו תושיט לי את האקדח שלך לאחור, לאט לאט, אחרת אירה בך מיד'." ~ עמוד 461.