אריה אליאב: הבדלים בין גרסאות בדף
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 3:
[[קובץ:Arie eliav.png|ממוזער]]
* "העם הפלשתיני נהנה כיום מכל סימני הזהות המעידים על קיומו של עם. קיימת תודעה לאומית פלשתינית. קיים שטח רצוף בו יושבים מרבית הפלשתינאים. קיימת היסטוריה פלשתינית בת עשרות שנים, רצופה מאבקים ומלחמות. קיימת גולה ופזורה, השומרת על זיקה על המולדת הפלשתינית. עם זה נושא עמו תודעת אסון משותף, קורבנות, ייסורים, גיבורים. לעם זה חזון, ספרות ושירה משלו. העם הערבי הפלשתיני הוא אולי העם בעל סימני הזהות הבולטים ביותר וקשרי הליכוד הלאומי החזקים ביותר בין עמי ערב. עם זה מונה כשניים וחצי מיליון ערבים, מחציתם בשטחים המוחזקים בגדה המערבית של הירדן, מחציתם בגדה המזרחית של הירדן. חלקם גולים ונפוצים ברחבי העולם הערבי. הציונות היא הסיבה ביצירתו של העם הפלשתיני, אך יש לראות את העם הפלשתיני כראות עובדה קיימת. בעיית יחסינו עם הערבים הפלשתינים תופסת עתה מקום ראשון במכלול יחסינו עם העולם הערבי. היא חשובה יותר מבעיית יחסינו עם מדינות ערב. בה נעוץ המפתח לפתרון בעיית יחסינו עם מדינות האזור"." דברים שכתב בשנת 1968 בעיתון "דבר" בעקבות סיוריו בשטחים לאחר מלחמת ששת הימים (ברזילי א., [http://www.haaretz.co.il/misc/1.1558785 '''"הזמן הצהוב של לובה אליאב"'''], אתר הארץ, תאריך 11.06.2002).
* "הקברניט ומרעיו שיכורים מיין תהילתם, הלומים מנסך גדולתם ובוטחים בעצמם ובמעמדם... מעל תורנה עג שחף חד עין, הצולל מדי פעם ורואה את הנעשה בספינה על כל מדוריה... הוא רואה באופק הרחוק חומת סלעי מגור משוננים... האוחז בהגה לא יראה אלא את קצה החרטום שלפניו. הספינה תתנגש בסלעים ותעלה על שרטון. השחף יודע זאת. השחף רוצה להזהיר 'התפכחו מיינכם, כנסו המשוטים, הרימו מפרשים, שנו כיוון, תנו לרוח הטובה והאחרת להובילכם לחוף מבטחים!'" משל השחף של א.ל. אליאב בו ביקש להזהיר מפני המבוי המדיני הסתום טרם מלחמת יום הכיפורים (ברזילי א., [http://www.haaretz.co.il/misc/1.1558785 '''"הזמן הצהוב של לובה אליאב"'''], אתר הארץ, תאריך 11.06.2002).
| |||