סתיו שפיר: הבדלים בין גרסאות בדף

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
ארכנות לשמה
Noamzo (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
שורה 2:
'''[[W:סתיו שפיר|סתיו שפיר]]''' (נולדה ב־17 במאי 1985), חברת [[הכנסת]] ה־19 מטעם [[w:מפלגת העבודה|מפלגת העבודה]], פעילה חברתית ועיתונאית. הייתה ממנהיגות [[w: המחאה החברתית בישראל 2011|המחאה החברתית בישראל 2011]].
 
* "מבקר המדינה יוסף שפירא בעצם אומר כי מי שנקלע למצב של רעב יכול ללכת לחפש מי יעזור לו...זו התמצית העגומה של המסמך המצמרר שכתב. הדו"ח חושף בפעם המי יודע כמה את מדיניות הסרת האחריות של ממשלת ישראל, שבמקום לטפל במפעל הזנה ראוי, לתקציבים ולפתרונות של ממש לנקלעים למצוקת רעב, מעדיפה לתקצב בקושי עמותות לנזקקים ולקוות שהן כבר יעשו את העבודה בשבילה. הגיע הזמן לגלות לממשלת ישראל סוד - אף אחד לא יעשה את עבודתה במקומה וכל ילד שמגיע למצוקת רעב בישראל נמצא באחריותה הבלעדית ולא צריך לסמוך על חסדי שמיים. הגיע הזמן לגבש תכנית מוסדרת במקום למסמס תכניות של הממשלה הקודמת כדי שיהיה אפשר להאשים אותה ולתקצב באופן ראוי את העמותות שעושות עבודת קודש במקום להעביר מיליוני שקלים מדי שבוע למקומות חשוכים, שאף אחד לא יכול לפקח עליהם. עשרות מיליוני שקלים שנזרקים על עמותות בחו"ל המנהלות 'קשרים רוחניים עם התפוצות', מאות מיליונים שזורמים לחברות ייעוץ מסתוריות כדי לספק 'ייעוץ מקצועי' לממשלה, ועוד מאות מיליונים שעוברים מדי שבוע ליהודה ושומרון כדי להשאיר את בנט ויו"ר ועדת הכספים רגועים. בין המיליונים האלה אפשר היה למצוא בקלות כמה מאות שיושקעו ב-360 אלף הילדים שדיווחו השנה שנאלצו לוותר על ארוחות במשך ימים שלמים כי אין להם כסף" סתיו שפיר על שינוי סדר העדיפויות של הקצאת משאבים כספיים מתקציב המדינה (שאול ב., [http://www.inn.co.il/News/News.aspx/274172 "שפיר מציעה: לקחת מיו"ש ולתת לרעבים"], אתר ערוץ 7, תאריך 07.04.2014).
 
* "אנחנו רוצים ליצור מודעות לכך שלשוכרי הדירות יש זכויות, כיום הם במצב מאוד בעייתי, באף מדינה בעולם המערבי אין כזו הפקרות בשוק הזה. החוק הזה ייצור תודעת שוק, זה גם טוב למשקיעים כי זה ייצר שוק יותר טוב, יהיו שם גם הגנות עליהם. צריכים הליכים מזורזים, יהיו גם צווי הגנה למשכירים עצמם וחקיקה שתאפשר להם לפנות דיירים בעייתיים. צריכים גם לטפל בצד הבטיחות, בבוסטון למשל יש אפשרות לבצע בדיקה בטיחותית וכל גם בגרמניה. הדברים קיימים בכל העולם, ישראל היחידה שאין בה חקיקה" סתיו שפיר על הצעת החוק שלה לעיגון מחירי השכרת הדירות (סהר ל., [http://www.bizportal.co.il/article/379956 '''"סתיו שפיר: באף מדינה מערבית אין כזו הפקרות בשוק השכירויות"'''], אתר BIZPORTAL, תאריך 13.02.2014).
שורה 10 ⟵ 11:
 
* "הגיע הזמן שספקי השירות יעברו למסלולי שירות מהירים וזולים יותר, ויאפשרו לכל לקוח לפנות אליהם בדרך הנוחה לו. המצב היום הוא זלזול בזמן של הלקוחות שנאלצים לחפש את מכשיר הפקס הקרוב למקום מגוריהם, לעתים לשלם על השירות וכשזה לא מתאפשר להגיע בעצמם למשרד נותן השירות. לא ייתכן שבשעה שהטכנולוגיה מאפשרת לערוך קניות בכל העולם מבלי לצאת מהבית, יש לבזבז שעות עבודה ארוכות כדי לאשר את מסגרת האשראי בבנק, קשה למצוא היום אדם שאין לו גישה למייל ועוד יותר קשה למצוא אדם שיש לו גישה נוחה לפקס במקום מגוריו - אם ספקי השירותים מסרבים להכיר בכך צריך לחייב אותם לעשות זאת" סתיו שפיר על הצעת החוק שלה כי משרדי ממשלה יעניקו שירות לאזרח דרך מייל (נחמיאס ע., [http://news.walla.co.il/?w=/2686/2717563 '''"הצעת חוק: לחייב הממשלה לאפשר פנייה באמצעות מייל"'''], אתר וואלה, תאריך 03.02.2014).
 
 
* "הביטוח הלאומי, כולנו יודעים שנימצא בגירעון אקטוראי אדיר ונכנס לגירעון שוטף של 2.8 מיליארד ש"ח בשנה. בשנת 2012 זה עמד על 3 מיליארד ש"ח בשנה. בדו"ח שביקשנו ממרכז המידע והמחקר של הכנסת נכתב שחור על גבי לבן שבשנת 2054 לא יהיה יותר כסף בביטוח לאומי. הסכנה הזו גם דוברה בוועדה המשותפת וגם בוועדת טרכטנברג; ונגזרו ממנה השלכות וצעדי ביצוע - כגון העלאת הפרשת מס מעסיקים לביטוח לאומי (העלאה שהוקטנה ו/או צומצמה). השאלה שלי היא - מה עמדתכם ו/או מה המלצתכם להמשך קיומו של ביטוח לאומי? איך אתם מבטיחים שלא יוקטנו או יבוטלו הקצבאות (לחלוטין)? מדוע הביטוח הלאומי משמש כקופה קטנה של האוצר להעברת כספים למטרות שרק עתה גיליתם עליהם?
שורה 29:
 
* "מדובר במופעים קפריזיים והחלטות כלכליות לא מבוססות. מורידים מתקציב הביטוח הלאומי כדי להסוות העלאות מפוקפקת בתקציב הביטחון" סתיו שפיר תוקפת את אופן התנהלות וועדת הכספים (לביא צ., [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4477070,00.html "ו' הכספים: מס המעסיקים יעלה רק ברבע אחוז"], אתר Ynet, תאריך 15.01.2014).
 
 
* "כספי המסים מנוצלים באופן שוטף לקומבינות פוליטיות מאוסות. יש חברי כנסת שאפילו לא יודעים על מה הם מצביעים כשהם מרימים את היד. המערכת החדשה מאפשרת לאזרחים ולח"כים להבין איפה הכסף שלהם ואיך הוא מנוצל" סתיו שפיר על האתר החדש שהשיקה (זינגר ר., [http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3621262,00.html '''"חברת הכנסת סתיו שפיר מציגה: אתר לחשיפת דילים פוליטיים"'''], אתר כלכליסט, 07.01.2014)
שורה 37 ⟵ 36:
* "החוק איננו נותן פתרון למצוקת הדיור. הממשלה רק ניצלה צינית את המצוקה האמיתית של החברה הישראלית במקום להציע פתרונות אמיתיים כמו במדינות אחרות. למשל, היה צריך לקדם חקיקה שתאפשר שכירות לטווח ארוך, דיור בהישג־יד, פיקוח על המחירים. עד היום במסגרת חוק הווד"לים נבנו 0 דירות של דיור בר־השגה. לכאורה, החוק כולל כוונה מקורית טובה ואכן מחייב כי 25% מכל פרויקט יוקצו לדיור בר־השגה אך באופן מכוון נמנעו מלקבוע קריטריונים ומדדים לקביעת דיור בר־השגה. החוק אפילו לא מגדיר מהו דיור בר־השגה. בעולם דיור בר־השגה קובע שזה בהתאם לרמת השכר של הדייר ולא יותר מ־30% מהכנסתו הפנויה. אבל החשש האמיתי של הממשלה, שאז תצטרך להתמודד עם הממדים האמיתיים של מצוקת הדיור." ~ על חוק הווד"לים (עידן יוסף, [http://www.news1.co.il/Archive/001-D-341870-00.html סער: "נאשר דירות רבות לטובת האזרחים"] באתר News1,{{כ}} 23 בדצמבר 2013)
 
* "אני פונה אליכם כעת, כדי להציע שורה של מהלכים שביכולתכם לבצע באופן מיידי על מנת לצמצם את הפגיעה המתמשכת בזכויותיהם של חברי וחברות קהילת הלהט"ב. לשמחתי, כל המהלכים שאפרט במכתב זה אינם דורשים הליכי חקיקה כלל – אלא רק תיקוני מדיניות מינוריים. על כן ניתן לבצעם כבר היום. רבים מהעיוותים המביאים לפגיעה בזכויות הלהט"ב אינם תוצר של כוונת מכוון, אלא שרידים היסטוריים בספר החוקים שהגיעה העת לתקנם... הנוהל המציב בני זוג מאותו המין כמועמדים סוג ב', מאפשר בפועל אימוץ רק בהיעדר זוגות הטרוסקסואלים, גם אם הזוג הלהט"בי כשיר להורות." ~ שפיר מציעה לכנסת שורת תיקונים אשר יאפשרו למשרדי הממשלה הרלוונטיים להעניק זכויות לקהילה הגאה, ללא צורך בחקיקה מיוחדת (יהונתן ליס, [http://www.haaretz.co.il/news/education/1.2190768 איך אפשר לבטל את אפליית הלהט"בים גם ללא חקיקה], באתר הארץ, 15 בדצמבר 2013).
 
* "האישור שניתן לקיים את הישיבה במקביל למליאה מהווה פגיעה קשה ביכולתנו לפקח על תקציב המדינה. נוצר מצב אבסורדי שבו חברי הכנסת צריכים לבחור בין זכות ההצבעה שלהם בוועדת הכספים, שעל שולחנה מונחים מיליארדי שקלים, לבין הדיונים שמתקיימים במליאה. אנחנו דורשים כי אותן הצבעות בהן לא יכולנו להשתתף מתוקף רצוננו להיות נוכחים במליאה יבוטלו לאלתר ויתקיימו מחדש בנוכחותנו. שאם לא כן, הדבר מהווה זלזול עמוק בתפקידנו, בכוחה של הכנסת, ובציבור ששלח אותנו הנה לייצגו." ~ שפיר, חברה בוועדת הכספים, טוענת להליך הצבעה לא תקין (עמרי נחמיאס, [http://news.walla.co.il/?w=/9/2704641 הח"כים נאמו בוועדה, מיליארדים הועברו: "זה מחטף"], באתר וואלה!, 19 בדצמבר 2013).
 
* "אני רוצה להיות מסוגלת לגמור את החודש, אני רוצה לא להיות מודאגת מכסף ושלא יהיה אוברדראפט, ואני רוצה שכשיהיו לי ילדים אני אוכל לתת להם חינוך טוב. אני לא חושבת שזה כל כך הרבה לרצות, ומעולם לא רציתי להיות מה שנקרא 'מסודרת' או עשירה. זה לגמרי לא משחק תפקיד מבחינתי. אני רוצה לחיות סביר, אבל אני אוהבת לנסוע על האופניים שלי בתל אביב, אני לא רוצה משהו אחר." (יונתן אסתרקין, [http://www.nrg.co.il/online/54/ART2/415/838.html למה לה פוליטיקה עכשיו? סתיו שפיר מסבירה], באתר nrg מעריב, 20 בנובמבר 2012)
* "אפשר לשנות כאן דברים, פשוט לא רוצים... בכל מקום מערכת הדיור מסורבלת." ~ על הסרבול בתחום הדיור (אריק וייס, [http://news.nana10.co.il/Article/?ArticleID=949273 חודש בדרכים עם סתיו שפיר: "מישהו צריך להנהיג במקום הזה"], באתר nana10,{{כ}} 5 בינואר 2013).
 
* "אני לא נמצאת פה עכשיו כי הצלחנו בכל מה שרצינו, אבל השיח השתנה. היה ברור שמחאה היא עניין זמני שלא יימשך לנצח, והיה ברור שברמה הטכנית של שינוי בשטח, מהפכות זה לא דבר שעושים בדמוקרטיות בתוך כמה חודשים, אלא מתחילים תהליכים שלוקחים שנים ודורשים פשרות, אחרת צריך להסתער על הכנסת בטנקים. אבל בהקשר החברתי נעשה בהחלט מהפך. אין עיתונאי או פוליטיקאי היום שלא התייחס לנושא. נכון שזה אולי מס שפתיים, אבל הם לפחות יודעים שהם צריכים לשלם אותו אז הם יעשו משהו. וזו כבר הצלחה. אנשים בכל הארץ – ואתה בטח לא יוצא מתל אביב אבל תנסה פעם, יש עולם בחוץ – אומרים לי שהם הצביעו [[בנימין נתניהו|נתניהו]], והפעם הם לא יצביעו לו." ~ על המחאה החברתית (יונתן אסתרקין, [http://www.nrg.co.il/online/54/ART2/415/838.html למה לה פוליטיקה עכשיו? סתיו שפיר מסבירה], באתר nrg מעריב, 20 בנובמבר 2012).
* "להיות כל הזמן עם האצבע על הדופק, ולהבטיח שהמחאה תישאר עממית ואותנטית. לכל אינטרסנט אמרתי באופן הכי שקוף שיש: אני מבינה את האינטרסים שלך, אני מכבדת אותך, אבל כולנו חייבים להחליף מדים ולעלות על אזרחי. זו מהפכה של הסדר הקיים. איך נוכל לעמוד בפני הילדים שלנו ולומר 'תקענו מקל בגלגלים של הדבר הזה'? אנחנו נלחמים על העתיד שלנו. את מתחילה לתפוס שיש פה אפשרות להגשים חלום כחברה. ליצור פה טוב גדול. חברה שבה מצטמצמים הפערים, והצרכים הבסיסיים של כל אדם מוגנים על ידי הקהילה." ~ על המחאה החברתית ([http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000680994 סתיו שפיר: "אני בוכה לפחות פעם ביום מהתרגשות"], באתר גלובס, 12 בספטמבר 2011)
 
* "להיות כל הזמן עם האצבע על הדופק, ולהבטיח שהמחאה תישאר עממית ואותנטית. לכל אינטרסנט אמרתי באופן הכי שקוף שיש: אני מבינה את האינטרסים שלך, אני מכבדת אותך, אבל כולנו חייבים להחליף מדים ולעלות על אזרחי. זו מהפכה של הסדר הקיים. איך נוכל לעמוד בפני הילדים שלנו ולומר 'תקענו מקל בגלגלים של הדבר הזה'? אנחנו נלחמים על העתיד שלנו. את מתחילה לתפוס שיש פה אפשרות להגשים חלום כחברה. ליצור פה טוב גדול. חברה שבה מצטמצמים הפערים, והצרכים הבסיסיים של כל אדם מוגנים על ידי הקהילה." ~ על המחאה החברתית ([http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000680994 סתיו שפיר: "אני בוכה לפחות פעם ביום מהתרגשות"], באתר גלובס, 12 בספטמבר 2011).
 
* "כל כך הרבה ארגונים התפרקו לאורך ההיסטוריה בגלל חוסר יכולת לעבוד יחד. צריך לדעת להפיל את החומות האלה בשביל המשימות הגדולות, למרות חילוקי הדעות. אפילו רק כדי שלא נבלבל את הציבור. בסופו של דבר יש אסופה של אנשים טובים מאוד שרוצים לעשות טוב." (עופר אדרת, [http://www.haaretz.co.il/magazine/1.1774787 הפנים של המחאה || סתיו שפיר], באתר הארץ, 12 ביולי 2012)
* "הכי חשוב לנו זה תהליך שקוף. מתחילת המחאה זה היה הרעיון הכי בוטה בה. המחאה שקופה, וכל אדם בה הוא מנהיג ואחראי לשינוי. הרצון לעשות אותה מול המצלמות היה רק כדי להמשיך את השקיפות הזו לעם ולא כדי להתריס. מאוד מפתיע אותנו שבמשרד ראש הממשלה מפחדים לחשוף את התהליך לציבור. אם זה כל כך מפחיד אותם אז נלך לקראתם. הדרישה המרכזית שלנו שממנה משרד ראש הממשלה התעלם הייתה להסיר את חוק הווד"לים כאות לתחילת ההידברות. משרד ראש הממשלה בחר להתעלם מהדרישה ולהפנות אצבע מאשימה כלפי הדרישה לתהליך דמוקרטי ושקוף." ~ על המחאה החברתית (אילן ליאור, [http://www.haaretz.co.il/news/education/1.1371203 מחאת הדיור | "סתיו שפיר, מי בעצם שמכם לדרוש משהו מהממשלה?"], באתר הארץ, 2 באוגוסט 2011).
 
* "אנחנו רוצים מדינה שמשתמשת בעקרונות של מדינת הרווחה שכולנו שמענו עליהם בעבר, אבל בישראל המודרנית של 2011; חברה שיש בה שוק חופשי אך גם איזון ושליטה בתהליכים הכלכליים על מנת שלא להוציא אותנו, העם, מהמשוואה. במדינה שיש בה מצוקה כל כך גדולה שאינה רק באוכלוסיות החלשות אלא גם בקרב מעמד הביניים, דרישה לשינוי מדיניות היא הוגנת. אנחנו לא קומוניסטים, אנרכיסטים או פשיסטים כפי שכינו אותנו כמה וכמה חברי כנסת. אנחנו אנשים רגילים שמשרתים את המדינה, שגדלו פה עם אמונה שכחלק מהחוזה בין אזרח למדינתו האזרח מקבל מענה לצרכיו הבסיסיים. מה שיצרנו בשבועיים וחצי האחרונים זו מדינה בתוך מדינה. במאהלים יש לנו חברה שמדברת, שדואגת לחינוך, לשיח, לדיון, לתרבות ולתמיכה. הדבר הזה יכול להיות בחברה הישראלית בכללותה..." ~ על המחאה החברתית (אילן ליאור, [http://www.haaretz.co.il/news/education/1.1371203 מחאת הדיור | "סתיו שפיר, מי בעצם שמכם לדרוש משהו מהממשלה?"], באתר הארץ, 2 באוגוסט 2011).
 
* "אנחנו רוצים לשנות את סדרי העדיפויות ואת השיטה. התלונה שלנו היא נגד הממשלה הקיימת באופן ספציפי. גם הממשלות הקודמות התנהגו בצורה דומה ולא פתרו את מצוקותינו ובחרו להתעלם מהבעיות שהן הכי קרובות ללבנו, מעבר למצוקות הגדולות מול עמים אחרים ומדינות אחרות. אנחנו דורשים להחזיר את המדינה לעם. אם הממשלה תסכים לשנות את סדרי העדיפויות ולשנות את כללי המשחק, אין שום סיבה שהאנשים שנמצאים כרגע בעמדות הכוח לא יישארו שם. אנחנו לא רוצים להחליף את חברי הכנסת אלא רוצים להחליף את השיטה." ~ על המחאה החברתית (אילן ליאור, [http://www.haaretz.co.il/news/education/1.1371203 מחאת הדיור | "סתיו שפיר, מי בעצם שמכם לדרוש משהו מהממשלה?"], באתר הארץ, 2 באוגוסט 2011)