פתיחת התפריט הראשי

שינויים

נוספו 3,011 בתים ,  לפני 5 שנים
אין תקציר עריכה
 
* "הימין של דני דנון וסטרוק הצליח להשתלט על השיח. הציבור הישראלי עבר שטיפת מוח בשנים האחרונות, כך שגם אם אבו מאזן אומר דברים נכונים, לא מקשיבים לו. זה בעיני יותר כישלון של האופוזיציה מאשר הישג של הממשלה. אני אגיד כאן משהו קשה ולא אכפת לי שיתקפו אותי על כך: התעמולה ושטיפת המוח שעבר הציבור הישראלי בעניין הפלסטיני הם בסגנון גבלס. זוהי תעמולה גבלסית" אפרים סנה מזהיר מפני השתלטות הימין הקיצוני על השיח הפוליטי (כהן ז., [http://www.kr8.co.il/BRPortal/br/P102.jsp?arc=908667 '''"אפרים סנה מתחרפן ממה שקרה לאבו מאזן: שטיפת המוח שעבר הציבור הישראלי בעניין הפלסטיני הם בסגנון תעמולה גבלסית"'''], אתר ישראלי פטריוט, 26.04.2014).
 
* "יש קשר הדוק בין מדיניות הפנים למדיניות החוץ. ארדואן שואף לא רק להפיכתה של טורקיה למעצמה האיסלאמית הראשונה, אלא בעיקר להיות מנהיג העולם הערבי והמוסלמי. הרטוריקה האנטי-ישראלית הבוטה שלו היא כלי להשגת מטרה זו. מי ששוגה באשליה כי בעקבות התנצלות ראש הממשלה נתניהו ישובו יחסינו עם טורקיה למה שהיו, אינו מבין את האסטרטגיה של ארדואן ודבוטולו, שר החוץ שלו ויועצו רב ההשפעה. ההתנצלות טוב שנעשתה, נירמול היחסים הדיפלומטיים הוא לברכה וחשוב שיחסי המסחר יימשכו. אבל טורקיה של ארדואן לא תהיה שותפה לישראל בשום עניין אזורי חשוב, גם לא בדרך שבה היא רוצה לראות את סוריה העתידית. בני בריתה האזוריים של טורקיה הם "האחים המוסלמים" והשליטים המשתייכים אליהם או תומכים בהם, בעיקר במצרים ובקטאר. המשולש האיסלאמיסטי האזורי הוא טורקיה-מצרים-קטאר, ותנועת החמאס זוכה בתמיכתו. חשוב להבין תהליכים אלה כדי להימנע משגיאות אסטרטגיות. כוונתי לרעיון הרווח באחרונה לייצא את הגז הישראלי דרך צינור שייבנה אל טורקיה ועל אדמתה. את הגז חייבים לייצא. כמובן, יש לשריין את הנדרש למשק הישראלי, אבל תהיה זו התאבדות כלכלית להשאיר במעמקי הים נכס הנושק כבר היום לטריליון מטרים מעוקבים של גז טבעי. שימוש מושכל וצודק במס המשמעותי שהושת עליו, עשוי לשנות את פני החברה הישראלית. את ערוץ הייצוא החשוב ביותר של ישראל אסור להפקיד בשליטתו של ארדואן. אם יש לטורקיה עניין בצינור הזה כפי שיש היודעים לספר לנו, הרי שהוא נובע מהיכולת שתינתן לה להחזיק את ישראל באיבריה הרגישים וללחוץ כאשר תהיה בכך תועלת פוליטית למנהיגה. לו היה מתגבש כעת הסדר כולל לשאלת קפריסין היה אולי היגיון בצינור שיחבר גז קפריסאי וישראלי לטורקיה, כחלק מחבילה של התפייסות ושיתוף בין עמי האזור" אפרים סנה מביע ספקנות באשר לנירמול היחסים עם טורקיה על רקע נושא ייבוא הגז למשק הישראלי (סנה א., [http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/469/469.html '''"מלכודת טורקית"'''], אתר NRG, תאריך 13.05.2013).
 
* "מה יכולה, אפוא, ישראל להציע לסוריה שאחרי אסד? ההצעה הישראלית צריכה להתבסס על צרכיה הבסיסיים של סוריה, שהראשון שבהם הוא שיקום המדינה מהריסותיה. ישראל יכולה להציע לה הסכם אי-התקפה לעשר או עשרים שנה. הסכם כזה פוטר את סוריה מהצורך לבנות צבא מודרני וגדול, שהצטיידותו ואחזקתו יעלו מיליארדים רבים. התחייבות מפורשת מצד ישראל שלא לתקוף מקילה על דמשק לדחות כל הוצאה מלחמתית מיותרת. במשתמע, היא תחייב את סוריה לחדול מהרטוריקה של החזרת הגולן בכוח הזרוע. התנאי הזה אינו חייב להיות תנאי כתוב וחתום, אבל סוריה צריכה להתחייב במסגרת ההסכם החדש לעמוד בכמה תנאים שהפרתם תפטור את ישראל מהתחייבותה שלה: 1) מניעת כל סיוע לחיזבאללה בלבנון, במישרין או בעקיפין; 2) הרחקתם של כוחות בלתי סדירים (למעשה ארגונים סלפיים ותומכי אל-קאעדה) מהגבול עם ישראל, למרחק משמעותי שיוסכם עליו; 3) שימור בפועל של הסכם דילול הכוחות ברמת הגולן; 4) השארת כוח האו"ם ברמת הגולן וחידוש המנדט שלו; 5) הימנעות מכל רכש נוסף או פיתוח של נשק להשמדה המונית. הצעה כזאת תעביר לשלטון החדש שיקום בדמשק מסר של רצון טוב, ותציב סייגים להתאפקותנו. ישראל יכולה רק לצאת נשכרת מעצם הגשתה" אפרים סנה מטעים מה ישראל צריכה לעשות באם יקרוס משטרו של אסד הבן בסוריה (סנה א., [http://www.haaretz.co.il/1.1901506 '''"היום שאחרי אסד"'''], אתר הארץ, תאריך 16.01.2013).
1,654

עריכות