טום קלנסי: הבדלים בין גרסאות בדף

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Marloweperel (שיחה | תרומות)
Marloweperel (שיחה | תרומות)
שורה 82:
:"עשרים ושמונה," ענה הרופא אוטומטית.
:"רוצה שיהיו חמישים ושש?" קלי הקל את לחצו." ~ ג'ון קלי מבהיר לרופא גס-רוח כי אסור לו לאיים על האחות סנדרה אוטול .עמוד 275.
* "אשתו ובנו ראו זאת שוב. לועס את מזונו, עיניו ממוקדות באינסוף, לא מסוגל להפסיק את פעולת מוחו ההופך במידע שבתוכו שוב ושוב. קלי לא כל-כך שונה ממה שאני הייתי, חשב ראיין. אחת-אפס-אחת, הנשרים הצורחים של [[W:הדיוויזיה המוטסת ה-101|דיוויזיית חיל-הרגלים 101 (מוטסת)]], שעדיין התנודדו בלכתם במכנסי-השק שלהם. אמט התחיל את דרכו כטוראי פשוט, סיים במינוי שניתן לו בשדה הקרב סמוך לסוף המלחמהה[[W:מלחמת העולם השנייה|מלחמה]] לדרגה שבה עדיין החזיק, סגן. הוא זכר את הגאווה על שהוא משהוא משהו מיוחד מאוד, תחושת הבלתי-מנוצח שבאה באופן מוזר יד ביד עם הפחד לקפוץ החוצה ממטוס, להיות הראשון בשטח האויב, בחושך, חמוש בנשק קל בלבד. האנשים הכי קשוחים שעליהןשעליהם הוטלה השליחות הכי קשה. שליחות. הוא היה כזה פעם. אבל איש לא הרג את הגברת שלו... מה היה קורה, אז, בשנת 1946, אולי, אילו מישהו היה עושה את זה לקתרין?
:משהו לא טוב." ~ עמוד 527.
* "הוא עמד על רגליו, הקרבין בידו, והפיל את הראשון בשלושה כדורים בראשו. עיניו אפילו לא השתהו לראות את הענן האדום שהתפרץ מראשו, מפני שזה היה מקצועו, ולא תחביב. הרב-סרן חי עדיין, שוכב על האדמה אבל מנסה לכוון א אקדחו עד שחזהו קלט עוד חמישה כדורים. מותו הפך את הלילה להצלחה. עכשיו מה שעל קלי לעשות הוא להישאר בחיים." ~ עמוד 150.
* "אנשי [[W:אריות הים (יחידה)|הקומנדו הימי]] ב[[W:מלחמת וייטנאם|וייטנאם]] נוהגים לתכנן מבצעים אוויריים צ'יף?" שאל מקסוול, משועשע כלשהו, והופתע לשמוע את התשובה.
:"המפקד, ביחידת המבצעים המיוחדים מספר שלוש היו תמיד פחות מדי קצינים. הם נהרגו כל הזמן. אני הייתי קצין המבצעים של הקבוצה במשך חודשיים, וכולנו ידענו איך לתכנן חדירות. היינו חייבים לדעת, זה היה החלק הכי מסוכן ברוב המשימות. אל תקבל זאת כעלבון, המפקד, גם חוגרים יודעים איך לחשוב." (עמוד 168)
 
=== "חדר מלחמה" (1995) ===
* "דונלד ידע שיש נקודה שבה הגוף אינו יכול עוד לתמוך בנכונותה של הנפש, ואפילו החזקה ביותר." ~ עמוד 239