הבדלים בין גרסאות בדף "יצחק רבין"

נוספו 191 בתים ,  לפני 5 שנים
* "ואני, מספר אישי 30743, רב־אלוף במילואים, יצחק רבין, חייל בצבא ההגנה לישראל ובצבא השלום, אני ששלחתי גייסות אל האש וחיילים אל מותם, אומר לך, מלך ירדן, ואומר לכם ידידים אמריקנים: אנו יוצאים היום למלחמה שאין בה הרוגים ופצועים ולא דם ולא סבל, וזו המלחמה היחידה שתענוג להשתתף בה – המלחמה על השלום. ומחר, בדרך העולה לירושלים, אלפי פרחים יעטפו באהבה את חלקי המשוריינים החלודים, אלה שלא הגיעו אל העיר. מחר, אלפי פרחים יחייכו שלום אלינו משלדי המתכת." ~ דברים בקונגרס האמריקני, וושינגטון, 26 ביולי 1994, מתוך הספר "רודף שלום"
* "עברתי הרבה מאז, אבל יש זיכרונות ומראות שלא נמחקו, ויישארו קשים לתמיד. השורות העצובות בספר שלך מתארות איך שמעתם ברדיו, בחדר האוכל בקרית ענבים לפני יציאה לפעולה, את [[דוד בן-גוריון|בן-גוריון]] מכריז על הקמת המדינה וחייל אחד מתחנן 'חבר'ה, תסגרו את זה, אני מת לישון, נשמע את ההכרזות מחר'." ~ על [[W:המערכה על ירושלים במלחמת העצמאות|המערכה על ירושלים במלחמת העצמאות]], מתוך הכתבה "[http://www.haaretz.co.il/1.1517160 מחרדה לא בונים מדינה]" מאת ניבה לניר, "הארץ", 7 באוקטובר 2011
* "זה היה עצוב. ובעיקר קשה. אם קראת, את יודעת: ל[[W:חטיבת הראל|הראל]] היו 220 הרוגים ו־617 פצועים בקרבות האלה. כמה מהם, ילדים ממש, נהרגו מולי. לעיני. כמה מהם קברתי במו ידי. אני מניח שגם אם הייתי בן 30 או 40 זה היה קשה. אבל הייתי בן 26, ו[[W:המערכה על ירושלים במלחמת העצמאות|הדרך לירושלים]] וחיי האנשים שהופקדו להחזיק אותה פתוחה היו עליי, באחריותי. אם היה לנו זמן הייתי מבקש מיחזקאל (שרעבי, נהגו) לעבור בבית הקברות בקרית ענבים. מבחינתי, החלק הקשה ב[[W:מלחמת העצמאות|מלחמת העצמאות]] נשאר שם, ויישאר שם לתמיד." ~ מתוך הכתבה "[http://www.haaretz.co.il/1.1517160 מחרדה לא בונים מדינה]" מאת ניבה לניר, "הארץ", 7 באוקטובר 2011.
* "אנחנו הבית של כל יהודי בעולם, אנחנו המקלט, אנחנו גם האחריות." ~ מתוך נאום בקונגרס הציוני בירושלים, 03.02.1992.
* "בכל קואליציה יש גם קצת גועליציה." ~ בזמן המשא ומתן הקואליציוני, 1992
* "במסכנות לא בונים מנהיגות." ~ על [[שמעון פרס]], בנאום הניצחון בבחירות 1992
1,682

עריכות