אפרים סנה: הבדלים בין גרסאות בדף

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
ויקיזציה
אין תקציר עריכה
שורה 2:
ד"ר '''[[w:אפרים סנה|אפרים סנה]]''' (נולד ב־19 בספטמבר 1944), לשעבר חבר [[הכנסת]] מטעם סיעת עבודה-מימד ורופא במקצועו. כיהן כשר הבריאות, שר התחבורה וסגן שר הביטחון. ב־2008 פרש ממפלגת העבודה והקים את מפלגת ישראל חזקה שלא עברה את אחוז החסימה.
 
* "ארה'ב (אומנם) תמשיך ותמכור נשק מתוחכם למדינות במפרץ, תמשיך ותסייע לישראל במיזמי הגנה חיוניים - אך לא מעבר לכך. לפיכך, מדינות במזרח התיכון שרוצות להגן על עצמן מאיסלאם קיצוני - יצטרכו לעשות זאת בעצמן! ברית חדשה שתכלול את - סעודיה, מצרים וישראל. סעודיה תתרום את עוצמתה הכלכלית; מצרים את משקלה הפוליטי ועוצמתה הצבאית; וישראל את המימד המדעי והטכנולוגי! בלי הסכם עם הפלשתינים - לא יקרה שום דבר!" ~ אפרים סנה בהציגו תוכנית מדינית ב'וועידת ישראל לשלום' (קדמון ס., "בודד במערכה", ידיעות אחרונות - המוסף לשבת, עמוד 7, תאריך 11.7.2014)
* "קבוצה קטנה כופה על מדינת ישראל להשקיע את מיטב כספה ועוצמתה בהגנת אידיאולוגיה שהיא לא אידיאולוגיית הרוב במדינה. יש פה שלטון של המיעוט, וזה קורה מסיבה אחת בלבד: כי הרוב חלש! יש בכנסת 42 חברי כנסת שהם נאמני השלטון בכנסת. הם מכתיבים לממשלה את מדיניותה ולישראל את גורלה! בבחירות הבאות יהיה צריך להציב לאזרחי ישראל ברירה חדה - שתי מדינות או מדינה אחת ערבית ויהודית. בכל מערכות הבחירות הקודמות הצליחו להטות את הדיון לנושאים אחרות שהם לא השאלות המהותיות של עתיד המדינה" ~ אפרים סנה תוקף את גל הלאומנות האוחז בשלטון בישראל (קדמון ס., "בודד במערכה", ידיעות אחרונות - המוסף לשבת, עמוד 7, תאריך 11.7.2014)
* "הימין של [[דני דנון]] ו{{קישור|אורית סטרוק|סטרוק}} הצליח להשתלט על השיח. הציבור הישראלי עבר שטיפת מוח בשנים האחרונות, כך שגם אם [[מחמוד עבאס|אבו מאזן]] אומר דברים נכונים, לא מקשיבים לו. זה בעיני יותר כישלון של האופוזיציה מאשר הישג של הממשלה. אני אגיד כאן משהו קשה ולא אכפת לי שיתקפו אותי על כך: התעמולה ושטיפת המוח שעבר הציבור הישראלי בעניין הפלסטיני הם בסגנון גבלס. זוהי תעמולה גבלסית." ~ מזהיר מפני השתלטות הימין הקיצוני על השיח הפוליטי (זיו כהן, [http://www.kr8.co.il/BRPortal/br/P102.jsp?arc=908667 '''אפרים סנה מתחרפן ממה שקרה לאבו מאזן: "שטיפת המוח שעבר הציבור הישראלי בעניין הפלסטיני הם בסגנון תעמולה גבלסית"'''], באתר ישראלי פטריוט, 26 באפריל 2014)
* "גם אם ראשיתו מתונה ודמוקרטית, אחריתו קיצוניות ועריצות. אין הוא מתחשב בציבור החילוני, גם אם הוא גדול ורב, אלא כופה עליו את חוקי האסלאם הנוקשים. האסלאם הפוליטי־דתי אינו מאמין בדמוקרטיה, אך הוא משתמש בה כדי להגיע לשלטון מוחלט ובלתי דמוקרטי בעליל. דווקא הערבים מבינים היטב את הלקח הזה כיום... אז מי, אפוא, צריך להבין את המסר? כל ארצות הדמוקרטיה המערבית המשתעשעות באשליות והופכות אותן למדיניות פייסנית מול האחים המוסלמים. בראשן ארצות הברית העוגבת במפתחים על האחים המוסלמים בירדן ועדיין תולה תקוות ב[[מוחמד מורסי]]. אולי ההיסוס לתמוך צבאית באופוזיציה הסורית הוא ביטוי לראשית ההבנה כי האסלאמיסטים אינם ידיד אלא אויב – קודם כול של שוחרי המודרניות והדמוקרטיה בארצם שלהם... קו השבר החוצה את העולם הזה הוא הקו הפעור בין שוחרי דמוקרטיה וקידמה לבין הפאשיזם הדתי־קיצוני. הוא חוצה גם את העולם הערבי והמוסלמי, וגשר עליו – אין." ~ על תופעת האביב הערבי על רקע המהומות ב[[w:כיכר טקסים|כיכר טקסים]] בטורקיה (אפרים סנה, [http://www.israelhayom.co.il/opinion/94445 '''"לקח האסלאם מכיכר טקסים"'''], באתר ישראל היום, 16 ביוני 2013)