חיל ההנדסה הישראלי: הבדלים בין גרסאות בדף

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 42:
* "עד למלחמה הזאת לא היה לי מושג עד כמה כוחות ההנדסה חשובים להמשכיות ולרציפות בקרב ולהתגברות על מכשולים קרקעיים. ידעתי שהם מקצועיים, אבל לא ידעתי עד כמה. גיליתי שבלי ה־D-9 אין לך דרך להגן על עצמך. הוא בונה את המגננים והוא גם יכול לעזור בגרירות ובחילוצים: D-9 יכול להוציא טנק תקוע בשיפוע צד, יותר טוב משטנק עושה את זה. אבל לא ידענו מה קצב התנועה של ה־D-9, כמה שעות עבודה הוא צריך עד לאספקת דלק נוספת וגם איך מחלצים ממנו. אנחנו והחי"רניקים לא ידענו איך לפתוח את הדלת של ה־D-9 בכלל." ~ מג"ד השריון, סא"ל אלעד רצאבי
* "[אני מודה] לחיילי המילואים של ההנדסה מתחום הצמ"ה שנכנסו לקרב ראשונים ויצאו אחרונים. אי אפשר לספור את כמות הפעילות של מערך ההנדסה, פעילות שבעיקרה נועדה להגן על כל היתר. חיל ההנדסה הוא החיל היחידי שפוצל לרמת המחלקה, וכולם התחננו לקבל הנדסה בכוח שלהם." ~ רמ"ט פיקוד דרום, תא"ל הראל כנפו, בעקבות {{קישור|מבצע עופרת יצוקה}}
* השמדת המנהרות הינה משימה מרכזית במבצע ([[מבצע צוק איתן]]), והיא מדגימה את הצורך בשילוב הזרועות. "כדי לפוצץ מנהרה צה"ל זקוק ללוחמי חיל ההנדסה הקרבית, להם טכניקות חבלה מקצועיות. לצד זה, כסופי הכומתות זקוקים לחיל השריון ולכוחות החי"ר כדי להגיע אל המנהרה ולהתמודד עם המחבלים", הסביר ראש מדור ניהול הידע של מחלקת התורה בזרוע היבשה, רס"ן מתן. "עם זאת, השריונרים והחי"רניקים לא יוכלו להתקדם בלי שלוחמי ההנדסה ינטרלו למענם את המטענים - וחוזר חלילה". ~ [http://www.idf.il/1133-21073-he/Dover.aspx אתר צה"ל], [[מבצע צוק איתן]], 4 באוגוסט 2014
 
== ראו גם ==