אפרים קישון: הבדלים בין גרסאות בדף

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Noamzo (שיחה | תרומות)
Noamzo (שיחה | תרומות)
שורה 235:
 
* "הם ירדו עליו, אחד מגדולי הסופרים, מתורגם ל-80-70 שפות , מגדולי הסאטיריקנים בעולם כולו. קישון סבל מהעניין הזה של המבקרים. ההומור היה אז היה ההומור של הפלמ"ח, אתה יודע, ופתאום מגיע הונגרי ועושה צחוק מכל התופעות בארץ ומהבירוקרטיה. היה לו קשה... שעבר תלאות איומות עד שהוא קיבל את פרס ישראל. תראה מה אנשים עוברים בחיים. כאן זה כמו פוליטרוק. כמו ברוסיה. אומרים 'לא, אתה לא תעשה ככה! אתה תעשה ככה... זה נקרא אמנות! מה שאתה עושה זו לא אמנות!' ~ זאב רווח על התלאות והקשיים ששהחברה הישראלית הערימה על אפרים קישון (שור א., [http://www.nrg.co.il/online/47/ART2/301/605.html '''"בעור זאב: ראיון עם זאב רווח"'''] אתר NRG, תאריך 4.11.2011)
 
* ההומור של קישון מבוסס על יסודות אירוניים וסאטיריים שנועדו ללגלג, לעקוץ, לפגוע בנקודות תורפה, תוך מתיחת ביקורת מתונה. קישון פתח את מדורו הסאטירי במעריב ב- ‏14 במאי ‏1952 בהבטחה לסאטירה של קונצנזוס. אין לו, כביכול, מחויבות לאידיאולוגיה ולערכים לאומיים מקודשים. אולם הוא מתקיף בעיקר את ה'אינסטרומנטים' השונים של הממסד... אותם תאים קטנים הממרמרים את חייו של האזרח הקטן...אינו מערער על הממסד. הדמויות המתוארות הן סטריאוטיפיות. הוא מנסה לתאר ולאתר את האב-טיפוס, את הדפוסים הכלליים של התנהגות האדם של החברה באמצעות דמויות מייצגות. ‏כבכל סאטירה הוא מפגיש את מושא הביקורת עם מצבים נלעגים ודן אותו בלשון עוקצנית. אולם הסאטירה אינה קטלנית אלא ביקורת מרוסנת, אם כי מכוונת היטב. אחת הטכניקות הבולטות של קישון היא שילוב של העצמת האבסורד לממדים חובקי כל ושבירתו בפואנטה בלתי צפויה. בדרך זו הוא מתאר טיפוסים שונים הנקלעים למצבים הממחישים את חולשותיהם ואת תחלואי החברה שהם חלק ממנה" ~ על דרך כתיבת הקומדיה בידי אפרים קישון (נעים א., [http://webcache.googleusercontent.com/search?q=cache:Rjo7i3zBRDMJ:www.schooly2.co.il/files/s/boyer/boyer/%25D7%2594%25D7%25A9%25D7%2595%25D7%2598%25D7%25A8%2520%25D7%2590%25D7%2596%25D7%2595%25D7%259C%25D7%2590%25D7%2599.doc+&cd=13&hl=iw&ct=clnk&gl=il '''"מספר קטעים על הסרט: השוטר אזולאי קישון, 1971"'''])
 
== קישורים חיצוניים ==