ויקיציטוט

אריה אליאס: הבדלים בין גרסאות בדף

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה
→ העריכה הקודמתהעריכה הבאה ←
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חזותיקוד ויקי
Noamzo (שיחה | תרומות)
1,654 עריכות
אין תקציר עריכה
Noamzo (שיחה | תרומות)
1,654 עריכות
אין תקציר עריכה
שורה 4:
'''[[w:אריה אליאס|אריה אליאס]]''' (נולד ב-1 באפריל 1921 בכורדיסטן העיראקית) הוא שחקן קולנוע, תיאטרון וטלוויזיה ישראלי; זוכה פרס אופיר על מפעל חיים.
 
* "אני מרגיש שהגשמתי את החלום הזה של להיות שחקן. זו הייתה קריירה קשה מאוד. השפה, המבטא, מאיפה אתה בא, כל אלה השפיעו בבירור על האם תתקבל או לא. אני מרגיש שהיה לי קשה יותר בגלל הדברים האלה. אבל אחר כך זה נפתח. אני עמדתי בדלת וחיכיתי לתפקיד שמתאים לי, וכשהוא הגיע היה בסדר. אני הייתי בשורה הראשונה - אמרתי להם שלום, אני כאן, ובסוף אהבו אותי מאוד" ~ אריה אליאס על הקריירה העניפה שלו ועל כך שהיווה סימן דרך לרבים (בעיקר מקרב עדות המזרח) שבאו אחריו (אילנאי א., [http://www.mynet.co.il/articles/0,7340,L-4379895,00.html '''"אריה אליאס חולם על תפקיד במחזה של שייקספיר"'''], אתר YNET, תאריך 16.5.2013)
* "היינו קבוצה של שלושה חיילים שהוצבו בבאר טוביה. הוצבנו שם מטעם המודיעין אבל לא היו לנו אמצעי האזנה. אילתרנו אנטנות מצינורות מים כדי להאזין לאויב המצרי. התושבים בבאר טוביה שהתיידדו אתנו, לא ידעו מה המשימה שלנו ואנחנו לא סיפרנו להם. שמענו את השיחות של המצרים ברשת הקשר, והעברנו את תוכנן אל המפקדים. כמו כן היינו מדווחים על תנועת כוחות האויב ומעבירים את ההתרעות הלאה" ~ אריה אליאס על פועלו ביחידת ההאזנה (טרם הקמת 8200) במהלך שנות הארבעים (אזולאי י., [http://www.haaretz.co.il/1.1347098 "לא קיבלו צל"ש כי המצב היה רגיש"], אתר הארץ, תאריך 3.9.2008) ▼
 
▲* "היינו קבוצה של שלושה חיילים שהוצבו בבאר טוביה. הוצבנו שם מטעם המודיעין אבל לא היו לנו אמצעי האזנה. אילתרנו אנטנות מצינורות מים כדי להאזין לאויב המצרי. התושבים בבאר טוביה שהתיידדו אתנו, לא ידעו מה המשימה שלנו ואנחנו לא סיפרנו להם. שמענו את השיחות של המצרים ברשת הקשר, והעברנו את תוכנן אל המפקדים. כמו כן היינו מדווחים על תנועת כוחות האויב ומעבירים את ההתרעות הלאה" ~ אריה אליאס על פועלו ביחידת ההאזנה של הפלמ"ח (טרםוטרם הקמת 8200) במהלך שנות הארבעים (אזולאי י., [http://www.haaretz.co.il/1.1347098 '''"לא קיבלו צל"ש כי המצב היה רגיש"''''''טקסט מודגש'''], אתר הארץ, תאריך 3.9.2008)
* "מה שקרה דומה ליחס שאמנות המשחק שלי קבלה. כי לא האמינו למשל שיש שחקן בבגדאד. אבל כששיחקתי בערבית את דמותו של שיילוק (ממחזה שייקספרי) אל מול יגאל אלון הוא הכיר באיכות המשחק שלי. ואחר כך באו הסרטים שלי אחד אחרי השני. והאנשים החלו להכיר אותי וזה נתן לי דחיפה. יוסף שלחין (במאי הסרט 'הילד מעבר לרחוב' שזכה לפרס בפסטיבל הסרטים של ונציה וזכה להצלחה מסחרית בישראל והושפע מסרטיו של הבמאי האיטלקי הנודע ויטוריו דה סיקה). היה לוקח את הסרט שעשינו ממקום למקום. ואין תלמיד משנות השישים שלא ראה את הסרט ובכה. וכולם שאלו מי זה שחקן האופי הזה. ואחר כך הגיע הסרט 'קזבלן' (1973) בבימויו של מנחם גולן" ~ אריה אליאס על קריירת המשחק שלו ([http://matityaho.com/2006/03/24/%D7%90%D7%A8%D7%99%D7%94-%D7%91%D7%91%D7%92%D7%93%D7%93/ "אריה בבגדד: ראיון עם אריה אליאס"] בתוך: מקומון 'אנשים' {21 במרץ, 2006, גליון 474 עמודים 22-29})
 
* "בכלאמה גיליתישקרה שהשחקניםדומה ידעוליחס ללמודשאמנות אתהמשחק הטקסטשלי בצורהקבלה. הכיכי מהירהלא האמינו למשל שיש שחקן בבגדאד. אתהאבל נותןכששיחקתי להםבערבית טקסטאת והופדמותו הםשל לומדיםשיילוק אותו(ממחזה בע"פשייקספרי) אל מול יגאל אלון הוא הכיר באיכות המשחק שלי. ככהואחר איןכך להםבאו מההסרטים לעשותשלי בתוךאחד התאאחרי השני. כן,והאנשים הכלאהחלו היהלהכיר ברובואותי מזרחיוזה ושאלתינתן אתלי עצמידחיפה. לאיוסף פעםשלחין (בצחוק)במאי איךהסרט זה'הילד שלאמעבר קיימיםלרחוב' אשכנזיםשזכה פושעים.לפרס אתהבפסטיבל יודעהסרטים לאשל היוונציה קיימיםוזכה ככהלהצלחה פושעיםמסחרית בבגדאד.בישראל התיאטרוןוהושפע יכולמסרטיו לעזורשל המון.הבמאי הואהאיטלקי מפיגהנודע מתחיםויטוריו ויוצרדה תקשורתסיקה). רקהיה חבללוקח שהעיתונאיםאת לאהסרט ידעושעשינו לכתובממקום עללמקום. העבודהואין המופלאהתלמיד שעשינומשנות עםהשישים האסיריםשלא ראה את הסרט ובכה. אתהוכולם יודעשאלו העלינומי מחזותזה כמושחקן 'נאסרהאופי א-דיןהזה. ואחר כך הגיע הסרט 'קזבלן' (עממי1973) ו'בדרךבבימויו לנמלשל ארקוט'מנחם ועודגולן" ~ אריה אליאס על התקופה בה לימדקריירת משחקהמשחק בקרב אסירים שריצו את עונשם בשירות בתי הסוהרשלו ([http://matityaho.com/2006/03/24/%D7%90%D7%A8%D7%99%D7%94-%D7%91%D7%91%D7%92%D7%93%D7%93/ '''"אריה בבגדד: ראיון עם אריה אליאס"'''] בתוך: מקומון 'אנשים' {21 במרץ, 2006, גליון 474 עמודים 22-29})
 
* קודם"בכלא כלגיליתי הבעיהשהשחקנים הייתהידעו בכךללמוד שהאנשיםאת שלנוהטקסט דחובצורה אתהכי היוצרים שלנומהירה. תלךאתה לחפשנותן עבודהלהם ולאכולטקסט ואלוהופ תלךהם לתיאטרוןלומדים היואותו אומרים לובע"פ. ועכשיוככה השתנהאין המצבלהם וכולםמה רוציםלעשות ללכתבתוך לאמנויותהתא. ובעתידכן, זההכלא עומדהיה להגיע.ברובו אנימזרחי אישית לא קיבלתיושאלתי את התמיכהעצמי והיולא מכניםפעם אותי(בצחוק) כמואיך ג'נגלר,זה כמושלא ליצןקיימים החצר. עד שיום אחד הייתה לנו הצגה ואני הזמנתי את אבאאשכנזים שליפושעים. וזהאתה היהיודע תחת חסותו של איזה שר. וכל היהודיםלא היו עלקיימים הבמהככה והצופיםפושעים מחאו כפייםבבגדאד. אבאהתיאטרון שלייכול ישבלעזור בשורההמון. הראשונההוא והייתהמפיג לו מקטרת.מתחים וכולםויוצר עשנותקשורת. ואנירק זוכרחבל אתשהעיתונאים אבאלא שליידעו מסתכללכתוב עליעל כמוהעבודה בחלום,המופלאה וכלשעשינו הזמןעם מדליק מחדש את המקטרת שנכבתה לו משום שהיה מרוכז במחזההאסירים. הוא בא אלי אחרי ההצגה ואמר אתה תעשהיודע מההעלינו שאתהמחזות רוצהכמו ואני'נאסר אדאגא-דין' לכסף.(עממי) אניו'בדרך אתןלנמל לךארקוט' הכול. וככה קיבלתי בפעם הראשונה כסף על הפעילות האמנותית מאבא שליועוד" ~ אריה אליאס שלעל הקשייםהתקופה שלבה אומניםלימד מזרחייםמשחק (בעבר)בקרב להשתלבאסירים בעולםשריצו המשחקעלאת רקעעונשם סיפורבשירות אישיבתי שלוהסוהר ([http://matityaho.com/2006/03/24/%D7%90%D7%A8%D7%99%D7%94-%D7%91%D7%91%D7%92%D7%93%D7%93/ '''"אריה בבגדד: ראיון עם אריה אליאס"'''] בתוך: מקומון 'אנשים' {21 במרץ, 2006, גליון 474 עמודים 22-29})
 
* קודם כל הבעיה הייתה בכך שהאנשים שלנו דחו את היוצרים שלנו. תלך לחפש עבודה ולאכול ואל תלך לתיאטרון היו אומרים לו. ועכשיו השתנה המצב וכולם רוצים ללכת לאמנויות ובעתיד זה עומד להגיע. אני אישית לא קיבלתי את התמיכה והיו מכנים אותי כמו ג'נגלר, כמו ליצן החצר. עד שיום אחד הייתה לנו הצגה ואני הזמנתי את אבא שלי. וזה היה תחת חסותו של איזה שר. וכל היהודים היו על הבמה והצופים מחאו כפיים. אבא שלי ישב בשורה הראשונה והייתה לו מקטרת. וכולם עשנו. ואני זוכר את אבא שלי מסתכל עלי כמו בחלום, וכל הזמן מדליק מחדש את המקטרת שנכבתה לו משום שהיה מרוכז במחזה. הוא בא אלי אחרי ההצגה ואמר אתה תעשה מה שאתה רוצה ואני אדאג לכסף. אני אתן לך הכול. וככה קיבלתי בפעם הראשונה כסף על הפעילות האמנותית מאבא שלי" ~ אריה אליאס של הקשיים של אומנים מזרחיים (בעבר) להשתלב בעולם המשחקעל רקע סיפור אישי שלו ([http://matityaho.com/2006/03/24/%D7%90%D7%A8%D7%99%D7%94-%D7%91%D7%91%D7%92%D7%93%D7%93/ '''"אריה בבגדד: ראיון עם אריה אליאס"'''] בתוך: מקומון 'אנשים' {21 במרץ, 2006, גליון 474 עמודים 22-29})
 
=== נאמר עליו ===
 
* אריה אליאס כותב בסגנון המעשיה הפלסטינית 'החורפאיה' עם פ' דגושה כפי שכתב עליה אמיל חביבי. הוא מספר את המעשיות על בגדאד וצירים היסטוריים וסוציולוגיים נמתחים אל העבר. ההווה המביט אל העבר, משאיר לנו גם אפשרות לעתיד 'אחר'. הדמויות של אליאס שמקבלות לעיתים את שמן מהמקצוע שלהן מתכתבות עם 'הטרילוגיה הקהירית' של זוכה פרס נובל הסופר המצרי נגיב מחפוז שגם התחקה אחר דמויות אלה וגורלן. אריה אליאס מאוהב בדמויות השוליים ומתחקה אחריהן בדיוק רב" ~ על דרך הכתיבה והעבודה של אריה אליאס ([http://matityaho.com/2006/03/24/%D7%90%D7%A8%D7%99%D7%94-%D7%91%D7%91%D7%92%D7%93%D7%93/ '''"אריה בבגדד: ראיון עם אריה אליאס"'''] בתוך: מקומון 'אנשים' {21 במרץ, 2006, גליון 474 עמודים 22-29})
 
* "הציבור אוהב את אריה. כי הוא סה"כ שחקן ואיש נשמה אמיתי. הספר התקבל בהרבה התלהבות ואנשים יאהבו אותו ולא מעט עולי עיראק יתרפקו עליו. אני חושב שאנשים יוכלו להתחבר דרך הספר לעידן שלפני הגעת המחשב. אריה משתמש בהרבה ערכים כמו כבוד ואחרים שקצת נעלמו לאחרונה. לדעתי זהו ספר חובה לתוכנית החינוך של משרד החינוך. אם אנחנו למדנו את שלום עליכם אז זו התשובה הישראלית של העולם שלנו. חשוב להביא את הדרך בה הוא ראה את השכונה בבבגדאד ואת הדרך בה למדו תיאטרון בעיראק לציבור כולו" ~ על הספר 'דבש ותמרים' העוסק בדמותו של אריה אליאס ([http://matityaho.com/2006/03/24/%D7%90%D7%A8%D7%99%D7%94-%D7%91%D7%91%D7%92%D7%93%D7%93/ '''"אריה בבגדד: ראיון עם אריה אליאס"'''] בתוך: מקומון 'אנשים' {21 במרץ, 2006, גליון 474 עמודים 22-29})
אוחזר מתוך "https://he.wikiquote.org/wiki/אריה_אליאס"