אריה אליאס: הבדלים בין גרסאות בדף

▲'''[[w:אריה אליאס|אריה אליאס]]''' (נולד ב-1 באפריל 1921 בכורדיסטן העיראקית) הוא שחקן קולנוע, תיאטרון וטלוויזיה ישראלי; זוכה פרס אופיר על מפעל חיים.

▲* "אני מרגיש שהגשמתי את החלום הזה של להיות שחקן. זו הייתה קריירה קשה מאוד. השפה, המבטא, מאיפה אתה בא, כל אלה השפיעו בבירור על האם תתקבל או לא. אני מרגיש שהיה לי קשה יותר בגלל הדברים האלה. אבל אחר כך זה נפתח. אני עמדתי בדלת וחיכיתי לתפקיד שמתאים לי, וכשהוא הגיע היה בסדר. אני הייתי בשורה הראשונה - אמרתי להם שלום, אני כאן, ובסוף אהבו אותי מאוד" ~ אריה אליאס על הקריירה העניפה שלו ועל כך שהיווה סימן דרך לרבים (בעיקר מקרב עדות המזרח) שבאו אחריו (אילנאי א., [http://www.mynet.co.il/articles/0,7340,L-4379895,00.html '''"אריה אליאס חולם על תפקיד במחזה של שייקספיר"'''], אתר YNET, תאריך 16.5.2013)

▲* "היינו קבוצה של שלושה חיילים שהוצבו בבאר טוביה. הוצבנו שם מטעם המודיעין אבל לא היו לנו אמצעי האזנה. אילתרנו אנטנות מצינורות מים כדי להאזין לאויב המצרי. התושבים בבאר טוביה שהתיידדו אתנו, לא ידעו מה המשימה שלנו ואנחנו לא סיפרנו להם. שמענו את השיחות של המצרים ברשת הקשר, והעברנו את תוכנן אל המפקדים. כמו כן היינו מדווחים על תנועת כוחות האויב ומעבירים את ההתרעות הלאה" ~ אריה אליאס על פועלו ביחידת ההאזנה של הפלמ"ח (וטרם הקמת 8200) במהלך שנות הארבעים (אזולאי י., [http://www.haaretz.co.il/1.1347098 '''"לא קיבלו צל"ש כי המצב היה רגיש"''''''טקסט מודגש'''], אתר הארץ, תאריך 3.9.2008)

▲* "מה שקרה דומה ליחס שאמנות המשחק שלי קבלה. כי לא האמינו למשל שיש שחקן בבגדאד. אבל כששיחקתי בערבית את דמותו של שיילוק (ממחזה שייקספרי) אל מול יגאל אלון הוא הכיר באיכות המשחק שלי. ואחר כך באו הסרטים שלי אחד אחרי השני. והאנשים החלו להכיר אותי וזה נתן לי דחיפה. יוסף שלחין (במאי הסרט 'הילד מעבר לרחוב' שזכה לפרס בפסטיבל הסרטים של ונציה וזכה להצלחה מסחרית בישראל והושפע מסרטיו של הבמאי האיטלקי הנודע ויטוריו דה סיקה). היה לוקח את הסרט שעשינו ממקום למקום. ואין תלמיד משנות השישים שלא ראה את הסרט ובכה. וכולם שאלו מי זה שחקן האופי הזה. ואחר כך הגיע הסרט 'קזבלן' (1973) בבימויו של מנחם גולן" ~ אריה אליאס על קריירת המשחק שלו ([http://matityaho.com/2006/03/24/%D7%90%D7%A8%D7%99%D7%94-%D7%91%D7%91%D7%92%D7%93%D7%93/ '''"אריה בבגדד: ראיון עם אריה אליאס"'''] בתוך: מקומון 'אנשים' {21 במרץ, 2006, גליון 474 עמודים 22-29})

▲* "בכלא גיליתי שהשחקנים ידעו ללמוד את הטקסט בצורה הכי מהירה. אתה נותן להם טקסט והופ הם לומדים אותו בע"פ. ככה אין להם מה לעשות בתוך התא. כן, הכלא היה ברובו מזרחי ושאלתי את עצמי לא פעם (בצחוק) איך זה שלא קיימים אשכנזים פושעים. אתה יודע לא היו קיימים ככה פושעים בבגדאד. התיאטרון יכול לעזור המון. הוא מפיג מתחים ויוצר תקשורת. רק חבל שהעיתונאים לא ידעו לכתוב על העבודה המופלאה שעשינו עם האסירים. אתה יודע העלינו מחזות כמו 'נאסר א-דין' (עממי) ו'בדרך לנמל ארקוט' ועוד" ~ אריה אליאס על התקופה בה לימד משחק בקרב אסירים שריצו את עונשם בשירות בתי הסוהר ([http://matityaho.com/2006/03/24/%D7%90%D7%A8%D7%99%D7%94-%D7%91%D7%91%D7%92%D7%93%D7%93/ '''"אריה בבגדד: ראיון עם אריה אליאס"'''] בתוך: מקומון 'אנשים' {21 במרץ, 2006, גליון 474 עמודים 22-29})

▲* קודם כל הבעיה הייתה בכך שהאנשים שלנו דחו את היוצרים שלנו. תלך לחפש עבודה ולאכול ואל תלך לתיאטרון היו אומרים לו. ועכשיו השתנה המצב וכולם רוצים ללכת לאמנויות ובעתיד זה עומד להגיע. אני אישית לא קיבלתי את התמיכה והיו מכנים אותי כמו ג'נגלר, כמו ליצן החצר. עד שיום אחד הייתה לנו הצגה ואני הזמנתי את אבא שלי. וזה היה תחת חסותו של איזה שר. וכל היהודים היו על הבמה והצופים מחאו כפיים. אבא שלי ישב בשורה הראשונה והייתה לו מקטרת. וכולם עשנו. ואני זוכר את אבא שלי מסתכל עלי כמו בחלום, וכל הזמן מדליק מחדש את המקטרת שנכבתה לו משום שהיה מרוכז במחזה. הוא בא אלי אחרי ההצגה ואמר אתה תעשה מה שאתה רוצה ואני אדאג לכסף. אני אתן לך הכול. וככה קיבלתי בפעם הראשונה כסף על הפעילות האמנותית מאבא שלי" ~ אריה אליאס של הקשיים של אומנים מזרחיים (בעבר) להשתלב בעולם המשחקעל רקע סיפור אישי שלו ([http://matityaho.com/2006/03/24/%D7%90%D7%A8%D7%99%D7%94-%D7%91%D7%91%D7%92%D7%93%D7%93/ '''"אריה בבגדד: ראיון עם אריה אליאס"'''] בתוך: מקומון 'אנשים' {21 במרץ, 2006, גליון 474 עמודים 22-29})

▲* "הציבור אוהב את אריה. כי הוא סה"כ שחקן ואיש נשמה אמיתי. הספר התקבל בהרבה התלהבות ואנשים יאהבו אותו ולא מעט עולי עיראק יתרפקו עליו. אני חושב שאנשים יוכלו להתחבר דרך הספר לעידן שלפני הגעת המחשב. אריה משתמש בהרבה ערכים כמו כבוד ואחרים שקצת נעלמו לאחרונה. לדעתי זהו ספר חובה לתוכנית החינוך של משרד החינוך. אם אנחנו למדנו את שלום עליכם אז זו התשובה הישראלית של העולם שלנו. חשוב להביא את הדרך בה הוא ראה את השכונה בבבגדאד ואת הדרך בה למדו תיאטרון בעיראק לציבור כולו" ~ על הספר 'דבש ותמרים' העוסק בדמותו של אריה אליאס ([http://matityaho.com/2006/03/24/%D7%90%D7%A8%D7%99%D7%94-%D7%91%D7%91%D7%92%D7%93%D7%93/ '''"אריה בבגדד: ראיון עם אריה אליאס"'''] בתוך: מקומון 'אנשים' {21 במרץ, 2006, גליון 474 עמודים 22-29})