אריאל שרון: הבדלים בין גרסאות בדף
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 75:
* "הוא היה בראש ובראשונה לוחם אמיץ ומצביא דגול, מגדולי המפקדים בצבא ההגנה לישראל." ~ [[בנימין נתניהו]], אחרי מותו של שרון
* "לאריאל שרון היה עיקרון: לא נסוגים תחת אש. במהלך האינתיפאדה השנייה, ראש הממשלה ה–11 עמד על כך שישראל לא תיכנס לתהליך מדיני לפני שהטרור הפלסטיני יחדל ובארץ ישתררו שבעה ימים של שקט. בעיקרון של שרון היה היגיון רב. כל נסיגה הנעשית תחת לחץ אלים עתידה לגרום לכך שהלחץ האלים יתחדש מיד עם סיומה, מתוך צפייה לסחוט נסיגה נוספת. כדי שחלוקת הארץ לא תוביל למערבולת דמים אלא תיצור מצב דו־מדינתי יציב, היה צורך בעבר ויש צורך בהווה בפסק זמן של שקט, אשר יחצוץ בין שלב העימות הפעיל לבין שלב הנסיגה. אי אפשר לסיים את הכיבוש או אפילו לצמצם את הכיבוש כאשר משגרי הגראד רועמים, המחבלים מתאבדים והנערים נחטפים. השעיית האלימות הוא שלב ראשון וחיוני בדרך לשלום" ~ ארי שביט מבקר את התנהלותו המדינית של נתניהו שהביאה לפיגוע החטיפה בגוש עציון תוך שימוש באנלוגיה של שרון (שביט א. [http://www.haaretz.co.il/opinions/.premium-1.2352896 '''"כך בזבזנו את השקט"'''], הארץ, תאריך 19.6.2014)
* * "מהי המורשת של שרון?! האמת היא שהיו לי שמונה שנים לחשוב על כך, אבל בסופו של דבר כשנישאלתי, היססתי מעט ואז אמרתי שני דברים: האחד, הדבקות והאמונה בצה"ל ועוד קודם בכח המגן העיברי. מי שזכר תמיד את סבתא שלו ישנה עם רובה מתחת למיטה, גדל עם מודעות לביטחון וכבר בגיל 14 הצטרף להגנה. מאז הוא היה איש צבא ושר וביטחון ובכל מקום שהוא, גם כראש ממשלה נישען על יכולותיו של צה"ל והאמונה כי בלעדיו מדינת ישראל לא תשרוד. המורשת השנייה נוגעת לפרק האחרון בחייו, ההתנתקות החד צדדית מעזה. עוד יעברו שנים עד שנדע אם במהלך הזה אכן ראה פני עתיד או שמא היה מישגה גדול. אני סבור שהוא צדק. המורשת בתחום הזה היא כי 'דברים שרואים מכאן, לא רואים משם'. במילים אחרות, מרגע שנטלת את המושכות ואתה נושא באחריות למדינת ישראל ולעתידה, עלייך לקבל ההחלטות הנכונות, אפילו אם הן הפוכות לאידיאולוגיה שלך ולדרך שבה הלכת עד כה. מרבית ראשי הממשלה בישראל, לפניו וגם אחריו הבינו זאת ונהגו בהתאם. אני מקווה כי זה יהיה תקף גם לראש הממשלה המכהן" ~ נחמן שי סופד לאריאל שרון (עמוד הפייסבוק נחמן שי, 3.1.2014)
==קישורים חיצוניים==
| |||