גוסטב פלובר: הבדלים בין גרסאות בדף
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 117:
* "... החיים הם בהכרח חינוך בלתי נלאה. הכל יש ללמוד, החל מלדבר וכלה בלמות."
* "הקושי הזה במציאת כותרת טובה גורם לי לתהות אם עצם הרעיון של היצירה (או הקונספציה שמאחוריה) ברור."
* "אני מאמין בהחלט, שאתה יכול לרפא את עצמך אם אתה רוצה בכך. אך הרצון אינו נחלת כולם. יש איזו חושניות בכאב שגורמת לאנשים להתמסר לו."
* "הטבע, תחת שיפיח בי חיים, מתיש אותי. כשאני שוכב על הדשא נראה לי שאני כבר מתחת לאדמה ושחסות מתחילות לצמוח לי מהבטן."
* "אני נתון מפעם לפעם להתקפות בכי שבמהלכן אני סבור שסופי הגיע. בקיצור, אני חווה דבר חדש לחלוטין: בואה של הזקנה. הצללים הולכים וסוגרים עלי..."
* "הצרפתי הנכבד רוצה להילחם 1. כיוון שהוא מקנא בפרוסיה; 2. כיוון שנטייתו הטבעית של האדם היא לקניבליות; 3. כיוון שבמלחמה טבוע אלמנט מיסטי שמכשף את ההמונים. האם הידרדרנו למלחמות גזע? חוששני שכן. לטבח המחריד שאותו מכינים כעת אין אפילו תירוץ. זהו פשוט חשק להילחם בשביל להילחם."
* "ייתכן שמלחמות הגזע עתידות לשוב? תוך מאה שנה אנו עתידים לראות מיליוני בני אדם רוצחים זה את זה באחת? כל המזרח נגד כל אירופה, העולם הישן נגד החדש! למה לא? ייתכן שפרויקטים גדולים כמו תעלת סואץ אינם אלא, כך או אחרת, טיוטה או הכנה לקראת העימותים המפלצתיים שאין לנו מושג עליהם?"
* "אני מאמין שהקהל, ההמון, העדר, יהיו תמיד בזויים. דבר אינו חשוב לבד מקבוצת נשמות קטנה אחת, בלתי משתנה, שמעבירה את הלפיד."
* "העיתונות היא בית ספר לאפסיות, כי היא מעניקה לאנשים פטור מלחשוב..."
* "לשם מה לפרסם (בזמנים המפלצתיים האלה)? כדי להרוויח כסף? איזו בדיחה! כאילו הכסף היה תגמול נאות על העבודה! כאילו הוא יכול להיות... איך ניתן לאמוד את העמל? או להעריך את המאמץ?..."
* "אני כותב לא בעבור הקורא של היום, אלא בעבור כל קורא שיחיה כל עוד השפה קיימת. מרכולתי אינה ניתנת לצריכה מיידית, היות שלא נועדה אך ורק למען בני דורי. על כן לתועלתי אין הגדרה, וכתוצאה מכך אין לה מחיר."
* "אינני נוצרי והצביעות של המחילה אינה אפשרית בעבורי."
* "הדבר החשוב בעולם הזה הוא לשמור את נפשך במקום רם ונישא, הרחק מן הטינופת הבורגנית והדמוקרטית. עבודת האמנות דורשת גאווה; דבר שממנו לעולם אין די. זאת הפילוסופיה שלי."
* "בעודי מכעכע ומשתעל ליד האח, אני הוגה בנעורי. אני חושב על כל המתים שלי: אני מתפלש במחשבות שחורות. בין שזו תוצאה של פעילות יתר במשך שמונת החודשים האחרונים, ובין שהאשמה היא בהעדר האלמנט הנשי בחיי, מעולם לא חשתי נטוש יותר, ריק יותר, מוכה יותר. מה שכתבת על נכדותייך האהובות ריגש אותי עד עומק נשמתי. מדוע אין לי דבר מכל זה? והרי נולדתי עם כל רגשות החיבה כולם. אך אתה אינך בוחר את גורלך. אתה נכנע לו! הייתי פחדן בנעורי. פחדתי מן החיים. לכל דבר יש מחיר."
* "כרגע אני קורא ספרים על היגיינה. אח! כמה שהם קומיים! שביעות הרצון העצמית של אנשי הרפואה שכותבים אותם! אילו חמורים, רובם ככולם!..."
* "אינני איש טבע, ואיני מוצא את ידי ואת רגלי בארצות שאין להן היסטוריה. הייתי נותן את כל קרחוני שוויצריה תמורת מוזיאון הוותיקן."
* "אנחנו מעונים מספיק על פני האדמה. יורשה לנו לפחות לשכב ללא הפרעה מתחתיה."
* "תמיד חייתי מיום ליום, בלי תוכניות לעתיד, רודף אחר מטרתי (מטרתי היחידה, ספרות) בלי להסתכל ימינה או שמאלה."
* "הצלחה היא תוצאה, ואסור לה להיות מטרה. מעולם לא רדפתי אותה (עד כמה שאני חושק בה) ואני רודף אותה פחות ופחות."
* "כשאני מגלה הצללה לא נעימה או חזרה באחד מן המשפטים שלי, אני בטוח שאני מתבוסס בתוך השקרי. בכוח החיפוש אני מוצא את הביטוי הנכון, שמאז ומעולם היה היחיד, ובה בעת הוא גם הרמוני. המילה לעולם אינה חסרה כאשר הרעיון בידך."
* "אינני מתגעגע לנעורי כלל וכלל, אני מעדיף את סתיו החיים כשם שאני מעדיף את סתיו השנה. האביב טיפשי והקיץ מרגיז אותי. באשר לחורף, הבה לא נחשוב עליו..."
* "לאמן יש רק עיקרון אחד: להקריב את הכל למען האמנות. את החיים עליו להחשיב כאמצעי ותו לא, והאדם הראשון שעליו לירוק עליו הוא הוא עצמו..."
* "ישנם ימים שהאושר נראה ממש קל... אבל האם לא שמת לב שהחיים היו נסבלים יותר בלי רעיון האושר? אנחנו דורשים מן הדברים יותר ממה שביכולתם לתת..."
* "כשמנסים למצוא הוכחות לאלוהים, שם מתחילה הטיפשות..."
=== פנקסים ===
| |||