הבדלים בין גרסאות בדף "גדי איזנקוט"

נוספו 6 בתים ,  לפני 5 שנים
אין תקציר עריכה
* "הדבר שאותי הכי מתסכל, זה שבוצע פה אימון מעולה שלקח על עצמו אתגרים מתמשכים, שנגמר בלי שריטה אפילו, אפילו שהתקיימו מספר תרגילים ישר באש חיה בלי תרגול על יבש. אבל בסוף - הנושא היחיד שתופס את הכותרות זה המרד במסייעת. זה שהרגנו בארבעת החודשים שלפני האימון 18 חיזבאללה, את זה לא ציינו כשחתכו אותנו בעיתונים." ~ על תקופת הפיקוד שלו על חטיבת גולני. מתוך הכתבה "תרגיל בחשבון נפש" מאת אביחי בקר, "הארץ" 08.02.1998 ([http://www.fresh.co.il/vBulletin/showthread.php?t=567556&highlight=%F9%E5%E8+%E2%F0%F5#post4423261 מקור])
* "ראיתי את ה[[W:פקודה (הוראה)|פקודה]] ל[[W:קרב בינת ג'בייל|בינת ג'בל]], אני לא יודע איך הפקודה הזו יכולה לעמוד ליד העץ של [[W:חטיבת גולני|גולני]]." ~ מתוך הספר "שבויים בלבנון", מאת [[עפר שלח]] ו[[W:יואב לימור|יואב לימור]], הוצאת "ידיעות אחרונות", 2007, עמוד 197
* "בוא נלך אחורה ונחליט לדוגמה שאנחנו מפסיקים ליזום לחלוטין, כי אם זה המאזן אז לשם מה בכלל צריך את זה? מה נגיד כשיופעל מטען שיגמור לנו עשרה חיילים? עד כמה שזה יישמע אבסורדי, אני מתרשם שלציבור יותר נוח לעכל סוג כזה של מכה, כשאנחנו בדפנסיווה, כאילו היא נחתה מן-אללה, מאשר הרוגים בפעילות התקפית. מילא שאזרח חושב ככה, אבל זאת בטח לא התפישה שלאורה אתה כמפקד מחנך צבא. לא בכדי אנחנו מגדירים את ביצוע המשימה כערך עליון, ואת השמירה על חיי החיילים כציווי שני בחשיבותו, לא ראשון. אחרת, בשביל מה לקום ולהסתער? למה בכלל לסכן חיים? באופן תיאורטי, את האירוע שבו נהרגו דורון ואייל אפשר היה לעצור בשלב מוקדם, שבו היו לנו עדיין רק שלושה פצועים. יכולנו בקלות לתת למחבלים לנתק מגע, ללוות את המנוסה שלהם בכמה צרורות סמליים, להתעסק בטיפול בנפגעים ובזאת למזער את הנזק ולסגור עניין. כמובן שלא זאת התגובה שלה אני מצפה ממני ומפקודי. היכולת להתעשת והדבקות במטרה הן מבחינתי המסר של התקרית הזאת, שבתחילתה היינו במצב נחות. אוי ואבוי לנו כאנשי צבא אם במקום להיות נחושים נתבלבל ונחשוב במונחים של תוצאות משחקי כדורגל." ~ מתוך הכתבה "אייזן פטון" מאת [[אביחי בקר]], "הארץ", 10 בספטמבר 1999 ([http://www.fresh.co.il/vBulletin/showthreadshowpost.php?tp=567556#post43281804538249&postcount=32 מקור]).
* "כשסופרים לנו בעיתונים כמה הרוגים תובעת מאיתנו לבנון, שוכחים לציין ליד זה שרק מתחילת השנה התגלו 60 זירות מטענים, מהם צה"ל ניטרל 56. מדובר בפוטנציאל הרג של מאות אנשים שנחסך מאיתנו. זה לא קורה אאוט אוף דה בלו, יש מי שמונע את זה, אבל לצערי אני לא חש שקיימת הערכה למה שחברי ואני עושים. בלי קשר לוויכוח הפוליטי, כן לבנון או לא לבנון, אין שום סיבה להתבטאויות שמציירות אותנו כחבורה מטופשת שסתם חוטפת נפגעים. כדי שנחוש שיש תכלית למה שאנחנו עושים, אנחנו כצבא זקוקים להסכמה רחבה. לשפוט את הסלוקי במושגים השאובים מהספורט זה עיוות שלצערי נגועים בו לא רק מפקדים בעבר, אלא גם בהווה." ~ מתוך הכתבה "אייזן פטון" מאת [[אביחי בקר]], "הארץ", 10 בספטמבר 1999 ([http://www.fresh.co.il/vBulletin/showthreadshowpost.php?tp=567556#post43281804538249&postcount=32 מקור]).
* "'מאיתנו, המח"טים, הייתי מצפה שנתנהג כמו הגנרל [[ג'ורג' פטון|פטון]], ששנה לפני מלחמת העולם השנייה, בין קוקטייל לקוקטייל, רק חיפש את מי לתקוף. אסור לנו שנשתכר מהאווירה של מזרח תיכון חדש, לא עכשיו ולא בעוד 30 שנה. לצערי אני מזהה בצה"ל תופעה הולכת ורווחת של התבטאויות פופולריות מתייפייפות, שמתיישרות בהתאם למה שדעת הקהל הישראלית מצפה לשמוע מאיתנו. חייבים למתוח על זה קו." ~ מתוך הכתבה "אייזן פטון" מאת [[אביחי בקר]], "הארץ", ‏10 בספטמבר 1999 ([http://www.fresh.co.il/vBulletin/showthreadshowpost.php?tp=567556#post43281804538249&postcount=32 מקור])
* "לא עבר יום ש[[ארז גרשטיין|ארז]] ואני לא עידכנו זה את זה. היו לנו מפגשים קבועים בדרך לפיקוד, התייעצנו המון, ההערכה ההדדית בינינו הייתה אדירה. ההכרות התחילה למעשה כשאני הייתי קצין אג"ם של גולני והוא הקמב"ץ. המח"טים היו אז [[W:גבי אופיר|גבי אופיר]] ו[[גבי אשכנזי]]. ישנו בחדר בגודל של מטר על מטר, שתינו קפה מאותו קנקן. כל הדיבורים על הנעליים שלי והנעליים שלו, כן נכנס לנעליו או לא נכנס, היו פשוט לא לעניין" ~ מתוך הכתבה "אייזן פטון" מאת [[אביחי בקר]], "הארץ", ‏10 בספטמבר 1999 ([http://www.fresh.co.il/vBulletin/showthreadshowpost.php?tp=567556#post43281804538249&postcount=32 מקור]).
* "כשהייתי מח"ט טול כרם, היו מספר הזדמנויות שאילן בירן, כאלוף פיקוד מרכז, היפנה אלי עיתונאים. ברחתי מזה כמו מאש. הנסיעה שינתה את הגישה שלי מקצה אל קצה. לקחתי בקרלייל קורס על יחסי צבא-תקשורת וממש נפקחו לי העיניים. הבנתי את חשיבות הדברים ומעמדה של עוין נפתחתי לנושא. קיומה של התקשורת היום זה נתון שנכנס אצלי להערכת המצב מיד אחרי קרקע, אויב, זמן ומרחב'." ~ מתוך הכתבה "אייזן פטון" מאת [[אביחי בקר]], "הארץ", 10 בספטמבר 1999 ([http://www.fresh.co.il/vBulletin/showthreadshowpost.php?tp=567556#post43281804538249&postcount=32 מקור]).
* "כששואלים אותי חברים על מה אני בעיקר גאה ואיפה טביעת האצבע שלי בשנתיים שהייתי מח"ט, התשובה שלי היא איכות המ"פים. זאת לא פראזה. מדי פעם אתם בעיתונות נורא מתפעלים כשאתם מגלים עוד כוכב, אני את החבורה המצוינת הזאת חי יום-יום. יש לי חוברת עם תחזית מג"דים לשנת 2006, כדאי לך לזכור את השמות: עמית פישר, [[W:דוד זיני|דוד זיני]], יואב ירום, ארז הדרי, ויש עוד'." ~ מתוך הכתבה "אייזן פטון" מאת [[אביחי בקר]], "הארץ", ‏10 בספטמבר 1999 ([http://www.fresh.co.il/vBulletin/showthreadshowpost.php?tp=567556#post43281804538249&postcount=32 מקור]).
* "מי שהיה רוצה לחזור ליום רביעי שעבר, ל- 15:30, חצי שעה לפני תחילת ה[[W:מבצע עמוד ענן|מבצע]], זה ה[[W:חמאס|חמאס]]." ~ בנוגע לשאלה האם מבצע עמוד ענן השיג את יעדיו ([http://www.israeldefense.co.il/?CategoryID=825&ArticleID=3559 מקור]).
* "כשיצאנו ל'לבנון השנייה' היו לנו רק מאות בודדות של מטרות מוכנות נגד חיזבאללה בלבנון. היום, בזכות הלוחמ"ם (לוחמה מבוססת מודיעין), המספר הזה גדל באלפי אחוזים. החשש הוא במציאות כזו, המפקד יעדיף לחכות לאיזו תמונת מצב מושלמת שלעולם לא תגיע. בדילמה הזו אני מעדיף פיקוד על שליטה. אין תחליף למפקד שנמצא מקדימה ומסתכל בעיניים של האנשים שלו. לעולם יהיה פער בין תמונת העולם במסכים לבין המציאות אותה אתה פוגש בשטח. בסוף, אף אויב שלנו לא מסוגל לעמוד מול גדוד מקצועי ונחוש שיודע לתת את ההתקפה במקום הנכון." ~ מתוך הכתבה סגן הרמטכ"ל: "מחובתינו לשמור על אמון המילואימניקים" מאת יוני שנפלד, "במחנה", 02.05.2013, עמוד 10 ([http://www.fresh.co.il/vBulletin/showthread.php?p=4403461#post4403461 מקור]).
* "הוא רואה את טובת המערכת. פיו ולבו שווים והוא אינו מהסס לומר את דעתו, גם אם אין זו דעת הממונים עליו. הוא איש שמכיר גם את היכולות וגם את המגבלות שבהפעלת הכוח. ההסתכלות שלו יותר רחבה, לא נוגעת רק למקצוע ולתפקיד שהוא ממלא." ~ רא"ל [[דני חלוץ]], מתוך הכתבה "דו"ח איזנקוט" מאת יוסי יהושע ואמירה לם, "ידיעות אחרונות", 15 ביולי 2011 ([http://www.fresh.co.il/vBulletin/showthread.php?t=435896&highlight=%E0%E9%E9%E6%F0%F7%E5%E8#post4052130 מקור])
* "גדי, לכל אורך התפקיד היה לך את הצירוף הזה של יכולות, כישרון, מקצועיות, רתיעה מזיקוקי דינור והצגות והתמקדות בדברים. אני רוצה להודות לך, גדי, על כל מה שאתה עושה ואני בטוח כי נתראה בבניינים אלה בתוך המערכת הזו." ~ שר הביטחון [[אהוד ברק]] ([http://www.idf.il/1153-12381-he/Dover.aspx מקור]).
* "איזנקוט, בן 39, נולד ב[[W:טבריה|טבריה]] וגדל ב[[W:אילת|אילת]]. את ימי התיכון הוא בילה בעיקר בים. מרכז ההוויה היה מועדון השיט שבו התמחה במפרשיות מדגם 420. הוא התגייס באוקטובר 78' לקורס טיס, הודח כעבור חודש והגיע ל[[W:חטיבת גולני|גולני]]. קר רוח, כך הוא אופיין בטירונות שבסופה נבחר לחניך מצטיין פלוגתי. בקורס קצינים, לעומת זאת, הוא פחות הרשים. במלחמת לבנון הוא היה מ"פ בגדוד 'הבוקעים הראשון', השתתף בלחימה בגזרות נבטיה, ג'זין ושדה התעופה בביירות, ושנה אחר כך הוא השתחרר כדי לנשום קצת אוויר חופשי. כיוון שלא ממש ידע אז לאיזה תחום לפנות, החליט ללכת לקבל עצה טובה במכון 'תיל' להכוונה מקצועית. זה עלה לו לא מעט, הוא ישב שעות במבחני התאמה, וכשנקרא לשיחה מסכמת, שבה הוצגו לו מסקנות האבחון, הוא נדהם לגלות כי מומלץ לו ללמוד רפואה אלטרנטיווית ושאר 'שטויות במיץ עגבניות'. רפלקסולוג רצו לעשות ממנו. ההרפתקה האזרחית נמשכה כשלושה חודשים. הוא לא הספיק לנחות וכבר נשלח אליו צו קריאה לחודש וחצי מילואים ביחידה לגמרי לא אטרקטיבית. כדי לעקוף את העונש הוא העדיף להיענות לפנייה מחמיאה של מפקד בה"ד 1 אז, [[W:אילן בירן|אילן בירן]], לבוא להיות אצלו מ"פ צוערים למשך חמישה חודשים. לחיים יש כידוע דינמיקה משלהם, ומה שהתחיל כחתימה קצרה לשירות קבע התפתח עם הזמן לקריירה מבטיחה." ~ מתוך הכתבה "אייזן פטון" מאת [[אביחי בקר]], "הארץ",‏ 10 בספטמבר 1999 ([http://www.fresh.co.il/vBulletin/showthreadshowpost.php?tp=567556#post43281804538249&postcount=32 מקור]).
* "התקרית שבה נהרג סמ"ר אוהד זך מאש כוחותינו בדרך למארב ליד מוצב טייבה, בדצמבר האחרון, היא מבחינתו של איזנקוט כישלון שאין לו כפרה. זוהי לדבריו הנקודה השחורה של תקופתו כמח"ט, שנתיים שבהן הרגו היחידות הכפופות לו, בהן אגוז, לפחות 40 אנשי חזבאללה." ~ מתוך הכתבה "אייזן פטון" מאת [[אביחי בקר]], "הארץ", ‏10 בספטמבר 1999 ([http://www.fresh.co.il/vBulletin/showthreadshowpost.php?tp=567556#post43281804538249&postcount=32 מקור]).
* "אתה צריך לקחת סיכון אם צריך, ולא להיות קונפורמיסט, והתוצאה תלויה מאוד במפקדים שמעליך. אנשים כמו [[אביב כוכבי]] וגדי איזנקוט יחפשו לשמוע כיוון אחר, וישמחו אם תאתגר אותם." ~ [[אמיר ברעם]] על מפקדיו. מתוך הכתבה "מח"ט הצנחנים נערך למלחמה הבאה" מאת [[עפר שלח]], מעריב, 16 בספטמבר 2012 ([http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/403/814.html מקור]).
* "במלחמה זו שימש האלוף גדי איזנקוט כראש אגף המבצעים. בתוקף תפקידו זה התהדקו היחסים בינינו, ונדמה לי שנכון יהיה לומר כי הוא היה האיש הכי קרוב אלי במהלך המלחמה. את רוב שירותו הצבאי עשה גדי בחטיבת גולני, שבה התחיל כטירון וסיים כמח"ט, אך הוא מילא שורה של תפקידים גם ביחידות אחרות, ביניהם מפקד אוגדת 'עמוד האש' ואוגדת איו"ש. אפשר להגיד עליו שמעטים הם האנשים המכירים את כוחות היבשה של צה"ל באופן כה יסודי ומעמיק כגדי איזנקוט." ~ מתוך הספר "בגובה העיניים", מאת [[דני חלוץ]], הוצאת ידיעות אחרונות, 2010, עמוד 320.
1,682

עריכות