זאב בנימין בגין: הבדלים בין גרסאות בדף

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ תיקון קישור
ויקיזציה
שורה 1:
'''[[w:זאב בנימין בגין|זאב בנימין (בני) בגין]]''' (נולד ב-1 במרץ 1943) הוא איש ציבור ישראלי, גאולוג במקצועו. כיהן בעבר בתור שר בממשלות ישראל וחבר הקבינט המדיני-ביטחוני וחבר הכנסת מטעם סיעות הליכוד וחירות. בנו של מנחם בגין.
 
[[קובץ:Ze'ev Benyamin Begin.jpg|ממוזער|200px|בני בגין]]
'''[[w:זאב בנימין בגין|זאב בנימין (בני) בגין]]''' (נולד ב-1ב־1 במרץ 1943) הוא, איש ציבור [[ישראל|ישראלי]], גאולוג במקצועו. כיהן בעבר בתור שרכשר בממשלות ישראל וחבר הקבינט המדיני-ביטחוניהמדיני־ביטחוני וחבר [[הכנסת]] מטעם סיעות [[הליכוד]] וחירות. בנו של [[מנחם בגין]].
 
* "נקודת המוצא שלי היא העובדה הידועה שיהודה ושומרון הם חלק מארץמ[[ארץ ישראל]], הם ערש התרבות שלנו וזכותו של [[יהדות|העם היהודי]] על ארץ ישראל, בכלל זה יו"שיהודה ושומרון, בלתי ניתנת לערעור. אבל אין להסתפק בתיאוריה, אלא יש ליישם את הזכות הזו הלכה למעשה. חייבים לאפשר ליהודים לשבת ולהקים שם יישובים. הדבר הזה קורה לנגד עינינו ב־40 השנים האחרונות וברוך השם ישנם 400 אלף יהודים, מהם כמאה אלף על שדרת ההר. הדבר הזה מקיים את הזכות ושומר על ביטחונה של מדינת ישראל." ~ בני בגין על הזכות להחזיק ולהתיישב ביהודה ושומרון (כהנא א. [http://www.{{nrg.co.il/online/1/ART2/674/494.html?hp=1&cat=404&loc=1|אריאל "כהנא|בני בגין: "ממשלה עם הרצוג ולבני? זה לא יקרה"],|674/494|6 אתרבפברואר NRG, תאריך 6.2015||1|2.2015}})
* "ההתיישבות צריכה להיות חזקה ומושרשת לאורך זמן. בעבר, היו לעתים אנשים וממשלות שחשבו להעלים עין (מההיבטים המשפטיים, א"כ). הם שחשבו שיש להתיישב דווקא על גבעה מסוימת, בלי לשים לב לתנאים הסביבתיים. כלומר בלי להתחשב בשאלה האם אלה אדמות מדינה, שאינן רשומות כפרטיות. ושנית, האם העלייה לקרקע מוסדרת כחלק מתכנון כולל. מכיוון שהייתה התעלמות מהתנאים הבסיסיים האלה – התנאי הראשון הוא הקשה יותר לטיפול – נוצרו לעתים אי הבנות והתנגשות בלתי נמנעת עם המציאות. על פי הבנתי, חלקי היישובים שהוקמו בדרך זו, לא רק שאינם תורמים ליציבות ההתיישבות, אלא פוגמים בה. בסופו של דבר אין כאן אחיזה איתנה לאורך זמן. הרי איננו רוצים להיות במצב שבו ייאמר על הבניין 'שווא עמלו בוניו בו'. לכן הדברים צריכים להיות מוסדרים, ויש לנו די ראיות מיישובים שישבו סדורים על אדמתם, ובג"ץ דחה את העתירות לגביהם. לכן, זו לא רק הדרך הנאותה, אלא הדרך היחידה להביא לכך שהתיישבות הזו שלנו, שחשיבותה למדינת ישראל אדירה, תשב לבטח. מבחינתי זה היה אל"ף בי"ת." ~ בני בגין על חשיבות הסדרת כל התיישבות באופן חוקי (כהנא א. [http://www.{{nrg.co.il/online/1/ART2/674/494.html?hp=1&cat=404&loc=1|אריאל "כהנא|בני בגין: "ממשלה עם הרצוג ולבני? זה לא יקרה"],|674/494|6 אתרבפברואר NRG, תאריך 6.2015||1|2.2015}})
 
* "עבדתי עם ראש הממשלה בחברות, מתוך אמון. הוא סייע מאוד לחיזוק ההתיישבות. ישבתי איתו ועם חברים אחרים והם נוכחו לדעת עד כמה הוא שקול וקשוב לחברי הצוות המתכנסים, לחברי ממשלה, לפקידים, צוות גדול או מצומצם, הוא יכול לשבת בסבלנות אדירה, זמן ארוך מאוד, שעה שעתיים ושלוש, ולהקשיב. אחר כך הוא מסכם את הדיון. לפעמים הדיון ארוך והוא מאוד ער. התפעלתי מיכולתו לדלג מדיון לדיון ומנושא לנושא, ללא כל קושי. הדיון הראשון חברתי, ואחר כך ביטחוני, וכלכלי, ושוב מדיני. התמצאות מפורטת בכל הנושאים. למשל, על רקע ההתפטרות של {{קישור|ויליאם שייבס|שאבאס}} מן הוועדה בראשותו השבוע, אני נזכר שהייתי סגור איתו בחדר כמעט שלושה ימים. שעות ארוכות ישב וריכז את המאמץ לסיכול ההחלטה לגבי [[w:ועדת גולדסטון|דו"ח גולדסטון]]. ישבנו בחדר הקבינט הסמוך ללשכתו, ישבנו שעות ארוכות מבוקר עד ערב, ואולי אחר כך בגלל הפרשי השעות עם חלקים אחרים בעולם. הוא הניע, והזיז, ויזם, וחקר, ובדק, ושאל, ניסה להשיג כל קשר לממשלות גדולות וקטנות ברחבי בעולם כדי להגיע לכך שתסוכל החלטה הנוגדת את עמדת ישראל בעניין דו"ח גולדסטון. זו רק דוגמה אחת, ויש עוד אחרות. כדי לראות זאת צריך להיות בממשלה עם [[בנימין נתניהו]] שנתיים שלוש וארבע במעגלים הכי סגורים. צריך להיות איתו במעגלים הכי סגורים, כי אלה דברים שאי אפשר לשדר ולהראות. צריך לראות אותו, ערני, קשוב, סבלני, מסכם סיכום קונצנזואלי ככל האפשר. ויש גם כאלה הדואגים שזה לא יקרה." ~ בני בגין על [[בנימין נתניהו]] כראש ממשלה (כהנא א. [http://www.{{nrg.co.il/online/1/ART2/674/494.html?hp=1&cat=404&loc=1|אריאל "כהנא|בני בגין: "ממשלה עם הרצוג ולבני? זה לא יקרה"],|674/494|6 אתרבפברואר NRG, תאריך 6.2015||1|2.2015}})
* "ההתיישבות צריכה להיות חזקה ומושרשת לאורך זמן. בעבר, היו לעתים אנשים וממשלות שחשבו להעלים עין (מההיבטים המשפטיים, א"כ). הם שחשבו שיש להתיישב דווקא על גבעה מסוימת, בלי לשים לב לתנאים הסביבתיים. כלומר בלי להתחשב בשאלה האם אלה אדמות מדינה, שאינן רשומות כפרטיות. ושנית, האם העלייה לקרקע מוסדרת כחלק מתכנון כולל. מכיוון שהייתה התעלמות מהתנאים הבסיסיים האלה – התנאי הראשון הוא הקשה יותר לטיפול – נוצרו לעתים אי הבנות והתנגשות בלתי נמנעת עם המציאות. על פי הבנתי, חלקי היישובים שהוקמו בדרך זו, לא רק שאינם תורמים ליציבות ההתיישבות, אלא פוגמים בה. בסופו של דבר אין כאן אחיזה איתנה לאורך זמן. הרי איננו רוצים להיות במצב שבו ייאמר על הבניין 'שווא עמלו בוניו בו'. לכן הדברים צריכים להיות מוסדרים, ויש לנו די ראיות מיישובים שישבו סדורים על אדמתם, ובג"ץ דחה את העתירות לגביהם. לכן, זו לא רק הדרך הנאותה, אלא הדרך היחידה להביא לכך שהתיישבות הזו שלנו, שחשיבותה למדינת ישראל אדירה, תשב לבטח. מבחינתי זה היה אל"ף בי"ת" ~ בני בגין על חשיבות הסדרת כל התיישבות באופן חוקי (כהנא א. [http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/674/494.html?hp=1&cat=404&loc=1 "בני בגין: ממשלה עם הרצוג ולבני? זה לא יקרה"], אתר NRG, תאריך 6.2.2015)
* "הוא ([[מנחם בגין]]) לא איתנו יותר מ־20 שנה. הוא אינו איש ציבור יותר מ־30 שנה. כך שבמבט ראשון זה נראה מוזר. אבל יש לנו תשובה מדוע זה קורה. מנחם בגין הוא הנפקד הנוכח ביותר בציבוריות הישראלית בעשרים השנים האחרונות. זה מדהים עד כמה בכל שבוע, ולעתים פעמיים בשבוע, שמו נזכר, נתלים בו, נתלים בתורתו, מביאים ממנו ראיות לכיוון זה או הפוך. נו ויש גם כאלה שדואגים לרווחתו והופכים אותו בקברו לצד אחד, ויום למחרת לצד שני ({{קישור|אריה דרעי}}, [[יאיר לפיד]], ח"כחבר הכנסת {{קישור|יעקב אשר}} הם רק אחדים ממי שהשתמשו בביטוי הזה בשנה האחרונה, א"כ) הם הכול יודעים. השיח הזה מרתק. אני לא אפוטרופוס על המוניטין של מנחם בגין. הוא לא הסמיך אותי להיות נציגו עלי אדמות. איני עוסק בכך, אבל מבחינה פוליטית־חברתית העובדה הזו מרתקת ואיני בטוח שיש עוד תופעה כזו. אני כן בטוח שהוא הותיר אחריו מורשת נפלאה. אתן לך דוגמה - חוברת שיצאה לאור זה עתה ממרכז בגין כוללת מובאות מ־200 מאמרים ונאומים שלו בנושא החירותה[[חירות]]. הוא הגה בנושא הזה מגיל צעיר מאוד, למד ולימד אותו, וכפי שאמרו לי עורכי החוברת, יש עוד 500 מאמרים שלא נמצא להם מקום. אתה מכיר אנשי ציבור רבים בישראל מאז קום המדינה שניתן להוציא חוברת כזו על סמך הכתבים שלהם? וניתן להוסיף שאיש לא כתב את המאמרים עבורו. לא היה לו כותב נאומים. האיש לעתים קרובות היה נואם נאום ארוך עם ראשי פרקים מתוך פתק. לכן, מכיוון ששאלת ולמרות שאיני נוהג כך, אוסיף משהו אישי. גדלתי בביתו של מנחם בגין ולכן אישיותו ודבריו היו לגביי מובנים מאליהם. כשבגרתי, ויש אומרים זקנתי, אני רואה שעמדותיו, דבריו והגותו, אינם מובנים מאליהם. וככל שאני מתבגר אני רואה עד כמה היה אדם מיוחד. לפעמים מתלוננים, 'למה אין לנו כיום כאלה מנהיגים'. תשובתי שהתלונה אינה מוצדקת. יש אנשים שמופיעים בהיסטוריה באופן די נדיר. הוא לא היה היחיד בדור המהפכה הציונית. הוא והם עמסו על כתפיהם אחריות אדירה והצליחו הצלחה נפלאה. הם היו אנשים משכמם ומעלה בתקופה מיוחדת. אבל בעולם נורמלי ההנהגה לאו בהכרח בנויה מאנשים שהם יוצאים מן הכלל." ~ בני בגין על אביו [[מנחם בגין]] (כהנא א. [http://www.{{nrg.co.il/online/1/ART2/674/494.html?hp=1&cat=404&loc=1|אריאל "כהנא|בני בגין: "ממשלה עם הרצוג ולבני? זה לא יקרה"],|674/494|6 אתרבפברואר NRG, תאריך 6.2015||1|2.2015}})
 
* "אני נותן שלוש דוגמאות לדמוקרטיות במזרח התיכון: טורקיה, לבנון ועיראק. באופן פרדוקסלי, כל השלוש יותר משוכללות מהדמוקרטיה הישראלית, כי יש להן חוקה. לשלושתן יש פרלמנט נבחר, מערכת משפט, בחירות המתקיימות בעיתן, קיימת אופוזיציה ומתבצעים שם חילופי שלטון. אז בוא נבחן אותן: <br />
* "עבדתי עם ראש הממשלה בחברות, מתוך אמון. הוא סייע מאוד לחיזוק ההתיישבות. ישבתי איתו ועם חברים אחרים והם נוכחו לדעת עד כמה הוא שקול וקשוב לחברי הצוות המתכנסים, לחברי ממשלה, לפקידים, צוות גדול או מצומצם, הוא יכול לשבת בסבלנות אדירה, זמן ארוך מאוד, שעה שעתיים ושלוש, ולהקשיב. אחר כך הוא מסכם את הדיון. לפעמים הדיון ארוך והוא מאוד ער. התפעלתי מיכולתו לדלג מדיון לדיון ומנושא לנושא, ללא כל קושי. הדיון הראשון חברתי, ואחר כך ביטחוני, וכלכלי, ושוב מדיני. התמצאות מפורטת בכל הנושאים. למשל, על רקע ההתפטרות של שאבאס מן הוועדה בראשותו השבוע, אני נזכר שהייתי סגור איתו בחדר כמעט שלושה ימים. שעות ארוכות ישב וריכז את המאמץ לסיכול ההחלטה לגבי דו"ח גולדסטון. ישבנו בחדר הקבינט הסמוך ללשכתו, ישבנו שעות ארוכות מבוקר עד ערב, ואולי אחר כך בגלל הפרשי השעות עם חלקים אחרים בעולם. הוא הניע, והזיז, ויזם, וחקר, ובדק, ושאל, ניסה להשיג כל קשר לממשלות גדולות וקטנות ברחבי בעולם כדי להגיע לכך שתסוכל החלטה הנוגדת את עמדת ישראל בעניין דו"ח גולדסטון. זו רק דוגמה אחת, ויש עוד אחרות. כדי לראות זאת צריך להיות בממשלה עם בנימין נתניהו שנתיים שלוש וארבע במעגלים הכי סגורים. צריך להיות איתו במעגלים הכי סגורים, כי אלה דברים שאי אפשר לשדר ולהראות. צריך לראות אותו, ערני, קשוב, סבלני, מסכם סיכום קונצנזואלי ככל האפשר. ויש גם כאלה הדואגים שזה לא יקרה" ~ בני בגין על בנימין נתניהו כראש ממשלה (כהנא א. [http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/674/494.html?hp=1&cat=404&loc=1 "בני בגין: ממשלה עם הרצוג ולבני? זה לא יקרה"], אתר NRG, תאריך 6.2.2015)
# ב'''טורקיה''' הדמוקרטיה ותיקה. והנה, בשנת 2002 עלתה לשלטון מפלגת הפיתוח והצדק, מתוך בחירה של העם. הם מזוהים עם הציר האיסלאמי הרדיקלי של איראן וסוריה. לפני כמה חודשים טורקיה התריסה נגד ארה"בארצות הברית והצביעה במועצת הביטחון נגד סנקציות על איראן. {{קישור|עבדוללה גול|גול}} נפגש עם [[מחמוד אחמדינז'אד|אחמדינג'אד]] והצהיר שם על רצונו להוביל לחורבן מדינת ישראל.<br />
 
# ב'''לבנון''', דמוקרטיה ותיקה גם שם, אדם תמים יכול היה לומר שמה שהתרחש בלבנון הוא עוד משבר קואליציוני שבמהלכו סיעה פרשה מהממשלה, איבדה את הרוב ונבחר מועמד אחר. יצליח או לא, לא יודעים. כמו בבלגיה, כמו בהולנד, כמו באיטליה. זאת דמוקרטיה, שמלבד המציאות שיש שם השפעה מכרעת של סוריה ואיראן, יש בה שני צבאות: צבא המדינה ובנוסף צבא יותר חזק של ארגון טרור שנתמך על ידי סוריה ואיראן ומחזיק 50 אלף רקטות וטילים המכוונים רק כלפי ישראל. במה הדמוקרטיה הזאת מועילה לשלום במזרח התיכון?<br />
* "הוא (מנחם בגין) לא איתנו יותר מ־20 שנה. הוא אינו איש ציבור יותר מ־30 שנה. כך שבמבט ראשון זה נראה מוזר. אבל יש לנו תשובה מדוע זה קורה. מנחם בגין הוא הנפקד הנוכח ביותר בציבוריות הישראלית בעשרים השנים האחרונות. זה מדהים עד כמה בכל שבוע, ולעתים פעמיים בשבוע, שמו נזכר, נתלים בו, נתלים בתורתו, מביאים ממנו ראיות לכיוון זה או הפוך. נו ויש גם כאלה שדואגים לרווחתו והופכים אותו בקברו לצד אחד, ויום למחרת לצד שני (אריה דרעי, יאיר לפיד, ח"כ יעקב אשר הם רק אחדים ממי שהשתמשו בביטוי הזה בשנה האחרונה, א"כ) הם הכול יודעים. השיח הזה מרתק. אני לא אפוטרופוס על המוניטין של מנחם בגין. הוא לא הסמיך אותי להיות נציגו עלי אדמות. איני עוסק בכך, אבל מבחינה פוליטית־חברתית העובדה הזו מרתקת ואיני בטוח שיש עוד תופעה כזו. אני כן בטוח שהוא הותיר אחריו מורשת נפלאה. אתן לך דוגמה - חוברת שיצאה לאור זה עתה ממרכז בגין כוללת מובאות מ־200 מאמרים ונאומים שלו בנושא החירות. הוא הגה בנושא הזה מגיל צעיר מאוד, למד ולימד אותו, וכפי שאמרו לי עורכי החוברת, יש עוד 500 מאמרים שלא נמצא להם מקום. אתה מכיר אנשי ציבור רבים בישראל מאז קום המדינה שניתן להוציא חוברת כזו על סמך הכתבים שלהם? וניתן להוסיף שאיש לא כתב את המאמרים עבורו. לא היה לו כותב נאומים. האיש לעתים קרובות היה נואם נאום ארוך עם ראשי פרקים מתוך פתק. לכן, מכיוון ששאלת ולמרות שאיני נוהג כך, אוסיף משהו אישי. גדלתי בביתו של מנחם בגין ולכן אישיותו ודבריו היו לגביי מובנים מאליהם. כשבגרתי, ויש אומרים זקנתי, אני רואה שעמדותיו, דבריו והגותו, אינם מובנים מאליהם. וככל שאני מתבגר אני רואה עד כמה היה אדם מיוחד. לפעמים מתלוננים, 'למה אין לנו כיום כאלה מנהיגים'. תשובתי שהתלונה אינה מוצדקת. יש אנשים שמופיעים בהיסטוריה באופן די נדיר. הוא לא היה היחיד בדור המהפכה הציונית. הוא והם עמסו על כתפיהם אחריות אדירה והצליחו הצלחה נפלאה. הם היו אנשים משכמם ומעלה בתקופה מיוחדת. אבל בעולם נורמלי ההנהגה לאו בהכרח בנויה מאנשים שהם יוצאים מן הכלל" ~ בני בגין על אביו מנחם בגין (כהנא א. [http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/674/494.html?hp=1&cat=404&loc=1 "בני בגין: ממשלה עם הרצוג ולבני? זה לא יקרה"], אתר NRG, תאריך 6.2.2015)
# ב'''עיראק''', דמוקרטיה צעירה, היו בחירות במועדן, אחרי משא ומתן קואליציוני ארוך. גם שם יש חוקה ופרלמנט. כוננה ממשלה, עם רוב ומיעוט. אלא שהתבוננות נוספת מגלה כי מרכיב חשוב בממשלה הזאת הוא מוקטדה[[w:מוקתדא א-סאדר|מוקתדא א-סאדר]], שבמהלך המו"מ הקואליציוני חיזרו אחריו שתי המפלגות הגדולות. הוא האיסלאם הקיצוני שנזקק לפני שנים אחדות לפעולות טרור. לבסוף כוננה בעיראק ממשלה בזכות הסכם של חלוקת ההשפעה בין סוריה לאיראן. לרגע זה היה נראה כמו התגשמות החלום: זרקו את העריץ ויש דמוקרטיה. אך זוהי רק משאלת לב והתעלמות ממציאות קיימת. למעשה חילקו את השליטה בין הקיצוניים. הגורמים הרדיקליים האיסלאמיים יותר נחושים ויותר מאורגנים. לנחישות ולארגון יש משמעות, במיוחד כאשר לכוחות השולטים יש גם נכונות להשתמש באמצעים ברוטליים ללא הבחנה גם כלפי פנים וגם כלפי חוץ" .
 
: בעקבות המהפכות בעולם הערבי - כולם שמחים. הדמוקרטיות המערביות שמחות ומפללות שגם במדינות הללו תצמח דמוקרטיה. אבל גם באיראן ובסוריה שמחים. המסקנה היא שמישהו מהשניים טועה. אני חושש שהמפסיד הוא לא הציר הרדיקלי. מה הן דמוקרטיות במזרח התיכון - אנו יכולים לראות לנגד עינינו. ביצעו כאן ניסויי מעבדה בדמוקרטיות באזור שסביבנו. זה היה ניסוי מרחיק לכת שמוביל רק למסקנה אחת: שעמדתו של ראש הממשלה [[בנימין נתניהו]] בשבועות האחרונים היא שקולה ונכונה. יסודה בזהירות ובהדגשת הצורך ביציבות." ~ מנתח את הדמוקרטיות הערביות במזרח התיכון בעקבות אירועי [[w:האביב הערבי|האביב הערבי]] בשנת 2011 (שלמה צנזה, [http://www.israelhayom.co.il/site/newsletter_article.php?id=10333 "השמחה על עליית הדמוקרטיות במזרח התיכון מוקדמת מדי"], באתר ישראל היום, 4 במרץ 2011)
* "אני נותן שלוש דוגמאות לדמוקרטיות במזרח התיכון: טורקיה, לבנון ועיראק. באופן פרדוקסלי, כל השלוש יותר משוכללות מהדמוקרטיה הישראלית, כי יש להן חוקה. לשלושתן יש פרלמנט נבחר, מערכת משפט, בחירות המתקיימות בעיתן, קיימת אופוזיציה ומתבצעים שם חילופי שלטון. אז בוא נבחן אותן: <br />
 
# ב'''טורקיה''' הדמוקרטיה ותיקה. והנה, בשנת 2002 עלתה לשלטון מפלגת הפיתוח והצדק, מתוך בחירה של העם. הם מזוהים עם הציר האיסלאמי הרדיקלי של איראן וסוריה. לפני כמה חודשים טורקיה התריסה נגד ארה"ב והצביעה במועצת הביטחון נגד סנקציות על איראן. גול נפגש עם אחמדינג'אד והצהיר שם על רצונו להוביל לחורבן מדינת ישראל.<br />
#
# ב'''לבנון''', דמוקרטיה ותיקה גם שם, אדם תמים יכול היה לומר שמה שהתרחש בלבנון הוא עוד משבר קואליציוני שבמהלכו סיעה פרשה מהממשלה, איבדה את הרוב ונבחר מועמד אחר. יצליח או לא, לא יודעים. כמו בבלגיה, כמו בהולנד, כמו באיטליה. זאת דמוקרטיה, שמלבד המציאות שיש שם השפעה מכרעת של סוריה ואיראן, יש בה שני צבאות: צבא המדינה ובנוסף צבא יותר חזק של ארגון טרור שנתמך על ידי סוריה ואיראן ומחזיק 50 אלף רקטות וטילים המכוונים רק כלפי ישראל. במה הדמוקרטיה הזאת מועילה לשלום במזרח התיכון?<br />
#
# ב'''עיראק''', דמוקרטיה צעירה, היו בחירות במועדן, אחרי משא ומתן קואליציוני ארוך. גם שם יש חוקה ופרלמנט. כוננה ממשלה, עם רוב ומיעוט. אלא שהתבוננות נוספת מגלה כי מרכיב חשוב בממשלה הזאת הוא מוקטדה א-סאדר, שבמהלך המו"מ הקואליציוני חיזרו אחריו שתי המפלגות הגדולות. הוא האיסלאם הקיצוני שנזקק לפני שנים אחדות לפעולות טרור. לבסוף כוננה בעיראק ממשלה בזכות הסכם של חלוקת ההשפעה בין סוריה לאיראן. לרגע זה היה נראה כמו התגשמות החלום: זרקו את העריץ ויש דמוקרטיה. אך זוהי רק משאלת לב והתעלמות ממציאות קיימת. למעשה חילקו את השליטה בין הקיצוניים. הגורמים הרדיקליים האיסלאמיים יותר נחושים ויותר מאורגנים. לנחישות ולארגון יש משמעות, במיוחד כאשר לכוחות השולטים יש גם נכונות להשתמש באמצעים ברוטליים ללא הבחנה גם כלפי פנים וגם כלפי חוץ"
 
== קישורים חיצוניים ==
בעקבות המהפכות בעולם הערבי - כולם שמחים. הדמוקרטיות המערביות שמחות ומפללות שגם במדינות הללו תצמח דמוקרטיה. אבל גם באיראן ובסוריה שמחים. המסקנה היא שמישהו מהשניים טועה. אני חושש שהמפסיד הוא לא הציר הרדיקלי. מה הן דמוקרטיות במזרח התיכון - אנו יכולים לראות לנגד עינינו. ביצעו כאן ניסויי מעבדה בדמוקרטיות באזור שסביבנו. זה היה ניסוי מרחיק לכת שמוביל רק למסקנה אחת: שעמדתו של ראש הממשלה בנימין נתניהו בשבועות האחרונים היא שקולה ונכונה. יסודה בזהירות ובהדגשת הצורך ביציבות"
{{מיזמים|ויקישיתוף=Category:Ze'ev Benyamin Begin}}
 
{{מיון רגיל:בגין, זאב בנימין}}
~ בני בגין מנתח את הדמוקרטיות הערביות במזרח התיכון בעקבות אירועי האביב הערבי בשנת 2011 (צנזה ש., [http://www.israelhayom.co.il/site/newsletter_article.php?id=10333 "השמחה על עליית הדמוקרטיות במזרח התיכון מוקדמת מדי"], אתר ישראל היום, תאריך 4.3.2011)
[[קטגוריה:שרי ממשלת ישראל]]
[[קטגוריה:חברי הכנסת]]