מאיר הר-ציון: הבדלים בין גרסאות בדף

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
"פרקי יומן" יצא ב-1968 ומסתיים אצלי בעמוד 248. היתה הוצאה מאוחרת יותר בה הציטוט הזה מופיע?
שורה 4:
* "אם תקום פה מדינה פלשתינית זה יהיה תחילת הסוף שלנו. הפלשתינים, בשטחם, לא יכולים לעשות שום דבר חוץ מלמרר לנו את החיים בצורה כזו שאנחנו נסתלק. אם חס וחלילה זה יקרה, זה יהיה תחילת הסוף." ~ מתוך [http://www.nrg.co.il/online/1/ART/874/182.html ראיון] לעיתון "מעריב", 23 בפברואר 2005
* "חבר'ה אל"ף אל"ף." ~ על אנשי הציונות הדתית, מתוך [http://www.nrg.co.il/online/1/ART1/884/202.html ראיון] ל[[עפר שלח]] בעיתון "מעריב", 29 באפריל 2009
* "בן גוריון רצה לכפות על כולם חוק חינוך אחד – ממלכתי כללי. אבל הדתיים, למזלנו, התעקשו על הממלכתי דתי. אלמלא זה – אוי ואבוי לנו. בחינוך הממלכתי שלנו הכול מסולף. לוקחים מילים כמו שלום והומניות ומנפחים אותם לבלונים גדולים. דקירה קטנה וזהו. כל האוויר יוצא. אין שום תוכן. הכול סיסמאות. הופכים את השלום לערך עליון. אנחנו ניתן להם שטח,והם יתנו לנו שלום. הערבים יותר חכמים. אבא ערבי לא יגיד לבן שלו, השלום חשוב יותר מהכול. הוא יגיד לו האדמה! האדמה חשובה מהכול." ~ מתוך ספרו "פרקי יומן", עמוד 285
* "הצבא, שיכול לעשות דברים גדולים, שמקבל לידיו נוער שרוצה שיהיה לנו שטח משלנו, משותק בגלל הפחד שאנשים ייהרגו." ~ מתוך [http://www.nrg.co.il/online/1/ART1/884/202.html ראיון] ל[[עפר שלח]] בעיתון "מעריב", 29 באפריל 2009
* "הקיבוצים היו פעם העילית, חוד החנית של הציונות. והם נפלו עד לאפס. נעלם החינוך לאהבת המקום, שפעם היה מובן מאליו." ~ מתוך [http://www.nrg.co.il/online/1/ART1/884/202.html ראיון] ל[[עפר שלח]] בעיתון "מעריב", 29 באפריל 2009