מאיר הר-ציון: הבדלים בין גרסאות בדף

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
"פרקי יומן" יצא ב-1968 ומסתיים אצלי בעמוד 248. היתה הוצאה מאוחרת יותר בה הציטוט הזה מופיע?
ציטוט של אריאל שרון
שורה 19:
 
==נאמר עליו==
* "מבין הצנחנים באותה תקופה הבולט ביותר היה מאיר הר־ציון...תוך זמן קצר הופך מאיר ללוחם הנועז ביותר של יחידה 101 ושל הצנחנים, לסייר מעולה, אולי המעולה ביותר שצה"ל ידע מעודו. במנהיגותו, האפיל על האחרים, הישגיו בשדה הקרב הלכו ורבו... מאיר הר־ציון הפך לסמל הלחימה של יחידות הצנחנים ושל צה"ל כולו... כאדם, הוא ישר עם עצמו ועם אחרים. למרות הצלחותיו היה עניו ופשוט בהליכותיו... מאיר הר־ציון לא היה איש־חבורות ולא איש־טרקלינים ויחסי־ציבור. הוא היה לוחם אמיתי, הלוחם הגדול ביותר שהיה לנו. פעילותו השתרעה על תקופה קצרה יחסית, אך השאיר את רישומו העז על צה"ל ולוחמיו לשנים רבות, אם לא לדורות."{{הערה|אלוף [[אריאל שרון]], לספרו של מאיר הר־ציון, אוקטובר 1968, בתוך: מאיר הר־ציון, '''פרקי יומן''', עמ' 20-18.}}
* "היעלה על הדעת, כי הצבא יסתייע אי פעם באנשים שכאלה, שביצעו פשע נגד המדינה, ועוד מתוך שימוש בכלים צבאיים? לפחות זה צריך להיות עונשם, כי לעולם לא יוכלו להיות חיילים עוד" ~[[משה שרת]]
* "תהיתי על מהותו וגורלו של עם זה, המסוגל לעדינות נפש כה דקה, לאהבה עמוקה כזו של הבריות, לשאיפה כה כנה לנאה ולנאצל, ועם זה הוא מוציא מתוך שורות טובי הנוער שלו בחורים המסוגלים לרצוח נפש בדעה צלולה ובדם קר על ידי תקיעת סכינים בגופותיהם של בדואים צעירים חסרי מגן. איזו משתי הנשמות המתרוצצות בין דפי התנ"ך תנצח את יריבתה בקרב העם הזה?" ~[[משה שרת]]
* "כמפקד מחלקה, מפקד פלוגה ומפקד הסיירת החטיבתית נשא מאיר הר-ציון תמיד במשימות הקשות ביותר. תוך זמן קצר הפך מאיר ללוחם הנועז ביותר של יחידת 101 והצנחנים, לסייר מעולה ואולי המעולה ביותר שידע צה"ל מעודו." ~ [[אריאל שרון]] [http://www.ynet.co.il/yaan/0,7340,L-143475-MTQzNDc1XzExNTQ2MjYyNl8xNDg2ODcyMDAeq-FreeYaan,00.html כותב על מאיר הר-ציון], מתוך אנציקלופדיה ynet
* "אני יוצא מהר ציון מדוכדך, ולא כל כך ברור לי למה. אף שגם אני הכרתי את ספר הצנחנים בעל פה, הוא לא היה מגיבורי ילדותי. הדברים שאמר לא הפתיעו בדבר. בחלקם, למרות תיאוריות הקונספירציה והפרשנות ההיסטורית הפשטנית, יש היגיון. נדמה לי שבעיקר אני מדוכדך כי האיש הזה, כמעט לבדו על ההר, במטבח שמרוהט כמו פעם ועם מזגן מיושן, היה פעם לא רק סמל ישראלי, אלא גם מייצג. ומה שהחליף את הישראליות שלו, פשטנית ככל שתהיה, לא טוב בעיניי בשום דבר." ~ [[עפר שלח]] מתוך [http://www.nrg.co.il/online/1/ART1/884/202.html כתבה] בעיתון "מעריב", 29 באפריל 2009
* "אני זוכר שאמרתי אז למאיר (הר קראנו לו): 'קיבלנו יד חופשית בהר חברון.' לפני עומד בחור כבן 20, הלילה ליל שלג ולפניו מסע רגלי של 42 ק"מ אל היעד, וזאת בצה"ל של אז, שלא חלם על הליקופטרים ועל אמצעי ראיית לילה. המסע הזה דרש ניווט לילה על פי מפה וכוכבים אל היעד, וכל זאת כדי להגיב מהר על פעולת הרצח. מאיר החליט וקבע שאפשר לבצע. אני חושב שהיו מעטים שהיו שמחים לעשות את המהלך הזה בלילה אחד, היו איתו עוד, היה איתו גם קצ'ה שעד היום עוד עושה מילואים בהתנדבות ועוד שניים אחרים. תוך כדי המסע המפרך בשלג עמוק ובקור מקפיא אל היעד מציעים חבריו לשנות את המשימה ולבצע את אותו הדבר בכפר חלחול הקרוב. למרות העייפות והקושי הפיזי מאיר מתעקש על חברון וכך הוא מתאר זאת ביומנו: 'אנחנו לא הולכים לשום חלחול, אנחנו מבצעים. מבצעים למרות כל הפיתויים הרגשות המשכרים מבצעים וחסל, מבלי לברר לעצמנו ברגע זה למה מדוע ואיך.' והמשימה אכן הושלמה כמתוכנן." ~ [[אריאל שרון]], מתוך [http://www.202.org.il/Pages/tagmul/arik_sharon.php הרצאה], 20 במרץ 2003
שורה 29 ⟵ 27:
* "גדול ה[[W:התמצאות (סיירות)|סיירים]] של העם היהודי." ~ רב אלוף [[משה דיין]] על הר-ציון, מתוך הספר "סיירת מטכ"ל" מאת משה זונדר, הוצאת כתר, 2000, עמוד 23
* "לזכותו של מאיר הר-ציון נזקפה הגישה המבצעית, שהפכה לסמלה המסחרי של ה[[W:סיירת מטכ"ל|יחידה]]: דבקות במשימה וקפדנות יתרה בנוגע לציר ה[[W:ניווט|ניווט]]. 'תלמדו את הציר מקוץ לאבן', נהג לומר כשלימד את טכניקת הניווט שלו, שהתבססה בעיקר על שינון של הציר כולו על- ידי כל אחד מהלוחמים, ולא על שינון חלקים מהציר על ידי כל חייל. הר-ציון לגלג על אלה ששיבחו את יכולת הניווט האגדית שלו, וטען כי אין פה שום דבר ראוי להערצה. כל מה שצריך לעשות כדי להפוך לנווט מעולה, טען הר-ציון, זה רק להשקיע בלימוד ובשינון של ציר הניווט." ~ מתוך הספר "סיירת מטכ"ל" מאת משה זונדר, הוצאת כתר, 2000, עמוד 25
* "היעלה על הדעת, כי הצבא יסתייע אי פעם באנשים שכאלה, שביצעו פשע נגד המדינה, ועוד מתוך שימוש בכלים צבאיים? לפחות זה צריך להיות עונשם, כי לעולם לא יוכלו להיות חיילים עוד" ~[[משה שרת]]
* "תהיתי על מהותו וגורלו של עם זה, המסוגל לעדינות נפש כה דקה, לאהבה עמוקה כזו של הבריות, לשאיפה כה כנה לנאה ולנאצל, ועם זה הוא מוציא מתוך שורות טובי הנוער שלו בחורים המסוגלים לרצוח נפש בדעה צלולה ובדם קר על ידי תקיעת סכינים בגופותיהם של בדואים צעירים חסרי מגן. איזו משתי הנשמות המתרוצצות בין דפי התנ"ך תנצח את יריבתה בקרב העם הזה?" ~[[משה שרת]]
* "מאיר הר-ציון, חביבו ותלמידו של [[אריאל שרון]], שהתפרסם בשעתו כאשר שיסף במו ידיו את גרונם של כמה בדואים חפים מפשע, כנקמה על הריגת אחותו." ~ [[אורי אבנרי]], [http://hagada.org.il/2004/09/17/%D7%90%D7%9C%D7%95%D7%94%D7%99%D7%9D-%D7%A8%D7%95%D7%A6%D7%94-%D7%91%D7%96%D7%90%D7%AA/ מאמר באתר "הגדה השמאלית"], 2004
* "מאיר הר-ציון, גיבור פעולות התגמול, שופך דמים מובהק ופאשיסט פוליטי מוצהר." ~ [[W:חיים ברעם|חיים ברעם]], [http://hagada.org.il/2007/12/20/%D7%A4%D7%A1%D7%99%D7%9B%D7%95%D7%A4%D7%AA%D7%95%D7%9C%D7%95%D7%92%D7%99%D7%94-%D7%A9%D7%9C-%D7%97%D7%99%D7%99-%D7%99%D7%95%D7%9D-%D7%99%D7%95%D7%9D/ מאמר באתר "הגדה השמאלית"], 2007
שורה 34:
==קישורים חיצוניים==
{{מיזמים|ויקיפדיה= מאיר הר-ציון}}
 
==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}
 
{{מיון רגיל:הר-ציון, מאיר}}