אפי איתם: הבדלים בין גרסאות בדף
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 30:
== כללי ==
* "יש להפוך את רשימת החמאס הנבחרת לרשימת חיסול של צה"ל. רק חיסול כעת של מנהיגות הטרור הנבחרת תוכל להצמיח בעתיד הנהגה אחרת שוחרת שלום." ~ מתוך דיון בכנסת על אנטישמיות, בעקבות נצחון החמאס [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3207055,00.html]
* "אנחנו נצטרך לעשות שלושה דברים: לגרש את רוב רובם של ערביי יהודה ושומרון מכאן. אי־אפשר עם כל הערבים האלה ואי־אפשר לוותר על השטח, כי כבר ראינו מה הם עושים שם. חלקם אולי יוכלו להישאר בתנאים מסוימים, אבל רובם יצטרכו ללכת. נצטרך להכריע הכרעה נוספת, וזה לסלק את ערביי ישראל מהמערכת הפוליטית. גם כאן הדברים ברורים ופשוטים: גידלנו לנו גיס חמישי, חבר של בוגדים מהמעלה הראשונה, ולכן לא נוכל להמשיך לאשר נוכחות כל־כך עוינת וכל־כך גדולה בתוך המערכת הפוליטית של ישראל. הדבר השלישי: נצטרך לפעול פעולה שונה מכל מה שידענו עד היום אל מול האיום האיראני. אלה שלושה דברים שיחייבו שינוי במוסר המלחמה שלנו." ~ בטקס אזכרה לסגן [[עמיחי מרחביה]], שנפל ב[[מלחמת לבנון השנייה]] [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3302258,00.html]
* "ואחר כך ב[[W:מלחמת יום הכיפורים|מלחמת יום הכיפורים]] פגישה חטופה ביער אודם ליד בוקעתה. לאחר [[W:קרבות הבלימה והתקפת הנגד הישראלית ברמת הגולן|קרבות הבלימה]] הקשים, רגע לפני תחילתה של [[W:קרב ההבקעה לסוריה ב-11 באוקטובר 1973|מתקפת הנגד לתוככי סוריה]], רגע לפני שהחל גלגל המלחמה הכבד לסוב אחור. ו[[אמיר דרורי|אמיר]], בחסכנות של מילים: 'אפי מוכנים?'. ואני עונה לו: 'ב[[W:חטיבת גולני|גולני]] הולכים גם כשרטוב', מבזיק חיוך וממשיכים." ~ מתוך הספד שכתב לזכר האלוף [[אמיר דרורי]] ([http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&forum=gil&om=5543&omm=75&viewmode= מקור]).
* "כשעזבתי את [[W:אוגדה 91|אוגדה 91]], הייתי בעצם המפקד האחרון שראה את צה"ל נלחם בחיזבאללה. אחר כך באה הבריחה. במשך תקופה ארוכה הצלחנו, באמצעות פעילות אינטנסיבית של יחידות מיוחדות ורגילות ושימוש באמצעים מיוחדים בשטח, למנוע מחיזבאללה להגשים את מטרותיו. עצם המגע היומיומי, העובדה שהיתה לנו נוכחות מתמדת בשטח, שהיו כוחות ששהו לפעמים 90 שעות בתוך השיחים של הסלוקי ובסבך של שקיף א-נימל ושקיף הצלחאני, העובדה שכל הזמן היינו איתם במגע, לא אפשרה להם את מה שהם עשו אחר כך, את ההתבססות בשטח, את בניית מפלצת הטרור. את זה הם עשו רק אחרי שפינינו את השטח." ~ מתוך הכתבה מאת בן כספית, "פשוט להרוג", "מעריב, 15 בספטמבר 2006 ([http://www.nrg.co.il/online/1/ART1/478/919.html מקור]).
שורה 51:
* "לכל זה אפשר גם לקשור את ההליכה שלי לישיבה שגם היא בעצם תגובה מאוחרת למלחמה. במקום האלילים שהכזיבו חיפשתי לי פסגה שלעולם לא תיכבש. הסכמתי לקבל עלי כללים מאוד נוקשים והגבלות רק ממי שאמר 'והיה עולם' לא פחות ממנו. בהקשר הזה, זה לא שעברתי מהפך, החזרה בתשובה שלי לא היתה מלווה בעקירת שורשים אובססיווית, לתפיסתי בניתי עוד קומה, הוספתי עוד נדבך. חשבתי ואני חושב גם עכשיו שמי שמוביל אנשים אל מותם ראוי שעולם החיים שלו יהיה יותר רחב." ~ מתוך הכתבה מאת אביחי בקר, "אלוף (בעזרת השם)", "הארץ", 06.11.1998 ([http://www.fresh.co.il/vBulletin/showthread.php?t=567556#post4328953 מקור]).
* "אני ממש לא מפעיל שיפוטיות. אני גם לא דן אותך על כך שבמלחמת יום הכיפורים כשטנקים סורים עלו על הגדרות של נאפח, באותה צומת גורלית שבה היינו שנינו לחוצים עם הגב אל עמק החולה, אתה החלטת להעדיף את הצלת הפלוגה ולכן נסוגת מנאפח. אני לעומתך בחרתי להישאר שם על מנת להציל את רמת הגולן. עשיתי את זה כי חשבתי שיש ערכים נעלים שראוי לו לאדם שחייו יימסרו על קיומם. בשבילי זאת היתה סיטואציה של ייהרג ובל יעבור, יילחם ובל יסוג מחפירות חייו. זה סיפור הצל"ש שלי והשאלה היא בכלל לא כמה מאסות השמדנו. מה שחשוב זה שברגע שנפגשו שאריות הרצון שלנו ושל הסורים לנו היתה עוד דקה של אוויר ועוד מילימטר של אומץ, שלהם כבר אזלו. העובדה היא שבנאפח נשברה המתקפה על מרכז רמת הגולן. זה לא היה קורה אם כולם היו עושים כמוך." ~ מתוך הכתבה מאת אביחי בקר, "אלוף (בעזרת השם)", "הארץ", 06.11.1998 ([http://www.fresh.co.il/vBulletin/showthread.php?t=567556#post4328953 מקור]).
==נאמר עליו==
* "הפעם הקודמת שהיינו יחד היתה לפני 25 שנה. אני נפצעתי בקרב בג'ובתא א-חשב, ואפי פיין גירש מעלי את הזבובים. את הפגישה המחודשת פתחנו לזכר הימים הרחוקים ההם, ביללת שועל ארוכה שבזמנו היתה סימן מוסכם בינינו. למרות שחלף כבר חצי יובל הקירבה חזרה מיד. בקלפי אנחנו חלוקים, תהום פעורה בינינו, אך לא בלבבות. פיין היה המ"מ הטוב ביותר שעבר בפלוגה שלי. מרגע שהגיע ידענו שיגיע רחוק. אני מכיר את כל צדדיו - את האיכויות ואת השטיקים, את הפרא שבו לצד התבונה והעומק, יש לי כלפיו המון סימפטיה והערכה, הוא קצין מעולה. בהרבה מובנים היינו ידידים, אבל מאז הובילו אותנו החיים איש איש למחוזות מנוגדים. בשבילו אני יאפי משינקין, התגלמות הסיטרא אחרא ('הייתי צריך לתת לך אז לדמם עד מוות', הוא צוחק). על סמך 24 השעות האינטנסיוויות לצידו אני מתרשם שהוא ממש אותו אפי פיין, הקיבוצניק מעין גב שהכרתי אז. השינוי החיצוני שחל בו, בעיקר הזקן והכיפה שנוספו, הוא באמת חיצוני בלבד. את הפגישה במחודשת פתחנו בחוויית היסוד של שנינו - מלחמת יום כיפור. עד כמה היתה זו מכרעת בחייו הוכיחה עצרת היובל של חטיבת גולני. איתם העדיף לבוא דווקא לשטח הכינוס של הפלוגה שאיתה עשה את המלחמה כסג"מ. על שאר התחנות בשירותו בחטיבה (מ"פ, מפקד סיירת גולני ומג"ד) הוא בחר לוותר." ~ [[אביחי בקר]], [[W:מפקד פלוגה|מפקד הפלוגה]] של איתם ב[[W:גדוד 12 (ברק)|גדוד 12]] מספר עליו, מתוך הכתבה פרי עטו - "אלוף (בעזרת השם)", "הארץ", 06.11.1998 ([http://www.fresh.co.il/vBulletin/showthread.php?t=567556#post4328953 מקור]).
| |||