זאב בנימין בגין: הבדלים בין גרסאות בדף
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה |
|||
שורה 2:
'''[[w:זאב בנימין בגין|זאב בנימין (בני) בגין]]''' (נולד ב־1 במרץ 1943), שר בלי תיק וחבר [[הכנסת]] מטעם סיעות [[הליכוד]], גאולוג במקצועו. כיהן בעבר כשר המדע וחבר הקבינט המדיני־ביטחוני. בנו של [[מנחם בגין]].
* "מי שהעריך כי אתפטר - צריך להיות טמבל לא קטן ואיננו מכיר בחשיבותה של הכנסת ופעילותה ואיננו מכיר את הדרך שבה אני עובד. אין לי כוונה להתפטר מהכנסת. אדוני ראש הממשלה, כמעט הבהלת אותי ביום שישי כאשר קראתי את הדברים הנאים שפרסמת בפוסט. דברי השבח. אני לרגע חשבתי שאני רואה את ההספד של עצמי אבל התעשתתי וצבטתי את עצמי ואמרתי עוד אבינו חי והתקדמתי ושלחתי ללשכתך את מכתב ההתפטרות מן הממשלה. רק לקראת הצהריים, לאחר שביום שישי בבוקר ביקשת שאתן לך שהות של שעות אחדות והודעת לי שלא צלח בידך. אני מבקש להביא לידיעת חברי הסיעה את נוסח המכתב ששלחתי. והוא קצר. אדוני ראש הממשלה, בהתאם לפנייתך ובהתאם לסעיף 22א בחוק יסוד מן הממשלה אני מודיע על התפטרותי מן הממשלה. אני שומע וקורא ביממה האחרונה הערכה או שמועה על פיה אני מתעתד להתפטר מן הכנסת. אין לי דווקא כוונה כזאת, מי שמעריך כך - צריך להיות טמבל לא קטן ואיננו מכיר בחשיבותה של הכנסת ופעילותה ואיננו מכיר את הדרך שבה אני עובד. יש לי שדה פעולה ציבורי להתגדר בו שבו אני עושה כמיטב יכולתי. לפני שנים רבות הכרתי אדם אחד, דמות די מעניינת, שבמשך 29 שנים אמר בדבקות ובכנות שחבר הכנסת יכול לשרת את העם גם באופוזיציה, ואם אפשר למלא אחר דבריו של אבי ומורי, אני חושב שחבר הכנסת יכול לשרת את הציבור גם מספסלי הקואליציה. לכן, ברוח זאת, פניתי ליו"ר הסיעה לצחי הנגבי, שעוסק בשיבוצים ובקשתי להשתבץ בוועדות חוק חוקה ומשפט, ועדת הפנים ומעמד האישה" ~ בני בגין מגיב להתפטרותו מן הממשלה כשבועיים לאחר שקמה (בנדר א., [http://www.maariv.co.il/news/politics/Article-479056 '''"בגין: אין לי כוונה להתפטר מהכנסת, אשרת מספסלי הקואליציה"'''], אתר מעריב, תאריך 1.6.2015)
* "נקודת המוצא שלי היא העובדה הידועה שיהודה ושומרון הם חלק מ[[ארץ ישראל]], הם ערש התרבות שלנו וזכותו של [[יהדות|העם היהודי]] על ארץ ישראל, בכלל זה יהודה ושומרון, בלתי ניתנת לערעור. אבל אין להסתפק בתיאוריה, אלא יש ליישם את הזכות הזו הלכה למעשה. חייבים לאפשר ליהודים לשבת ולהקים שם יישובים. הדבר הזה קורה לנגד עינינו ב־40 השנים האחרונות וברוך השם ישנם 400 אלף יהודים, מהם כמאה אלף על שדרת ההר. הדבר הזה מקיים את הזכות ושומר על ביטחונה של מדינת ישראל." ~ על הזכות להחזיק ולהתיישב ביהודה ושומרון ({{nrg|אריאל כהנא|בני בגין: "ממשלה עם הרצוג ולבני? זה לא יקרה"|674/494|6 בפברואר 2015||1|2}})
* "ההתיישבות צריכה להיות חזקה ומושרשת לאורך זמן. בעבר, היו לעתים אנשים וממשלות שחשבו להעלים עין (מההיבטים המשפטיים, א"כ). הם שחשבו שיש להתיישב דווקא על גבעה מסוימת, בלי לשים לב לתנאים הסביבתיים. כלומר בלי להתחשב בשאלה האם אלה אדמות מדינה, שאינן רשומות כפרטיות. ושנית, האם העלייה לקרקע מוסדרת כחלק מתכנון כולל. מכיוון שהייתה התעלמות מהתנאים הבסיסיים האלה – התנאי הראשון הוא הקשה יותר לטיפול – נוצרו לעתים אי הבנות והתנגשות בלתי נמנעת עם המציאות. על פי הבנתי, חלקי היישובים שהוקמו בדרך זו, לא רק שאינם תורמים ליציבות ההתיישבות, אלא פוגמים בה. בסופו של דבר אין כאן אחיזה איתנה לאורך זמן. הרי איננו רוצים להיות במצב שבו ייאמר על הבניין 'שווא עמלו בוניו בו'. לכן הדברים צריכים להיות מוסדרים, ויש לנו די ראיות מיישובים שישבו סדורים על אדמתם, ובג"ץ דחה את העתירות לגביהם. לכן, זו לא רק הדרך הנאותה, אלא הדרך היחידה להביא לכך שהתיישבות הזו שלנו, שחשיבותה למדינת ישראל אדירה, תשב לבטח. מבחינתי זה היה אל"ף בי"ת." ~ על חשיבות הסדרת כל התיישבות באופן חוקי ({{nrg|אריאל כהנא|בני בגין: "ממשלה עם הרצוג ולבני? זה לא יקרה"|674/494|6 בפברואר 2015||1|2}})
| |||