מארי אנטואנט: הבדלים בין גרסאות בדף
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה |
|||
שורה 3:
== מיוחס ==
* ״כאשר אנו רואים את האנשים שמתייחסים אלינו כה יפה, למרות שגורלם שלהם לא שפר עליהם, אנו מחויבים עוד יותר לעבוד קשה למען אושרם. נראה כי המלך מבין אמת זו, ואילו אני יודעת זאת כל חיי. אפילו אם אחיה מאה שנה, לעולם לא אשכח את יום ההכתרה״. ~ מתוך מכתבה של מארי אנטואנט לאימה, מריה תרזה, לאחר הכתרת לואי ומארי למלך ומלכת צרפת, 1774. ▼
* ״אלוהים, רחם עלינו, אנו צעירים מכדי למשול!״ ~ מארי אנטואנט ולואי ה-16 בעת שהגיעה אליהם הידיעה כי לואי ה-16 מת וכי הם כעת המלך והמלכה של צרפת.
* ״אדוני, עליי להתלונן על אחד מנתינך שהיה כה חצוף עד בעט בי בבטני.״ ~ מארי אנטואנט בבדיחות דעת ללואי ה-16, לאחר הצגתו של בנה, יורש העצר, לראשונה לאחר היוולדו.
* אם הוא מאבד את כל המטופלים שהינם חבריו, מה עולה בגורלם של אלה שאינם חבריו? ~ נאמר על רופא המלך שנהג לדווח על מותו של אדם במשפט: ״זה עתה איבדתי את אחד מחבריי הקרובים״ {{הערה|1=זכרונותיה של מאדאם קמפיין , אומנת ילדי המלכה, על מארי אנטואנט}}▼
* ״אנשים חושבים כי זה כה קל להיות בתפקיד המלכה. אך הם טועים. רק חוקים וטקסים. להיות טבעי זהו פשע״
* ״הרי לך. הוא שייך למדינה. ובכך אני מחזירה לרשותי בחזרה את בתי״. ~ לאחר היוולדו של ילדה השני, בן זכר יורש העצר, לו המתין העם הצרפתי בשקיקה.
* "אין שום דבר חדש מלבד מה שנשכח."
* ״את יכולה להיות בטוחה שלא יעשה שימוש ברעל נגדי. הימים של **מאדאם ברינוויל עברו מן העולם. כיום זהו נשק הרכילות שהוא אפקטיבי ביותר על מנת להרוג מישהו. והוא זה שיביא אותי אל מותי״. ~ המלכה נהגה להחזיק על השידה מיכל עם סוכר כתוש, ולעתים קרובות, כאשר רצו לשתות, היתה מוזגת בעצמה כוס מים ומוסיפה סוכר מבלי לקרוא למשרתת, בניגוד לטקסי מזיגת השתייה הנהוגים בחצר המלוכה. מחשש כי מישהו עלול להרעיל את המלכה, מאדאם קמפיין היתה מחליפה את מיכל הסוכר 3-4 פעמים ביום בסוכר חדש מבלי שהמלכה ידעה על כך. יום אחד מארי אנטואנט תפסה את מאדאם קמפיין בעת ההחלפה, וזה המשפט שאמרה לה. ** מאדאם ברינוויל היתה אריסטוקרטית צרפתייה מן המאה ה-17 אשר דמותה חקוקה בהיסטוריה של צרפת לאחר שהואשמה שהרעילה למוות שלושה אנשים.
* "ראיתי הכול, שמעתי הכול, שכחתי הכול."
* "סליחה אדוני, זה לא היה במכוון." ~ מילותיה האחרונות, שנאמרו לתליין לאחר שדרכה על רגלו▼
* "נקו את היציאות לפני שאכנס."
* ״היה לנו חלום יפה וזה היה הכל. לא אחווה כל הנאה מחיי אם אנטוש את ילדיי. אין בי חרטות״. ~ מתוך מכתבה של מארי אנטואנט לשאבליאר ג׳ארג׳יס, שלחץ עליה לברוח לבדה
* ״האם פגעתי במישהו?״ ~ ב-8.2.1793 , כאשר הועברה מהמצודה לכלא קונסיירז'רי למאסר ולמשפט, המלכה פגעה בראשה בעוצמה במפתן הדלת, עד כי מצחה דימם. בעקבות זאת היא שאלה את השומרים האם הם נפגעו.
* ״רק בזמנים של צער עמוק ניתן לראות מי אתה באמת״
* האם עניתי בכבוד רב מדי? אני שואלת, כי שמעתי אישה אומרת ״ תראו עד כמה היא עדיין גאה!״. ~ במהלך המשפט שגזר את דינה למוות, 1793
* "לעולם לא אצטער על משהו הנוגע לבני, אם הדבר מועיל לארצו שלו." ~ במהלך משפטה {{הערה|1="מרי אנטואנט" מאת [[סטפן צווייג]] }}
* ״הטבע עצמו לא עונה להאשמה כה בלתי מתקבלת על הדעת״ ~ תגובתה להאשמות נגדה במהלך המשפט.
* ״כן, הייתי רוצה לקבל שלווה״. ~ תשובתה לשומר בכלא קונסיירז', האםאשר שאלה אותה האם ברצונה לבקש משאלה אחרונה לפני מותה.
▲* אם הוא מאבד את כל המטופלים שהינם חבריו, מה עולה בגורלם של אלה שאינם חבריו? ~ נאמר על רופא המלך שנהג לדווח על מותו של אדם במשפט: ״זה עתה איבדתי את אחד מחבריי הקרובים״ {{הערה|1=זכרונותיה של מאדאם קמפיין , אומנת ילדי המלכה, על מארי אנטואנט}}
▲* ״כאשר אנו רואים את האנשים שמתייחסים אלינו כה יפה, למרות שגורלם שלהם לא שפר עליהם, אנו מחויבים עוד יותר לעבוד קשה למען אושרם. נראה כי המלך מבין אמת זו, ואילו אני יודעת זאת כל חיי. אפילו אם אחיה מאה שנה, לעולם לא אשכח את יום ההכתרה״. ~ מתוך מכתבה של מארי אנטואנט לאימה, מריה תרזה, לאחר הכתרת לואי ומארי למלך ומלכת צרפת, 1774.
▲* ״היה לנו חלום יפה וזה היה הכל. לא אחווה כל הנאה מחיי אם אנטוש את ילדיי. אין בי חרטות״. ~ מתוך מכתבה של מארי אנטואנט לשאבליאר ג׳ארג׳יס, שלחץ עליה לברוח לבדה מהמגדל {{הערה|1=Lettres, II. p}}
* ״אומץ? הוא ליווה אותי שנים. הרגע שבו סבלי עומד בפני סיום אינו הרגע שבו אאבד אותו״. ~ נאמר לכומר המוודה שעודד את מארי אנטואנט לפני עלייתה לגרדום, על כך שזהו הרגע לאומץ לב. {{הערה|1=Marie Antoinette (2008) by Jane Bingham, p. 39}} {{הערה|1=Marie-Antoinette a la Conciergerie (1864) by M. Émile Campardon}} {{הערה|1=Womenof Beauty and Heroism (1859) by Frank B. Goodrich}}
* ״אלוהים! רחם עליי! אין עוד דמעות בעיניי לבכות על ילדיי המסכנים. להתראות. להתראות״. ~ לאחר מתן גזר דינה, מארי אנטואנט כתבה מילים אחרונות אלה במכתב המיועד לאליזבת, גיסתה שהיתה כלואה עימה ועם בתה של מארי אנטואנט
* ״היו לי חברים. הידיעה כי אתנתק מהם לנצח וההבנה של כאבם הם הסבל הגדול ביותר. זהו המוות שאני לוקחת עימי״. ~ מתוך מכתב הפרידה של מארי אנטואנט לגיסתה, מאדאם אליזבת.
▲* "סליחה אדוני, זה לא היה במכוון." ~ מילותיה האחרונות, שנאמרו לתליין לאחר שדרכה על רגלו
המשפט הידוע ביותר המיוחס בטעות למארי אנטואנט הינו:
| |||