מארי אנטואנט: הבדלים בין גרסאות בדף

* ״כאשר"כאשר אנו רואים את האנשים שמתייחסים אלינו כה יפה, למרות שגורלם שלהם לא שפר עליהם, אנו מחויבים עוד יותר לעבוד קשה למען אושרם. נראה כי המלך מבין אמת זו, ואילו אני יודעת זאת כל חיי. אפילו אם אחיה מאה שנה, לעולם לא אשכח את יום ההכתרה״ההכתרה. " ~ מתוך מכתבה של מארי אנטואנט לאימה, מריה תרזה, לאחר הכתרת לואי ומארי למלך ומלכת צרפת, 1774.

* ״אלוהים"אלוהים, רחם עלינו, אנו צעירים מכדי למשול!״" ~ מארי אנטואנט ולואי ה-16ה־16 בעת שהגיעה אליהם הידיעה כי לואי ה-16ה־15 מת וכי הם כעת המלך והמלכה של צרפת.

* ״אדוני"אדוני, עליי להתלונן על אחד מנתינך שהיה כה חצוף עד כי בעט בי בבטני.״ " ~ מארי אנטואנט בבדיחות דעת ללואי ה-16ה־16, לאחר הצגתו של בנה, יורש העצר, לראשונה לאחר היוולדו.

* "אם הוא מאבד את כל המטופלים שהינם חבריו, מה עולה בגורלם של אלה שאינם חבריו?" ~ נאמר על רופא המלך שנהג לדווח על מותו של אדם במשפט: ״זה"זה עתה איבדתי את אחד מחבריי הקרובים״ הקרובים"{{הערה|1=זכרונותיה של מאדאם קמפיין , אומנת ילדי המלכה, על מארי אנטואנט}}

* ״אנשים"אנשים חושבים כי זה כה קל להיות בתפקיד המלכה. אך הם טועים. רק חוקים וטקסים. לנהוג בטבעיות זהו פשע״פשע."

* ״הרי"הרי לך. הוא שייך למדינה. ובכך אני מחזירה לרשותי בחזרה את בתי״בתי." ~ לאחר היוולדו של ילדה השני, בן זכר יורש העצר, לו המתין העם הצרפתי בשקיקה.

* ״את"את יכולה להיות בטוחה שלא יעשהייעשה שימוש ברעל נגדי. הימים של מאדאם ברינוויל {{הערה|1= מאדאם ברינוויל היתההייתה אריסטוקרטית צרפתייה מןמהמאה המאה ה-17ה־17 אשר דמותה חקוקה בהיסטוריה של צרפת לאחר שהואשמה שהרעילה למוות שלושה אנשים. ראו ערך בוויקיפדיה האנגלית: [[httpsw://en.wikipedia.org/wiki/Madame_de_Brinvilliers:Madame de Brinvilliers|Madame de Brinvilliers]] }} עברו מן העולם. כיום זהו נשק הרכילות שהוא אפקטיבי ביותר על מנת להרוג מישהו. והוא זה שיביא אותי אל מותי״מותי." ~ המלכה נהגה להחזיק על השידה מיכל עם סוכר כתוש, ולעתים קרובות, כאשר רצו לשתות, היתההייתה מוזגת בעצמה כוס מים ומוסיפה סוכר מבלי לקרוא למשרתת, בניגוד לטקסי מזיגת השתייה הנהוגים בחצר המלוכה. מחשש כי מישהו עלול להרעיל את המלכה, מאדאם קמפיין היתההייתה מחליפה את מיכל הסוכר 3 - 4 פעמים ביום בסוכר חדש מבלי שהמלכה ידעה על כך. יום אחד מארי אנטואנט תפסה את מאדאם קמפיין בעת ההחלפה, וזו היתההייתה תגובתה לטענה כי תורעל.

* ״היה"היה לנו חלום יפה וזה היה הכלהכול. לא אחווה כל הנאה מחיי אם אנטוש את ילדיי. אין בי חרטות״חרטות." ~ מתוך מכתבה של מארי אנטואנט לשאבליאר דה ג׳ארג׳י ג'ארג'י{{הערה|1=הברון דה באטז, חבר קרוב למשפחלמשפחת המלוכה שניסה לסייע למשפחת המלוכהלמשפחה להימלט מגורלם ולאחר מות המלך והמלכה ניסה להבריח את יורש העצר לואי שארל מהמצודה לפני מותו: ראו ערך בוויקיפדיה האנגלית: [[httpsw://en.wikipedia.org/wiki/:Jean,_Baron_de_Batz Baron de Batz|Jean, Baron de Batz]] }}, שלחץ עליה לברוח לבדה ממצודת טמפל.

* ״האם"האם פגעתי במישהו?״" ~ ב-8.2.ב־8 בפברואר 1793 , כאשר הועברה מהמצודה לכלא קונסיירז'רי למאסר ולמשפט, המלכה פגעה בראשה בעוצמה במפתן הדלת, עד כי מצחה דימם. בעקבות זאת היא שאלה את השומרים האם הם נפגעו.

* ״רק"רק בזמנים של צער עמוק ניתן לראות מי אתה באמת״באמת."

* "האם עניתי בכבוד רב מדי? אני שואלת, כי שמעתי אישה אומרת ״ 'תראו עד כמה היא עדיין גאה!״'." ~ במהלך המשפט שגזר את דינה למוות, 1793

* "לעולם לא אצטער על משהו הנוגע לבני, אם הדבר מועיל לארצו שלו." ~ במהלך משפטה {{הערה|1=מתוך "מרי אנטואנט" מאת [[סטפןשטפן צווייג]] }}

* ״הטבע"הטבע עצמו לא עונה להאשמה כה בלתי מתקבלת על הדעת״הדעת." ~ תגובתה להאשמות נגדה במהלך המשפט.

* ״כן"כן, הייתי רוצה לקבל שלווה״שלווה." ~ תשובתה לשומר בכלא קונסיירז', האםאשראשר שאלהשאל אותה האם ברצונה לבקש משאלה אחרונה לפני מותה.

* ״אומץ"אומץ? הוא ליווה אותי שנים. הרגע שבו סבלי עומד בפני סיום אינו הרגע שבו אאבד אותו״אותו." ~ נאמר לכומר המוודה שעודד את מארי אנטואנט לפני עלייתה לגרדום, על כך שזהו הרגע לאומץ לב. {{הערה|1=Marie Antoinette (2008) by Jane Bingham, p. 39}} {{הערה|1=Marie-Antoinette a la Conciergerie (1864) by M. Émile Campardon}} {{הערה|1=Womenof Beauty and Heroism (1859) by Frank B. Goodrich}}

* ״אלוהים"אלוהים! רחם עליי! אין עוד דמעות בעיניי לבכות על ילדיי המסכנים. להתראות. להתראות״להתראות." ~ לאחר מתן גזר דינה, מארי אנטואנט כתבה מילים אחרונות אלה במכתב המיועד לאליזבת, גיסתה שהיתהשהייתה כלואה עימהעמה ועם בתה של מארי אנטואנט במצודת טמפל. {{הערה|1=Testament of Marie Antoinette of Austria, Marie-Antoinette of Austria, ed. herself, October 16, 1793, p. latest}}

* ״היו"היו לי חברים. הידיעה כי אתנתק מהם לנצח וההבנה של כאבם הם הסבל הגדול ביותר. זהו המוות שאני לוקחת עימי״עמי." ~ מתוך מכתב הפרידה של מארי אנטואנט לגיסתה, מאדאם אליזבת.

* "אם אין לחם, שיאכלו עוגות." ~ ציטוט זה נהוג לייחס למארי אנטואנט, אך למעשה לא נאמר על ידה. הציטוט מופיע בספרו של [[ז'אן-ז'אק רוסו]] שיצא לאור ב־1766, כשאנטואנט הייתה בת 10, ארבע שנים לפני נישואיה ללואי ה־16, כך שהביטוי היה בשימוש לפניטרום זמנה. {{הערה|1= Jean-Jacques Rousseau, Confessions, Book V}} {{הערה|1= Respectfully Quoted: A Dictionary of Quotations}} {{הערה|1="מארי אנטואנט" מאת [[שטפן צווייג]] "מארי אנטואנט"}} {{הערה|1=[[ססיל אדמס]], Did Marie Antoinette really say "let them eat cake"?‎, אתרבאתר StraightDope.com,‏ 24 באוקטובר 1986}}