רוברט סנט ג'ון: הבדלים בין גרסאות בדף
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 13:
* "כשהעברי מברך את חברו בשעת שתיה הוא אומר 'לחיים', ברכה הרבה יותר עמוקה מאשר 'צ'יריו' האנגלי. לחיים הוא לשון רבים. בעברית יש למילים 'שמים', 'מים', ו'פנים', רק צורת רבים. הטעם הוא שהים והמים, הפנים והחיים, מתחלפים תמיד". "שלום פשוטו כמשמעו", עמוד 27.
* "תל אביב היא עיר של גני פרחים. כמעט ליד כל בית יש ערוגות פרחים, והילדים מסייעים לטפל בהם ואינם משחיתים אותם. האהבה ליופי נטועה בצעירים ובקשישים, שכל כך הרבה שנים היו חסרים יופי בחייהם". "שלום פשוטו כמשמעו, עמוד 29.
* "תל אביב היא עיר של גוון לא יאמן. הרקע הוא כחול, צבע הים התיכון שהוא נדמה יותר כחול מאשר אותו ים על שפת יון, ספרד, או אפריקה. לנוכח הרקע הכחול הזה, מודגש הירק של העצים, השיחים והפרחים. האדום של הטבע נראה כאן יותר אדום מאשר בכל מקום אחר, ובושם הפרחים משכר". "שלום פשוטו כמשמעו", עמוד 26.
* "כאן בתל אביב כמעט שאין התוועדויות מקריות, והזנות כמעט אינה קיימת. אבל יש כאן המון אהבה, ואחוז הנישואים והילודה הוא גבוה עד מאד. על כל אלף נפש נולדים בשנה 39 ילדים, כמעט פי שנים מאשר בארצות הברית". "שלום פשוטו כמשמעו עמוד 30.
שורה 26:
* "מאוירון או מראש הר אפשר להבחין כמעט בדיוק את המקומות למטה, שבהם גרים יהודים, ואת המקומות שבהם גרים ערבים. רוב ארץ ישראל היא ארץ חשופה. חולות משתרעים למלוא העין. אבל הגוון השחום של הנוף, נפסק בהרבה מטליות של ירק - שדות תבואה, שתילי יערות, גני פרחים, כרמים, המרהיבים את העין על הרקע האפור. כשיודעים שזהו במקצת מעשה אדם ולא רק מעשה הטבע, כי כל עלה ירק יגדל כאן מפני שאדם הביא מים והשקה את הקרקע ועבד קשה כדי להפוך שממה חומה לירק רענן". "שלום פשוטו כמשמעו", עמוד 64
* "בירושלים אין הרבה תרבות מודרנית בנוסח המערב, בתי הקפה בה מועטים, ועל כל צעד ושעל אתה נתקל בדת, בכל ימות השבוע, ובכל פינה שאתה פונה. הרחובות מלאים מבני כל מיני כתות דתיות יהודיות, מוזרים בלבושיהם השונים ובמנהגיהם השונים ובמחשבותיהם השונות". "שלום פשוטו כמשמעו", עמוד 69.
* "יש בירושלים יהודים המקנאים כל כך לשמירת שבת, עד שהם עומדים בערב שבת עם חשכה ליד החנויות ומחרפים ומגדפים את החנוונים והקונים, המחללים את השבת במקח וממכר. בימי ההפוגה הראשונה, כשהיה המחסור בירושלים איום, היו שיירות באות מתל אביב גם בשבת, כמו ביתר ימות השבוע. על כך מיחו האדוקים הקיצונים. הם העדיפו לסבול רעב מאשר חלול שבת". "שלום פשוטו כמשמעו" עמוד 70.
* "יבוא יום ותהיה זאת שוב ירושלים של זהב. יבוא יום, לאחר שיעבור הסיוט של חרב איש באחיו, ושוב יבוא השלום לעיר הקודש, כמו שקרה הרבה פעמים במשך מאות בשנים. אבל לפי שעה ירושלים היא עיר של יצרים עזים ופלדה קרה, קרבן דברי ימיה". "שלום פשוטו כמשמעו", עמוד 75.
*
| |||