רוברט סנט ג'ון: הבדלים בין גרסאות בדף
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה |
ויקיזציה |
||
שורה 1:
'''[[w:רוברט סנט ג'ון|רוברט סנט ג'ון]]''' (באנגלית: '''Robert William St. John''') (9 במרץ 1902 - 6 בפברואר 2003), סופר, עיתונאי ושדרן רדיו [[ארצות הברית|אמריקאי]]. למרות שלא היה [[יהדות|יהודי]], חלק גדול מיצירתו נסב סביב [[ישראל|מדינת ישראל]], הקמתה, אישים בתוכה, אויביה ומלחמותיה, מנקודת מבט פרו־ישראלית מובהקת.
* "ישבתי באפלת המכונית והסתכלתי בעוברים ושבים ושמעתי מאות פעמים את הברכה 'שלום'. זהו גם בוקר טוב, גם 'ערב טוב', גם 'אני שמח לראות אותך', גם 'להתראות', גם 'ברוך בואך'. יהודי משתמש במילה זו, הרכה כקטיפה, כשהוא פוגש ידיד, כשהוא נפרד מידיד, כשמציגים אותו למישהו, או כשאין לו דבר אחר להגיד. אבל כל יהודי ששאלתי אומר, כי כל פעם שהוא מבטא את המילה שלום הוא חושב על פירוש המילה. שלום פירושו שלום". - "שלום פשוטו כמשמעו", עמוד 21.▼
== מתוך ספריו ==
* שום דבר אינו דומה לתגובה של ישיבת בדד במכונית אפלה בליל יוני, בעיר מואפלת, והאזנה ליהודים שאולי מחר או בשבוע הבא ייספו, והם אומרים זה לזה 'שלום' במקום 'לילה טוב'. מילה נהדרת. מילה יפה כשהיא מבוטאת על ידי יודע עברית, המדגיש את המילה מלרע. ויפה פירוש המילה. זה יותר מאשר להגיד 'להתראות'. זהו יותר כשיהודי אומר אותה, מאשר כשגוי אומר אותה. זה מאות שנים חותרים האנשים האלה דווקא לזה, לשלום". "שלום פשוטו כמשמעו", עמוד 21.▼
=== שלום פשוטו כמשמעו ===
▲* "ישבתי באפלת המכונית והסתכלתי בעוברים ושבים ושמעתי מאות פעמים את הברכה '[[שלום]]'. זהו גם בוקר טוב, גם 'ערב טוב', גם 'אני שמח לראות אותך', גם 'להתראות', גם 'ברוך בואך'. יהודי משתמש במילה זו, הרכה כקטיפה, כשהוא פוגש ידיד, כשהוא נפרד מידיד, כשמציגים אותו למישהו, או כשאין לו דבר אחר להגיד. אבל כל יהודי ששאלתי אומר, כי כל פעם שהוא מבטא את המילה 'שלום' הוא חושב על פירוש המילה. שלום פירושו שלום
▲* "שום דבר אינו דומה לתגובה של ישיבת בדד במכונית אפלה בליל יוני, בעיר מואפלת, והאזנה ליהודים שאולי מחר או בשבוע הבא ייספו, והם אומרים זה לזה 'שלום' במקום 'לילה טוב'. מילה נהדרת. מילה יפה כשהיא מבוטאת על ידי יודע עברית, המדגיש את המילה מלרע. ויפה פירוש המילה. זה יותר מאשר להגיד 'להתראות'. זהו יותר כשיהודי אומר אותה, מאשר כשגוי אומר אותה. זה מאות שנים חותרים האנשים האלה דווקא לזה, לשלום
* "בעבר היה כאן שלום רק לעתים רחוקות. מחר, בעוד שבוע, או בעוד חודש, יוטלו כאן שוב פצצות. אבל היהודי יגיד 'שלום', וזאת תהיה יותר מברכה. זאת תהיה תפילה, תפילה שהוא מקווה כי תתמלא איך שהוא בזמן מן הזמנים. שלום שלום, ויום אחד יהיה שלום
* "בשתי ההברות מונחות כל הטרגדיה וכל
* "פציפסטים ועובדי אלוהי המשא ומתן יגנו אותם. אחדים מבני עמם יגנו אותם. מומחים צבאיים יצחקו להעזתם וינבאו לחורבנם. אבל הם החליטו שלא לתת לדחוק אותם הצידה. [[אדולף היטלר|היטלר]] הוא ששינה את מהלך דברי ימי ישראל בכמה דרכים. היטלר בתאי הגז שלו, ונוסף לכך [[אנגליה]] הבוגדת. אבל הם עדיין אומרים שלום ומתכוונים לשלום
* "למחרת היה [[שבת]],
* "כשהעברי מברך את חברו בשעת
* "תל אביב היא עיר של גני פרחים. כמעט ליד כל בית יש ערוגות פרחים, והילדים מסייעים לטפל בהם ואינם משחיתים אותם. האהבה ליופי נטועה בצעירים ובקשישים, שכל כך הרבה שנים היו חסרים יופי בחייהם
* "תל אביב היא עיר של גוון לא יאמן. הרקע הוא כחול, צבע הים התיכון שהוא נדמה יותר כחול מאשר אותו ים על שפת
* "כאן בתל אביב כמעט שאין התוועדויות מקריות, והזנות כמעט אינה קיימת. אבל יש כאן המון אהבה, ואחוז הנישואים והילודה הוא גבוה עד מאד. על כל אלף נפש נולדים בשנה 39 ילדים, כמעט פי
* "שום עיר בשום ארץ בעולם לא
* "כשנראו באופק מגדלי עיר הקודש, נזכרתי במשחק אמריקני, שבו יש תמיד כסא אחד פחות ממספר המשחקים. מנגנת
* "
* "בירושלים אין הרבה תרבות מודרנית בנוסח המערב, בתי הקפה בה מועטים, ועל כל צעד ושעל אתה נתקל בדת, בכל ימות השבוע, ובכל פינה שאתה פונה. הרחובות מלאים מבני כל מיני כתות דתיות יהודיות, מוזרים בלבושיהם השונים ובמנהגיהם השונים ובמחשבותיהם השונות
* "יש בירושלים יהודים המקנאים כל כך לשמירת שבת, עד שהם עומדים בערב שבת עם חשכה ליד החנויות ומחרפים ומגדפים את החנוונים והקונים, המחללים את השבת במקח וממכר. בימי ההפוגה הראשונה, כשהיה המחסור בירושלים איום, היו שיירות באות מתל אביב גם בשבת, כמו ביתר ימות השבוע. על כך
* "יבוא יום ותהיה זאת שוב ירושלים של זהב. יבוא יום, לאחר שיעבור הסיוט של חרב איש באחיו, ושוב יבוא השלום לעיר הקודש, כמו שקרה הרבה פעמים במשך מאות בשנים. אבל לפי שעה ירושלים היא עיר של יצרים עזים ופלדה קרה,
{{מיון רגיל:סנט ג'ון, רוברט}}
▲* "בעבר היה כאן שלום רק לעתים רחוקות. מחר, בעוד שבוע, או בעוד חודש, יוטלו כאן שוב פצצות. אבל היהודי יגיד 'שלום', וזאת תהיה יותר מברכה. זאת תהיה תפילה, תפילה שהוא מקווה כי תתמלא איך שהוא בזמן מן הזמנים. שלום שלום, ויום אחד יהיה שלום". "שלום פשוטו כמשמעו, עמוד 21.
[[קטגוריה:שדרני רדיו]]
[[קטגוריה:עיתונאים אמריקאים]]
▲* "בשתי ההברות מונחות כל הטרגדיה וכל התקוה, כל הסבל וכל החזון לסוף הסבל, הכמוסים בלבבו וברוחו של כל יהודי. אם לכתוב את דברי ימי עם ישראל במילה אחת, הרי מלה זאת היא 'שלום'. מאות שנים אמרו שלום ונתכוונו לשלום. מאות שנים הושיטו את הלחי השניה. עכשיו החליטו להלחם באש מול אש, בכדור רובה מול חרב, בפגזים נוקבי שריון מול טנקים. עדיין הם אומרים שלום, והם רוצים בשלום". "שלום פשוטו כמשמעו" עמוד 22.
[[קטגוריה:סופרים אמריקאים]]
[[קטגוריה:ביוגרפים]]
▲* "פציפסטים ועובדי אלוהי המשא ומתן יגנו אותם. אחדים מבני עמם יגנו אותם. מומחים צבאיים יצחקו להעזתם וינבאו לחורבנם. אבל הם החליטו שלא לתת לדחוק אותם הצידה. היטלר הוא ששינה את מהלך דברי ימי ישראל בכמה דרכים. היטלר בתאי הגז שלו, ונוסף לכך אנגליה הבוגדת. אבל הם עדיין אומרים שלום ומתכוונים לשלום". "שלום פשוטו כמשמעו" עמוד 22.
▲* "למחרת היה שבת, ותל אביב שמרה אותה כמו ששום עיר נוצרית בשום מקום בעולם אינה שומרת את יום ראשון. שום עתון מאחד עשר עיתוני תל אביב אינו נדפס בשבת. שום חנויות אינן פתוחות. האטובוסים אינם מהלכים. זהו יום מנוחה להלכה ולמעשה כל האוכלוסיה". "שלום פשוטו כמשמעו", עמוד 23.
▲* "כשהעברי מברך את חברו בשעת שתיה הוא אומר 'לחיים', ברכה הרבה יותר עמוקה מאשר 'צ'יריו' האנגלי. לחיים הוא לשון רבים. בעברית יש למילים 'שמים', 'מים', ו'פנים', רק צורת רבים. הטעם הוא שהים והמים, הפנים והחיים, מתחלפים תמיד". "שלום פשוטו כמשמעו", עמוד 27.
▲* "תל אביב היא עיר של גני פרחים. כמעט ליד כל בית יש ערוגות פרחים, והילדים מסייעים לטפל בהם ואינם משחיתים אותם. האהבה ליופי נטועה בצעירים ובקשישים, שכל כך הרבה שנים היו חסרים יופי בחייהם". "שלום פשוטו כמשמעו, עמוד 29.
▲* "תל אביב היא עיר של גוון לא יאמן. הרקע הוא כחול, צבע הים התיכון שהוא נדמה יותר כחול מאשר אותו ים על שפת יון, ספרד, או אפריקה. לנוכח הרקע הכחול הזה, מודגש הירק של העצים, השיחים והפרחים. האדום של הטבע נראה כאן יותר אדום מאשר בכל מקום אחר, ובושם הפרחים משכר". "שלום פשוטו כמשמעו", עמוד 26.
▲* "כאן בתל אביב כמעט שאין התוועדויות מקריות, והזנות כמעט אינה קיימת. אבל יש כאן המון אהבה, ואחוז הנישואים והילודה הוא גבוה עד מאד. על כל אלף נפש נולדים בשנה 39 ילדים, כמעט פי שנים מאשר בארצות הברית". "שלום פשוטו כמשמעו עמוד 30.
▲* "שום עיר בשום ארץ בעולם לא היתה חשובה כל כך הרבה, לכל כך הרבה אנשים, בכל כך הרבה מאות שנים, כמו ירושלים". "שלום פשוטו כמשמעו", עמוד 59.
▲* "שום עיר לא היתה עריסת כל כך הרבה דברי ימים [כמו ירושלים]". "שלום פשוטו כמשמעו", עמוד 59.
▲* "כשנראו באופק מגדלי עיר הקודש, נזכרתי במשחק אמריקני, שבו יש תמיד כסא אחד פחות ממספר המשחקים. מנגנת מוסיקה, וכשהיא נפסקת הרי מי שנשאר בלי כסא מופקע מן המשחק. משחק זה נקרא 'לירושלים'. לעולם לא ידעתי למה הוא נקרא כך. עכשיו הבינותי: יש יותר מדי משחקים, ואחד מוכרח לצאת מן המשחק". "שלום פשוטו כמשמעו", עמוד 64.
▲* "מאוירון או מראש הר אפשר להבחין כמעט בדיוק את המקומות למטה, שבהם גרים יהודים, ואת המקומות שבהם גרים ערבים. רוב ארץ ישראל היא ארץ חשופה. חולות משתרעים למלוא העין. אבל הגוון השחום של הנוף, נפסק בהרבה מטליות של ירק - שדות תבואה, שתילי יערות, גני פרחים, כרמים, המרהיבים את העין על הרקע האפור. כשיודעים שזהו במקצת מעשה אדם ולא רק מעשה הטבע, כי כל עלה ירק יגדל כאן מפני שאדם הביא מים והשקה את הקרקע ועבד קשה כדי להפוך שממה חומה לירק רענן". "שלום פשוטו כמשמעו", עמוד 64
▲* "בירושלים אין הרבה תרבות מודרנית בנוסח המערב, בתי הקפה בה מועטים, ועל כל צעד ושעל אתה נתקל בדת, בכל ימות השבוע, ובכל פינה שאתה פונה. הרחובות מלאים מבני כל מיני כתות דתיות יהודיות, מוזרים בלבושיהם השונים ובמנהגיהם השונים ובמחשבותיהם השונות". "שלום פשוטו כמשמעו", עמוד 69.
▲* "יש בירושלים יהודים המקנאים כל כך לשמירת שבת, עד שהם עומדים בערב שבת עם חשכה ליד החנויות ומחרפים ומגדפים את החנוונים והקונים, המחללים את השבת במקח וממכר. בימי ההפוגה הראשונה, כשהיה המחסור בירושלים איום, היו שיירות באות מתל אביב גם בשבת, כמו ביתר ימות השבוע. על כך מיחו האדוקים הקיצונים. הם העדיפו לסבול רעב מאשר חלול שבת". "שלום פשוטו כמשמעו" עמוד 70.
▲* "יבוא יום ותהיה זאת שוב ירושלים של זהב. יבוא יום, לאחר שיעבור הסיוט של חרב איש באחיו, ושוב יבוא השלום לעיר הקודש, כמו שקרה הרבה פעמים במשך מאות בשנים. אבל לפי שעה ירושלים היא עיר של יצרים עזים ופלדה קרה, קרבן דברי ימיה". "שלום פשוטו כמשמעו", עמוד 75.
| |||