יצחק נבון: הבדלים בין גרסאות בדף

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Noamzo (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
Noamzo (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
שורה 6:
 
* "אנו, עם ישראל שיהיה בריא, יוצאי 102 ארצות, דוברי 81 שפות ואנחנו נחזיק מעמד ונתגבש לעם אם נהיה ברמה גבוהה בתחומי התרבות השונים. בזה ניבחן. אסור לגעת בכך. בהיותי שר החינוך והתרבות (נבון היה הנשיא היחיד שחזר לפוליטיקה לאחר נשיאותו וכיהן כשר בין השנים 84 ו-90') לא רק שדאגתי שלא ייפגעו תקציבי התרבות, אלא הנהגתי במערכת החינוך את מה שנקרא 'סל תרבות' ובאמצעותו ראה כל תלמיד שבעה מופעים והצגות מדי שנה" ~ הנשיא (לשעבר) יצחק נבון על חשיבות התרבות במדינת ישראל (בראון י., [http://www.maariv.co.il/news/new.aspx?pn6Vq=L&0r9VQ=ELDFK '''"ההצגה שכתב יצחק נבון חוגגת 2,000: לא ציפיתי להצלחה הזו"'''], אתר מעריב, תאריך 17.1.2014)
 
* "ירושלים המזרחית אמורה להיות עיר הבירה של הפלסטינים, כשהמקומות הקדושים שלנו, כולל הכותל המערבי, כמובן, אמורים להישאר ברשותנו" ~ עמדתו של הנשיא (לשעבר) יצחק נבון לגבי הסדר עתידי בירושלים בין ישראל והפלסטינים (בראון י., [http://www.maariv.co.il/news/new.aspx?pn6Vq=L&0r9VQ=ELDFK '''"ההצגה שכתב יצחק נבון חוגגת 2,000: לא ציפיתי להצלחה הזו"'''], אתר מעריב, תאריך 17.1.2014)
 
* "יש לי דעה לגביו, אבל זה לא הגיוני שאדבר עליו. היה בית-משפט שפסק מה שפסק והאיש בכלא" ~ הנשיא (לשעבר) יצחק נבון בהתייחסות לנשיא (לשעבר) משה קצב - שהורשע במעשה אונס ועבירות מין (בראון י., [http://www.maariv.co.il/news/new.aspx?pn6Vq=L&0r9VQ=ELDFK '''"ההצגה שכתב יצחק נבון חוגגת 2,000: לא ציפיתי להצלחה הזו"'''], אתר מעריב, תאריך 17.1.2014)
שורה 11 ⟵ 13:
* "יש להשקיע מאמצים ורצון טוב כדי לחיות בשלום ובהבנה עם מה שקרוי מיעוטים, כולל הערבים, הדרוזים, הצ'רקסים ואחרים. קראתי בעיתון, שראש הקואליציה, יריב לוין, דורש להפלות את הערבים המוסלמים לעומת הערבים הנוצרים. זוהי איוולת!" ~ הנשיא (לשעבר) יצחק נבון על יחסי רוב-מיעוט/לאומים (בראון י., [http://www.maariv.co.il/news/new.aspx?pn6Vq=L&0r9VQ=ELDFK '''"ההצגה שכתב יצחק נבון חוגגת 2,000: לא ציפיתי להצלחה הזו"'''], אתר מעריב, תאריך 17.1.2014)
 
* "קו התפר של כל הניגודים שיש בארץ, יש קיטוב בין עדות מזרח ואשכנז, דתיים וחילונים, עולים חדשים וותיקים. שם יש אפשרות לאחות את זה. מכל הניגודים זה אחד המקומות המעטים שהוא בית חרושת להבנה הדדית. זו הרגשת אחריות כבדה מאוד, אבל גם סיפוק גדול, הכרתי את כל שכבות האוכלוסייה. יש יהודים שבאו מ~102 ארצות, דוברים 81 שפות, איך מגבשים את כל אלה לעם אחד? בזה ראיתי את תפקידי. מצד אחד למצוא את מה שמשותף לכולם, בין שבאו מגרוזיה ובין שממרוקו והמשותף בדרך כלל זה העבר, ההיסטוריה, התנ"ך ועם זאת לאפשר את הביטוי האינדיבידואלי של כל שבט ועדה בישראל, לתת ביטוי למיוחד שלה, למורשת שלה, לפולקלור שלה, לשירה שלה. אלה שני דברים שנראים כאילו סותרים אבל זה משלים" ~ הנשיא (לשעבר) יצחק נבון על חשיבותו של תפקיד הנשיא כגורם מאחד ומלכד של עם ישראל (מזרחי ר. & לין מ., [http://www.nrg.co.il/online/54/ART1/894/230.html '''"בגובה העיניים עם יצחק נבון"'''], אתר NRG מקומי ירושלים, תאריך 22.5.2009)
== נאמר עליו ===
 
* "כבוד גדול לעם ישראל שבזמנים כל כך קריטיים ניצב מחזיק בהגה איש כמו בן גוריון. אדם מסוגו נולד אולי פעם בכמה אלפי שנים, בלעדיו לא הייתה קמה מדינת ישראל ואם הייתה קמה לא הייתה קיימת. זה אדם נדיר, צירוף של חזון, ראייה מציאותית, אומץ לב וכושר מנהיגות, יחיד ומיוחד. אני הייתי המזכיר שלו, מנהל לשכתו בלשכת ראש הממשלה יותר מעשר שנים. מובן שנוצר קשר מיוחד, זו הייתה חוויה לראות איך אדם עם אחריות כל כך גדולה, מתפקד תחת לחץ, שומר על איזון בין צרכים, זה לא פשוט. מי שרוצה להיות ראש ממשלה שידע שעל כתפיו ירבץ משהו מאוד כבד, אבל ודאי הרגשה של שליחות. היה הרבה מה ללמוד ממנו, אני מתגעגע אליו" ~ הנשיא (לשעבר) יצחק נבון על שיעור קומתו של דוד בן גוריון (מזרחי ר. & לין מ., [http://www.nrg.co.il/online/54/ART1/894/230.html '''"בגובה העיניים עם יצחק נבון"'''], אתר NRG מקומי ירושלים, תאריך 22.5.2009)
 
* "מחנה יהודה זה על שם יהודה נבון. יוסף נבון היה בן דוד של אבי, שהגה את הרעיון שתהיה מסילת ברזל לירושלים מיפו והשיג אישור מהסולטן התורכי, אבל הוא לא הצליח לגייס כסף בשביל לבצע את התכנית. ליד תחנת הרכבת יש כיכר שנקראת על שמו של יוסף נבון. הוא גם בנה שכונות, הוא בנה את השכונה בית יוסף ליד מחנה יהודה, הוא גם בנה את מחנה יהודה וקרא לו על שם אחיו הצעיר יהודה. זה מקום שהייתי בו בנעוריי, מלווה את אמי או את אבי לשוק או לפעמים הולך לבדי להביא מצרכים לאמי. אני התמחיתי באבחנה אם אבטיח הוא אדום או לא. פירות וירקות, בשר וכמובן הכרתי את כל בעלי הבסטות השונות של הימים ההם, אבל זה כבר כמה זמן שאני לא הולך. אני לא קונה בעצמי. יש נהג שמוביל אותי, אז הוא קונה ומביא הביתה, גם הוא למד במשך הזמן. זה מקום שוקק חיים, זה במידה רבה דופק" ~ הנשיא (לשעבר) יצחק נבון על שוק מחנה יהודה (מזרחי ר. & לין מ., [http://www.nrg.co.il/online/54/ART1/894/230.html '''"בגובה העיניים עם יצחק נבון"'''], אתר NRG מקומי ירושלים, תאריך 22.5.2009)
 
* "אין קשר בין החלום שלהם לבין המציאות. הם חלמו להגיע לירושלים, הם הלכו ברגל אלפי קילומטרים, לפעמים יחפים, לפעמים עשקו אותם בדרך גזלנים~גנבים, מדי פעם מת מישהו בדרך וקברו אותו. מדינת ישראל עשתה את אחד המפעלים הכי יפים ונועזים, כמעט במחתרת, להטיס אותם ארצה מסודן. זה דרש המון תכנון. אלה ילדים זקנים ונשים, אז מבחינתם החלום שלהם היה לבוא לארץ אבותינו. וזו קהילה מאוד עתיקה, יש שטוענים שהם מימי שלמה המלך ומלכת שבא. אני לא יודע, אבל הם צאצאים של משהו שקיים המון שנים, אני רוצה לקוות שלא תהיה לנו בעיה של גזענות. אני רוצה לראות חתונות מעורבות, כי זו תהיה הדרך האמיתית למיזוג. היום יש כ~3,000 סטודנטים אתיופים ויש כמה אלפים שסיימו אוניברסיטה, זו בשורה גדולה. זה תנאי הכרחי כדי שהם ישתלבו בחברה וזה גם קידום כלכלי בשבילם, זו קהילה עם המון ציונות בלב שהביאה אותם הנה ברגל" ~ הנשיא (לשעבר) יצחק נבון על מצוקותיה של האוכלוסייה האתיופית בישראל (מזרחי ר. & לין מ., [http://www.nrg.co.il/online/54/ART1/894/230.html '''"בגובה העיניים עם יצחק נבון"'''], אתר NRG מקומי ירושלים, תאריך 22.5.2009)
 
* "זאת שפה שבאה מספרד והיא עברה תהליך של גיור כהלכה על ידי כך שנכנסו לשם הרבה מילים בעברית ובארמית. זאת שפה שגדלתי לתוכה, בכל השכונה דיברו לדינו, שזו ספרדית עתיקה. חוק בכנסת הקים רשות לאומית לתרבות היידיש וחוק מקביל - רשות לאומית לתרבות הלדינו, שאני יו"ר שלה. אז עושים הרצאות, מוציאים ביטאונים. "יש קונצרטים ועושר מוזיקלי גדול מאוד, תקליטים, תקליטורים, זמרים, זמרות, יהורם גאון מוכר במיוחד, יסמין לוי, גיא זוארץ שר ב'בוסתן ספרדי' מאוד יפה. זה חוב שהתאסף במשך 500 שנה ושלא נעשה בו שום שימוש עד שקמה הרשות הזאת, אבל מה? רוב דוברי השפה הזו הושמדו על ידי הנאצים במלחמת העולם השנייה בסלוניקי ובסרייבו. היו קהילות ספרדיות גם בווינה, ברוסיה, בהונגריה, באמסטרדם ואפילו בפולין. אז אלה שדיברו לדינו ביניהם - רובם הושמדו, נשארו אלה שניצלו בבולגריה, יהודי תורכיה ניצלו במזל, מכיוון שלא נכנסו לשם והם עלו לארץ. זה פרק עצוב, כך שיש מין הרגשה של חובה מוסרית לתת ביטוי לתרבות של אלה שהושמדו" ~ הנשיא (לשעבר) יצחק נבון על תרבות שפת הלאדינו (מזרחי ר. & לין מ., [http://www.nrg.co.il/online/54/ART1/894/230.html '''"בגובה העיניים עם יצחק נבון"'''], אתר NRG מקומי ירושלים, תאריך 22.5.2009)
 
== נאמר עליו ===
 
* "נשיאותו של נבון מצטיירת כשירת הברבור של ישראל כפי שרצתה אז להיות, ובהשוואה לימים אלה אף היתה במידה רבה — שפויה, הגונה, חותרת לסולידריות חברתית, מצייתת לערכי הדמוקרטיה וחותרת לשלום" ~ על תקופת נשיאותו של יצחק נבון בעקבות ספרו האוטוביוגרפי (שגב ת., [http://www.haaretz.co.il/.premium-1.2671897 '''"האוטוביוגרפיה של יצחק נבון: דיוקן המדינה בנעוריה"'''], אתר הארץ, תאריך 3.7.2015)