יצחק נבון: הבדלים בין גרסאות בדף
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
||
שורה 3:
[[קובץ:Yitzhak Navon 1.jpg|ממוזער|200px|יצחק נבון]]
* "יהודים אלה שגדלתי בתוכם היה להם צביון משלהם - בעלי אגדה יותר משהם בעלי הלכה; מצויים אצל ספרי המוסר, הפיוט והרגש, מתלמידי בית הלל; בעיניהם יפה תורה עם דרך ארץ ומקפידים שלא יהיה רבב על בגדיהם; מוכנים למסור נפשם ובלבד שלא יצטרכו לבריות; ועם שאינם מושכים ידיהם ממה שהעולם הזה מזמן להם, הרי אינם חדלים לרקום בלבם חלום בואו של
* "הסכמתי להצטרף לרשימה היא מתוך אמונה בדרך המשותפת ומתוך תקווה לראות שילוב של מבוגרים וצעירים, ותיקי מפלגה לצד כוחות חדשים, כי אין כבוד גדול מזה, להיות עד לשילוב של כל הדורות. זה אחד הסממנים היותר טובים וחשובים לקראת ההצבעה ב-17 במרץ" ~ הנשיא (לשעבר) יצחק נבון על הסכמתו להיות משוריין במקום הסמלי והמכובד - 120- ברשימת המחנה הציוני בבחירות לכנסת ה20 (עופר י., [http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/670/878.html '''"יצחק נבון ישובץ במקום ה-120 של המחנה הציוני"'''], אתר NRG, תאריך 20.1.2015)
שורה 25:
* "אין קשר בין החלום שלהם לבין המציאות. הם חלמו להגיע לירושלים, הם הלכו ברגל אלפי קילומטרים, לפעמים יחפים, לפעמים עשקו אותם בדרך גזלנים~גנבים, מדי פעם מת מישהו בדרך וקברו אותו. מדינת ישראל עשתה את אחד המפעלים הכי יפים ונועזים, כמעט במחתרת, להטיס אותם ארצה מסודן. זה דרש המון תכנון. אלה ילדים זקנים ונשים, אז מבחינתם החלום שלהם היה לבוא לארץ אבותינו. וזו קהילה מאוד עתיקה, יש שטוענים שהם מימי שלמה המלך ומלכת שבא. אני לא יודע, אבל הם צאצאים של משהו שקיים המון שנים, אני רוצה לקוות שלא תהיה לנו בעיה של גזענות. אני רוצה לראות חתונות מעורבות, כי זו תהיה הדרך האמיתית למיזוג. היום יש כ~3,000 סטודנטים אתיופים ויש כמה אלפים שסיימו אוניברסיטה, זו בשורה גדולה. זה תנאי הכרחי כדי שהם ישתלבו בחברה וזה גם קידום כלכלי בשבילם, זו קהילה עם המון ציונות בלב שהביאה אותם הנה ברגל" ~ הנשיא (לשעבר) יצחק נבון על מצוקותיה של האוכלוסייה האתיופית בישראל (מזרחי ר. & לין מ., [http://www.nrg.co.il/online/54/ART1/894/230.html '''"בגובה העיניים עם יצחק נבון"'''], אתר NRG מקומי ירושלים, תאריך 22.5.2009)
* "זאת שפה שבאה מספרד והיא עברה תהליך של גיור כהלכה על ידי כך שנכנסו לשם הרבה מילים בעברית ובארמית. זאת שפה שגדלתי לתוכה, בכל השכונה דיברו לדינו, שזו ספרדית עתיקה. חוק בכנסת הקים רשות לאומית לתרבות היידיש וחוק מקביל - רשות לאומית לתרבות הלדינו, שאני יו"ר שלה. אז עושים הרצאות, מוציאים ביטאונים. "יש קונצרטים ועושר מוזיקלי גדול מאוד, תקליטים, תקליטורים, זמרים, זמרות, יהורם גאון מוכר במיוחד, יסמין לוי, גיא זוארץ שר ב'בוסתן ספרדי' מאוד יפה. זה חוב שהתאסף במשך 500 שנה ושלא נעשה בו שום שימוש עד שקמה הרשות הזאת, אבל מה? רוב דוברי השפה הזו הושמדו על ידי הנאצים במלחמת העולם השנייה בסלוניקי ובסרייבו. היו קהילות ספרדיות גם בווינה, ברוסיה, בהונגריה, באמסטרדם ואפילו בפולין. אז אלה שדיברו לדינו ביניהם - רובם הושמדו, נשארו אלה שניצלו בבולגריה, יהודי תורכיה ניצלו במזל, מכיוון שלא נכנסו לשם והם עלו לארץ. זה פרק עצוב, כך שיש מין הרגשה של חובה מוסרית לתת ביטוי לתרבות של אלה שהושמדו" ~ הנשיא (לשעבר) יצחק נבון על תרבות שפת הלאדינו (מזרחי ר. & לין מ., [http://www.nrg.co.il/online/54/ART1/894/230.html '''"בגובה העיניים עם יצחק נבון"'''], אתר NRG מקומי ירושלים, תאריך 22.5.2009)
== נאמר עליו ==
| |||