ויקיציטוט

יצחק נבון: הבדלים בין גרסאות בדף

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה
→ העריכה הקודמתהעריכה הבאה ←
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חזותיקוד ויקי
Noamzo (שיחה | תרומות)
1,654 עריכות
אין תקציר עריכה
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
ויקיזציה
שורה 1:
'''[[w:יצחק נבון|יצחק נבון]]''' (נולד ב-9 באפריל 1921) הוא נשיאהּ החמישי של מדינת ישראל. כיהן כחבר כנסת וכשר בממשלות ישראל. סופר, מחזאי ואיש חינוך ישראלי.▼
 
[[קובץ:Yitzhak Navon 1.jpg|ממוזער|200px|יצחק נבון]]
▲'''[[w:יצחק נבון|יצחק נבון]]''' (נולד ב-9ב־9 באפריל 1921) הוא, נשיאהּ החמישי של מדינת [[ישראל]]. כיהן כחבר כנסת[[הכנסת]] וכשר בממשלות ישראל. סופר, מחזאי ואיש [[חינוך]] ישראלי.
 
* "יהודים אלה שגדלתי בתוכם היה להם צביון משלהם -– בעלי אגדה יותר משהם בעלי הלכה; מצויים אצל ספרי המוסר, הפיוט והרגש, מתלמידי בית הלל; בעיניהם יפה תורה עם דרך ארץ ומקפידים שלא יהיה רבב על בגדיהם; מוכנים למסור נפשם ובלבד שלא יצטרכו לבריות; ועם שאינם מושכים ידיהם ממה שהעולם הזה מזמן להם, הרי אינם חדלים לרקום בלבם חלום בואו של משיח." ~ הנשיא (לשעבר) יצחק נבון מתייחס לנאום הבהמות של חלק מאומני ישראל כנגד מצביעי [[הליכוד]] ושרת התרבות והספורט [[מירי רגב]] (נקדימוןשלמה ש.נקדימון, [http://www.maariv.co.il/journalists/journalists/Article-483782 '''"אבן דרך: יצחק נבון משיק ספר ונותן מענה לנאוםל"נאום הבהמות"'''], אתרבאתר מעריב, תאריך24 ביוני 24.6.2015)
* "הסכמתי להצטרף לרשימה היא מתוך אמונה בדרך המשותפת ומתוך תקווה לראות שילוב של מבוגרים וצעירים, ותיקי מפלגה לצד כוחות חדשים, כי אין כבוד גדול מזה, להיות עד לשילוב של כל הדורות. זה אחד הסממנים היותר טובים וחשובים לקראת ההצבעה ב-17ב־17 במרץ." ~ הנשיא (לשעבר) יצחק נבון על הסכמתו להיות משוריין במקום הסמלי והמכובד– -120 120-– ברשימת המחנה הציוני בבחירות לכנסת ה20ה־20 (עופר י., [http://www.{{nrg.co.il/online/1/ART2/670/878.html|יוחאי '''"עופר|יצחק נבון ישובץ במקום ה-120 של המחנה הציוני"'''],|670/878|20 אתרבינואר NRG, תאריך 20.2015||1.2015|2}})▼
 
* "כל מה שציפיתי, זה שההצגה תוצג מספר פעמים ולא יכולתי לשער שתגיע לאן שהגיעה. כשיהורםכש[[יהורם גאון]] שיחק את [[קזבלן]] אצל גודיק, אחיו המנוח, [[בני (גאון)|בני]], חשב שצריך להביא את התרבות של יהודי ספרד גם בדרך אחרת. ביוזמתו הלכנו יהורם ואני אל יצחק לוי ז"ל, אבי אבות הרומנסות הספרדיות של קודש וחול. ביקשנו שיביא את הצד המוזיקלי במופע שאכתוב לו את הדיאלוגים ואת המונולוגים. כך נולד המופע המצליח 'רומנסרו ספרדי'. יענק'לה אגמון, שהעלה באותה תקופה בתיאטרון 'בימות' שלו את הצגת 'איש חסיד היה', שכתב דן אלמגור, אהב, כנראה, את ה'רומנסרו' ושאל אותי -– 'למה לא תכתוב מחזה, שייגע בתרבות יהדות ספרד?' למעשה, מעולם לא התנסיתי בכתיבת מחזות. כשראה את חבלי הלידה שהתלוו לכתיבה שלי, הוא העמיד לרשותי את הדירה שלו בעין-הוד כדי שאוכל להתבודד שם ולכתוב בשקט." ~ הנשיא (לשעבר) יצחק נבון על תהליך כתיבת המחזרהמחזה '"בוסתן ספרדי'" (בראוןיעקב י.בר-און, [http://www.maariv.co.il/news/new.aspx?pn6Vq=L&0r9VQ=ELDFK '''"ההצגה שכתב יצחק נבון חוגגת 2,000: "לא ציפיתי להצלחה הזו"'''], אתרבאתר מעריב, תאריך17 בינואר 17.1.2014)▼
▲* "הסכמתי להצטרף לרשימה היא מתוך אמונה בדרך המשותפת ומתוך תקווה לראות שילוב של מבוגרים וצעירים, ותיקי מפלגה לצד כוחות חדשים, כי אין כבוד גדול מזה, להיות עד לשילוב של כל הדורות. זה אחד הסממנים היותר טובים וחשובים לקראת ההצבעה ב-17 במרץ" ~ הנשיא (לשעבר) יצחק נבון על הסכמתו להיות משוריין במקום הסמלי והמכובד - 120- ברשימת המחנה הציוני בבחירות לכנסת ה20 (עופר י., [http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/670/878.html '''"יצחק נבון ישובץ במקום ה-120 של המחנה הציוני"'''], אתר NRG, תאריך 20.1.2015)
* "אנו, עם ישראל שיהיה בריא, יוצאי 102 ארצות, דוברי 81 שפות ואנחנו נחזיק מעמד ונתגבש לעם אם נהיה ברמה גבוהה בתחומי התרבות השונים. בזה ניבחן. אסור לגעת בכך. בהיותי שר החינוך והתרבות (נבון היה הנשיא היחיד שחזר לפוליטיקה לאחר נשיאותו וכיהן כשר בין השנים 84 ו-90') לא רק שדאגתי שלא ייפגעו תקציבי התרבות, אלא הנהגתי במערכת החינוך את מה שנקרא 'סל תרבות' ובאמצעותו ראה כל תלמיד שבעה מופעים והצגות מדי שנה." ~ על חשיבות התרבות במדינת ישראל (יעקב בר-און, [http://www.maariv.co.il/news/new.aspx?pn6Vq=L&0r9VQ=ELDFK '''ההצגה שכתב יצחק נבון חוגגת 2,000: "לא ציפיתי להצלחה הזו"'''], באתר מעריב, 17 בינואר 2014)
 
* "ירושלים המזרחית אמורה להיות עיר הבירה של הפלסטינים, כשהמקומות הקדושים שלנו, כולל הכותל המערבי, כמובן, אמורים להישאר ברשותנו." ~ עמדתו של הנשיא (לשעבר) יצחק נבון לגבי הסדר עתידי בירושלים בין ישראל והפלסטינים (בראוןיעקב י.בר-און, [http://www.maariv.co.il/news/new.aspx?pn6Vq=L&0r9VQ=ELDFK '''"ההצגה שכתב יצחק נבון חוגגת 2,000: "לא ציפיתי להצלחה הזו"'''], אתרבאתר מעריב, תאריך17 בינואר 17.1.2014)▼
▲* "כל מה שציפיתי, זה שההצגה תוצג מספר פעמים ולא יכולתי לשער שתגיע לאן שהגיעה. כשיהורם גאון שיחק את קזבלן אצל גודיק, אחיו המנוח, בני (גאון), חשב שצריך להביא את התרבות של יהודי ספרד גם בדרך אחרת. ביוזמתו הלכנו יהורם ואני אל יצחק לוי ז"ל, אבי אבות הרומנסות הספרדיות של קודש וחול. ביקשנו שיביא את הצד המוזיקלי במופע שאכתוב לו את הדיאלוגים ואת המונולוגים. כך נולד המופע המצליח 'רומנסרו ספרדי'. יענק'לה אגמון, שהעלה באותה תקופה בתיאטרון 'בימות' שלו את הצגת 'איש חסיד היה', שכתב דן אלמגור, אהב, כנראה, את ה'רומנסרו' ושאל אותי - 'למה לא תכתוב מחזה, שייגע בתרבות יהדות ספרד?' למעשה, מעולם לא התנסיתי בכתיבת מחזות. כשראה את חבלי הלידה שהתלוו לכתיבה שלי, הוא העמיד לרשותי את הדירה שלו בעין-הוד כדי שאוכל להתבודד שם ולכתוב בשקט" ~ הנשיא (לשעבר) יצחק נבון על תהליך כתיבת המחזר 'בוסתן ספרדי' (בראון י., [http://www.maariv.co.il/news/new.aspx?pn6Vq=L&0r9VQ=ELDFK '''"ההצגה שכתב יצחק נבון חוגגת 2,000: לא ציפיתי להצלחה הזו"'''], אתר מעריב, תאריך 17.1.2014)
* "יש לי דעה לגביו, אבל זה לא הגיוני שאדבר עליו. היה בית-משפטבית־משפט שפסק מה שפסק והאיש בכלא." ~ הנשיא (לשעבר) יצחק נבון בהתייחסות לנשיא (לשעבר) [[משה קצב -]] שהורשע במעשה אונס ועבירות מין (בראוןיעקב י.בר-און, [http://www.maariv.co.il/news/new.aspx?pn6Vq=L&0r9VQ=ELDFK '''"ההצגה שכתב יצחק נבון חוגגת 2,000: "לא ציפיתי להצלחה הזו"'''], אתרבאתר מעריב, תאריך17 בינואר 17.1.2014)▼
 
* "אנו,יש עםלהשקיע ישראלמאמצים שיהיהורצון בריא,טוב יוצאיכדי 102לחיות ארצות,בשלום דובריובהבנה 81עם שפותמה ואנחנושקרוי נחזיקמיעוטים, מעמדכולל ונתגבשהערבים, לעםהדרוזים, אםהצ'רקסים נהיה ברמה גבוהה בתחומי התרבות השוניםואחרים. בזהקראתי ניבחן.בעיתון, אסורשראש לגעתהקואליציה, בכך.יריב בהיותי שר החינוך והתרבות (נבון היה הנשיא היחיד שחזר לפוליטיקה לאחר נשיאותו וכיהן כשר בין השנים 84 ו-90') לא רק שדאגתי שלא ייפגעו תקציבי התרבותלוין, אלאדורש הנהגתי במערכת החינוךלהפלות את מההערבים שנקראהמוסלמים 'סללעומת תרבות'הערבים ובאמצעותו ראה כל תלמיד שבעה מופעים והצגותהנוצרים. מדיזוהי שנהאיוולת!" ~ הנשיא (לשעבר) יצחק נבון על חשיבותיחסי התרבות במדינת ישראלרוב־מיעוט/לאומים (בראוןיעקב י.בר-און, [http://www.maariv.co.il/news/new.aspx?pn6Vq=L&0r9VQ=ELDFK '''"ההצגה שכתב יצחק נבון חוגגת 2,000: "לא ציפיתי להצלחה הזו"'''], אתרבאתר מעריב, תאריך17 בינואר 17.1.2014)
* "קו התפר של כל הניגודים שיש בארץ, יש קיטוב בין עדות [[מזרחים|מזרח]] ואשכנזו[[אשכנזים|אשכנז]], דתיים וחילונים, עולים חדשים וותיקים. שם יש אפשרות לאחות את זה. מכל הניגודים זה אחד המקומות המעטים שהוא בית חרושת להבנה הדדית. זו הרגשת אחריות כבדה מאוד, אבל גם סיפוק גדול, הכרתי את כל שכבות האוכלוסייה. יש יהודים שבאו מ~102מ־102 ארצות, דוברים 81 שפות, איך מגבשים את כל אלה לעם אחד? בזה ראיתי את תפקידי. מצד אחד למצוא את מה שמשותף לכולם, בין שבאו מגרוזיה ובין שממרוקו והמשותף בדרך כלל זה העבר, ההיסטוריה, התנ"ך ועם זאת לאפשר את הביטוי האינדיבידואלי של כל שבט ועדה בישראל, לתת ביטוי למיוחד שלה, למורשת שלה, לפולקלור שלה, לשירה שלה. אלה שני דברים שנראים כאילו סותרים אבל זה משלים." ~ הנשיא (לשעבר) יצחק נבון על חשיבותו של תפקיד הנשיא כגורם מאחד ומלכד של עם ישראל ({{nrg|רונית מזרחי ר. &ומושיק לין מ., [http://www.nrg.co.il/online/54/ART1/894/230.html '''"|בגובה העיניים עם יצחק נבון"'''],|894/230|22 אתרבמאי NRG מקומי ירושלים, תאריך 22.5.2009||54|1}}) ▼
 
* "כבוד גדול לעם ישראל שבזמנים כל כך קריטיים ניצב מחזיק בהגה איש כמו בן[[דוד בן-גוריון|בן-גוריון]]. אדם מסוגו נולד אולי פעם בכמה אלפי שנים, בלעדיו לא הייתה קמה מדינת ישראל ואם הייתה קמה לא הייתה קיימת. זה אדם נדיר, צירוף של חזון, ראייה מציאותית, אומץ לב וכושר מנהיגות, יחיד ומיוחד. אני הייתי המזכיר שלו, מנהל לשכתו בלשכת ראש הממשלה יותר מעשר שנים. מובן שנוצר קשר מיוחד, זו הייתה חוויה לראות איך אדם עם אחריות כל כך גדולה, מתפקד תחת לחץ, שומר על איזון בין צרכים, זה לא פשוט. מי שרוצה להיות ראש ממשלה שידע שעל כתפיו ירבץ משהו מאוד כבד, אבל ודאי הרגשה של שליחות. היה הרבה מה ללמוד ממנו, אני מתגעגע אליו." ~ הנשיא (לשעבר) יצחק נבון על שיעור קומתו של דוד בן -גוריון ({{nrg|רונית מזרחי ר. &ומושיק לין מ., [http://www.nrg.co.il/online/54/ART1/894/230.html '''"|בגובה העיניים עם יצחק נבון"'''],|894/230|22 אתרבמאי NRG מקומי ירושלים, תאריך 22.5.2009||54|1}}) ▼
▲* "ירושלים המזרחית אמורה להיות עיר הבירה של הפלסטינים, כשהמקומות הקדושים שלנו, כולל הכותל המערבי, כמובן, אמורים להישאר ברשותנו" ~ עמדתו של הנשיא (לשעבר) יצחק נבון לגבי הסדר עתידי בירושלים בין ישראל והפלסטינים (בראון י., [http://www.maariv.co.il/news/new.aspx?pn6Vq=L&0r9VQ=ELDFK '''"ההצגה שכתב יצחק נבון חוגגת 2,000: לא ציפיתי להצלחה הזו"'''], אתר מעריב, תאריך 17.1.2014)
* "מחנה יהודה זה על שם יהודה נבון. יוסף נבון היה בן דוד של אבי, שהגה את הרעיון שתהיה מסילת ברזל לירושלים מיפו והשיג אישור מהסולטן התורכיהטורקי, אבל הוא לא הצליח לגייס כסף בשביל לבצע את התכניתהתוכנית. ליד תחנת הרכבת יש כיכר שנקראת על שמו של יוסף נבון. הוא גם בנה שכונות, הוא בנה את השכונה בית יוסף ליד מחנה יהודה, הוא גם בנה את מחנה יהודה וקרא לו על שם אחיו הצעיר יהודה. זה מקום שהייתי בו בנעוריי, מלווה את אמי או את אבי לשוק או לפעמים הולך לבדי להביא מצרכים לאמי. אני התמחיתי באבחנה אם אבטיח הוא אדום או לא. פירות וירקות, בשר וכמובן הכרתי את כל בעלי הבסטות השונות של הימים ההם, אבל זה כבר כמה זמן שאני לא הולך. אני לא קונה בעצמי. יש נהג שמוביל אותי, אז הוא קונה ומביא הביתה, גם הוא למד במשך הזמן. זה מקום שוקק חיים, זה במידה רבה דופק." ~ הנשיא (לשעבר) יצחק נבון על שוק מחנה יהודה ({{nrg|רונית מזרחי ר. &ומושיק לין מ., [http://www.nrg.co.il/online/54/ART1/894/230.html '''"|בגובה העיניים עם יצחק נבון"'''],|894/230|22 אתרבמאי NRG מקומי ירושלים, תאריך 22.5.2009||54|1}}) ▼
 
* "אין קשר בין החלום שלהם לבין המציאות. הם חלמו להגיע לירושלים, הם הלכו ברגל אלפי קילומטרים, לפעמים יחפים, לפעמים עשקו אותם בדרך גזלנים~גנביםגזלנים־גנבים, מדי פעם מת מישהו בדרך וקברו אותו. מדינת ישראל עשתה את אחד המפעלים הכי יפים ונועזים, כמעט במחתרת, להטיס אותם ארצה מסודן. זה דרש המון תכנון. אלה ילדים זקנים ונשים, אז מבחינתם החלום שלהם היה לבוא לארץ אבותינו. וזו קהילה מאוד עתיקה, יש שטוענים שהם מימי [[שלמה|שלמה המלך]] ומלכת שבא. אני לא יודע, אבל הם צאצאים של משהו שקיים המון שנים, אני רוצה לקוות שלא תהיה לנו בעיה של גזענות. אני רוצה לראות חתונות מעורבות, כי זו תהיה הדרך האמיתית למיזוג. היום יש כ~3כ־3,000 סטודנטים אתיופים ויש כמה אלפים שסיימו אוניברסיטה, זו בשורה גדולה. זה תנאי הכרחי כדי שהם ישתלבו בחברה וזה גם קידום כלכלי בשבילם, זו קהילה עם המון ציונות בלב שהביאה אותם הנה ברגל." ~ הנשיא (לשעבר) יצחק נבון על מצוקותיה של האוכלוסייה האתיופית בישראל ({{nrg|רונית מזרחי ר. &ומושיק לין מ., [http://www.nrg.co.il/online/54/ART1/894/230.html '''"|בגובה העיניים עם יצחק נבון"'''],|894/230|22 אתרבמאי NRG מקומי ירושלים, תאריך 22.5.2009||54|1}}) ▼
▲* "יש לי דעה לגביו, אבל זה לא הגיוני שאדבר עליו. היה בית-משפט שפסק מה שפסק והאיש בכלא" ~ הנשיא (לשעבר) יצחק נבון בהתייחסות לנשיא (לשעבר) משה קצב - שהורשע במעשה אונס ועבירות מין (בראון י., [http://www.maariv.co.il/news/new.aspx?pn6Vq=L&0r9VQ=ELDFK '''"ההצגה שכתב יצחק נבון חוגגת 2,000: לא ציפיתי להצלחה הזו"'''], אתר מעריב, תאריך 17.1.2014)
* "זאת שפה שבאה מספרד והיא עברה תהליך של גיור כהלכה על ידי כך שנכנסו לשם הרבה מילים בעברית ובארמית. זאת שפה שגדלתי לתוכה, בכל השכונה דיברו לדינולאדינו, שזו ספרדית עתיקה. חוק בכנסת הקים רשות לאומית לתרבות היידיש וחוק מקביל -– רשות לאומית לתרבות הלדינוהלאדינו, שאני יו"ר שלה. אז עושים הרצאות, מוציאים ביטאונים. "יש קונצרטים ועושר מוזיקלי גדול מאוד, תקליטים, תקליטורים, זמרים, זמרות, [[יהורם גאון]] מוכר במיוחד, יסמין לוי, גיא זוארץ שר ב'בוסתן ספרדי' מאוד יפה. זה חוב שהתאסף במשך 500 שנה ושלא נעשה בו שום שימוש עד שקמה הרשות הזאת, אבל מה? רוב דוברי השפה הזו הושמדו על ידי הנאצים במלחמת העולם השנייה בסלוניקי ובסרייבו. היו קהילות ספרדיות גם בווינה, ברוסיה, בהונגריה, באמסטרדם ואפילו בפולין. אז אלה שדיברו לדינו ביניהם -– רובם הושמדו, נשארו אלה שניצלו בבולגריה, יהודי תורכיהטורקיה ניצלו במזל, מכיוון שלא נכנסו לשם והם עלו לארץ. זה פרק עצוב, כך שיש מין הרגשה של חובה מוסרית לתת ביטוי לתרבות של אלה שהושמדו." ~ הנשיא (לשעבר) יצחק נבון על תרבות שפת הלאדינו (({{nrg|רונית מזרחי ר. &ומושיק לין מ., [http://www.nrg.co.il/online/54/ART1/894/230.html '''"|בגובה העיניים עם יצחק נבון"'''],|894/230|22 אתרבמאי NRG מקומי ירושלים, תאריך 22.5.2009||54|1}})▼
 
* "יש להשקיע מאמצים ורצון טוב כדי לחיות בשלום ובהבנה עם מה שקרוי מיעוטים, כולל הערבים, הדרוזים, הצ'רקסים ואחרים. קראתי בעיתון, שראש הקואליציה, יריב לוין, דורש להפלות את הערבים המוסלמים לעומת הערבים הנוצרים. זוהי איוולת!" ~ הנשיא (לשעבר) יצחק נבון על יחסי רוב-מיעוט/לאומים (בראון י., [http://www.maariv.co.il/news/new.aspx?pn6Vq=L&0r9VQ=ELDFK '''"ההצגה שכתב יצחק נבון חוגגת 2,000: לא ציפיתי להצלחה הזו"'''], אתר מעריב, תאריך 17.1.2014)
 
▲* "קו התפר של כל הניגודים שיש בארץ, יש קיטוב בין עדות מזרח ואשכנז, דתיים וחילונים, עולים חדשים וותיקים. שם יש אפשרות לאחות את זה. מכל הניגודים זה אחד המקומות המעטים שהוא בית חרושת להבנה הדדית. זו הרגשת אחריות כבדה מאוד, אבל גם סיפוק גדול, הכרתי את כל שכבות האוכלוסייה. יש יהודים שבאו מ~102 ארצות, דוברים 81 שפות, איך מגבשים את כל אלה לעם אחד? בזה ראיתי את תפקידי. מצד אחד למצוא את מה שמשותף לכולם, בין שבאו מגרוזיה ובין שממרוקו והמשותף בדרך כלל זה העבר, ההיסטוריה, התנ"ך ועם זאת לאפשר את הביטוי האינדיבידואלי של כל שבט ועדה בישראל, לתת ביטוי למיוחד שלה, למורשת שלה, לפולקלור שלה, לשירה שלה. אלה שני דברים שנראים כאילו סותרים אבל זה משלים" ~ הנשיא (לשעבר) יצחק נבון על חשיבותו של תפקיד הנשיא כגורם מאחד ומלכד של עם ישראל (מזרחי ר. & לין מ., [http://www.nrg.co.il/online/54/ART1/894/230.html '''"בגובה העיניים עם יצחק נבון"'''], אתר NRG מקומי ירושלים, תאריך 22.5.2009)
 
▲* "כבוד גדול לעם ישראל שבזמנים כל כך קריטיים ניצב מחזיק בהגה איש כמו בן גוריון. אדם מסוגו נולד אולי פעם בכמה אלפי שנים, בלעדיו לא הייתה קמה מדינת ישראל ואם הייתה קמה לא הייתה קיימת. זה אדם נדיר, צירוף של חזון, ראייה מציאותית, אומץ לב וכושר מנהיגות, יחיד ומיוחד. אני הייתי המזכיר שלו, מנהל לשכתו בלשכת ראש הממשלה יותר מעשר שנים. מובן שנוצר קשר מיוחד, זו הייתה חוויה לראות איך אדם עם אחריות כל כך גדולה, מתפקד תחת לחץ, שומר על איזון בין צרכים, זה לא פשוט. מי שרוצה להיות ראש ממשלה שידע שעל כתפיו ירבץ משהו מאוד כבד, אבל ודאי הרגשה של שליחות. היה הרבה מה ללמוד ממנו, אני מתגעגע אליו" ~ הנשיא (לשעבר) יצחק נבון על שיעור קומתו של דוד בן גוריון (מזרחי ר. & לין מ., [http://www.nrg.co.il/online/54/ART1/894/230.html '''"בגובה העיניים עם יצחק נבון"'''], אתר NRG מקומי ירושלים, תאריך 22.5.2009)
 
▲* "מחנה יהודה זה על שם יהודה נבון. יוסף נבון היה בן דוד של אבי, שהגה את הרעיון שתהיה מסילת ברזל לירושלים מיפו והשיג אישור מהסולטן התורכי, אבל הוא לא הצליח לגייס כסף בשביל לבצע את התכנית. ליד תחנת הרכבת יש כיכר שנקראת על שמו של יוסף נבון. הוא גם בנה שכונות, הוא בנה את השכונה בית יוסף ליד מחנה יהודה, הוא גם בנה את מחנה יהודה וקרא לו על שם אחיו הצעיר יהודה. זה מקום שהייתי בו בנעוריי, מלווה את אמי או את אבי לשוק או לפעמים הולך לבדי להביא מצרכים לאמי. אני התמחיתי באבחנה אם אבטיח הוא אדום או לא. פירות וירקות, בשר וכמובן הכרתי את כל בעלי הבסטות השונות של הימים ההם, אבל זה כבר כמה זמן שאני לא הולך. אני לא קונה בעצמי. יש נהג שמוביל אותי, אז הוא קונה ומביא הביתה, גם הוא למד במשך הזמן. זה מקום שוקק חיים, זה במידה רבה דופק" ~ הנשיא (לשעבר) יצחק נבון על שוק מחנה יהודה (מזרחי ר. & לין מ., [http://www.nrg.co.il/online/54/ART1/894/230.html '''"בגובה העיניים עם יצחק נבון"'''], אתר NRG מקומי ירושלים, תאריך 22.5.2009)
 
▲* "אין קשר בין החלום שלהם לבין המציאות. הם חלמו להגיע לירושלים, הם הלכו ברגל אלפי קילומטרים, לפעמים יחפים, לפעמים עשקו אותם בדרך גזלנים~גנבים, מדי פעם מת מישהו בדרך וקברו אותו. מדינת ישראל עשתה את אחד המפעלים הכי יפים ונועזים, כמעט במחתרת, להטיס אותם ארצה מסודן. זה דרש המון תכנון. אלה ילדים זקנים ונשים, אז מבחינתם החלום שלהם היה לבוא לארץ אבותינו. וזו קהילה מאוד עתיקה, יש שטוענים שהם מימי שלמה המלך ומלכת שבא. אני לא יודע, אבל הם צאצאים של משהו שקיים המון שנים, אני רוצה לקוות שלא תהיה לנו בעיה של גזענות. אני רוצה לראות חתונות מעורבות, כי זו תהיה הדרך האמיתית למיזוג. היום יש כ~3,000 סטודנטים אתיופים ויש כמה אלפים שסיימו אוניברסיטה, זו בשורה גדולה. זה תנאי הכרחי כדי שהם ישתלבו בחברה וזה גם קידום כלכלי בשבילם, זו קהילה עם המון ציונות בלב שהביאה אותם הנה ברגל" ~ הנשיא (לשעבר) יצחק נבון על מצוקותיה של האוכלוסייה האתיופית בישראל (מזרחי ר. & לין מ., [http://www.nrg.co.il/online/54/ART1/894/230.html '''"בגובה העיניים עם יצחק נבון"'''], אתר NRG מקומי ירושלים, תאריך 22.5.2009)
 
▲* "זאת שפה שבאה מספרד והיא עברה תהליך של גיור כהלכה על ידי כך שנכנסו לשם הרבה מילים בעברית ובארמית. זאת שפה שגדלתי לתוכה, בכל השכונה דיברו לדינו, שזו ספרדית עתיקה. חוק בכנסת הקים רשות לאומית לתרבות היידיש וחוק מקביל - רשות לאומית לתרבות הלדינו, שאני יו"ר שלה. אז עושים הרצאות, מוציאים ביטאונים. "יש קונצרטים ועושר מוזיקלי גדול מאוד, תקליטים, תקליטורים, זמרים, זמרות, יהורם גאון מוכר במיוחד, יסמין לוי, גיא זוארץ שר ב'בוסתן ספרדי' מאוד יפה. זה חוב שהתאסף במשך 500 שנה ושלא נעשה בו שום שימוש עד שקמה הרשות הזאת, אבל מה? רוב דוברי השפה הזו הושמדו על ידי הנאצים במלחמת העולם השנייה בסלוניקי ובסרייבו. היו קהילות ספרדיות גם בווינה, ברוסיה, בהונגריה, באמסטרדם ואפילו בפולין. אז אלה שדיברו לדינו ביניהם - רובם הושמדו, נשארו אלה שניצלו בבולגריה, יהודי תורכיה ניצלו במזל, מכיוון שלא נכנסו לשם והם עלו לארץ. זה פרק עצוב, כך שיש מין הרגשה של חובה מוסרית לתת ביטוי לתרבות של אלה שהושמדו" ~ הנשיא (לשעבר) יצחק נבון על תרבות שפת הלאדינו (מזרחי ר. & לין מ., [http://www.nrg.co.il/online/54/ART1/894/230.html '''"בגובה העיניים עם יצחק נבון"'''], אתר NRG מקומי ירושלים, תאריך 22.5.2009)
 
== נאמר עליו ==
* "נשיאותו של נבון מצטיירת כשירת הברבור של ישראל כפי שרצתה אז להיות, ובהשוואה לימים אלה אף היתההייתה במידה רבה —– שפויה, הגונה, חותרת לסולידריות חברתית, מצייתת לערכי הדמוקרטיה וחותרת לשלום." ~ תום שגב, על תקופת נשיאותו של יצחק נבון בעקבות ספרו האוטוביוגרפי (תום שגב ת., [http://www.haaretz.co.il/.premium-1.2671897 '''"האוטוביוגרפיה של יצחק נבון: דיוקן המדינה בנעוריה"'''], אתרבאתר הארץ, תאריך3 ביולי 3.7.2015)▼
 
{{מיון רגיל:נבון, יצחק}}
▲* "נשיאותו של נבון מצטיירת כשירת הברבור של ישראל כפי שרצתה אז להיות, ובהשוואה לימים אלה אף היתה במידה רבה — שפויה, הגונה, חותרת לסולידריות חברתית, מצייתת לערכי הדמוקרטיה וחותרת לשלום" ~ על תקופת נשיאותו של יצחק נבון בעקבות ספרו האוטוביוגרפי (שגב ת., [http://www.haaretz.co.il/.premium-1.2671897 '''"האוטוביוגרפיה של יצחק נבון: דיוקן המדינה בנעוריה"'''], אתר הארץ, תאריך 3.7.2015)
[[קטגוריה:נשיאי מדינת ישראל]]
[[קטגוריה:שרי ממשלת ישראל]]
[[קטגוריה:חברי הכנסת]]
[[קטגוריה:לוחמי ההגנה]]
[[קטגוריה:סופרים ישראלים]]
[[קטגוריה:מחזאים ישראלים]]
[[קטגוריה:אנשי חינוך]]
[[קטגוריה:דיפלומטים ישראלים]]
אוחזר מתוך "https://he.wikiquote.org/wiki/יצחק_נבון"