הראש הישראלי: הבדלים בין גרסאות בדף

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
DanHa (שיחה | תרומות)
ערך חדש
(אין הבדלים)

גרסה מ־06:12, 11 במרץ 2016

הראש הישראלי שיצא לאור בשנת 2014 בהוצאת דביר הוא ספר המנסה לעמוד על כמה מהמאפיינים הנפשיים של ישראלים והסיבות להיווצרותם. מחברו הוא הפסיכולוג הקליני אלון גרטש (Alon Gratch), שכתב גם את רב המכר "אילו גברים יכלו לדבר" שתורגם ל-25 שפות.

ציטוטים מהספר

 
  • "הישראלים לא מייחסים חשיבות רבה במיוחד לנורמות התנהגות כלליות. קיים בהם זלזול בסיסי כלפי תוכניות, כללים ונהלים, כלומר, הסדר הקיים אינו נתפס כמובן מאליו."
  • "ישראלים רבים משני צדי המפה הפוליטית מוכנים להסכים על דבר אחד בלבד, והוא שאין להם דבר במשותף זה עם זה."
  • " כדי לאזן את האי ודאות הבסיסית שבה הם חיים, מאצילים לעמדותיהם הפוליטיות את אותה תחושת ודאות עליונה וניגודית."
  • "הם וכחניים, לוחמניים ודבקים בצדקתם."
  • "בעומק לבם החילוניים הקיצוניים רוצים להאמין בעוד החרדים רוצים לסטות מן האמונה. אבל מאימת התשוקות הללו נאחזים אלו כמו אלו בהעצמת קיצוניותם."
  • "הישראלים חיים בארץ קטנה שבה כולם נתונים באותן תנודות דרמטיות של ההיסטוריה."
  • "השפעה גוברת של ארצות הברית, מעורבת בניחוחות ים-תיכוניים ורוסיים."
  • "הראש הישראלי מרופד בשתי שכבות של נרקסיזם המשלימות זו עת זו ומתנגשות זו בזו בעת והעונה אחת: הגירסה הישנה הדתית של 'העם הנבחר' ...והגירסה הציונית החדשה של 'נס במדבר'."
  • "בצד הביטחון העצמי החוגג, לא פעם השחצני, הנלווה אליהם, מניע אותם לחץ פנימי חסר רחמים לרומם את ההערכה העצמית הנמוכה ולזכות בקבלה ובהכרה של אחרים."
  • "מיעוט היכולת להזדהות עם המצב ועם ההתנסות של האחר ולהבין אותו."
  • "חסרון האמפתיה של האופי הישראלי, התעלמותו מן המציאות ותאוות ההצלחה המופרזת שלו, כולם מניבים נטייה חזקה לעגל פינות."
  • "הם אף פעם לא מאמינים ל'לאו' של אחרים. הם חושבים שהכל אפשרי למיקוח."
  • "בנרטיב הציוני הוא התחבר אל הרעיון האקטיבי, האגרסיבי יותר של היהודי החדש."
  • "ערער על הסמכות ונהג על פי רצונך העצמאי. גישה נלווית למסר זה, אל תהיה פראייר."
  • "אחד העלבונות הנרקסיסיטיים החמורים ביותר לישראלי הוא להיחשב למי שאפשר לעבוד עליו."
  • "חמוש בביטחון עצמי בוטה וגאה בהגנות שטחיות, שנועדו יחד לחמוק מכל רמז לפסיביות, האופי הזה מתאים יותר להנהיג ולשלוט מאשר להישמע ולציית."
  • "להגיע ויהי מה עד קצה גבול היכולת הוא היחס הגמיש והסלחני של התרבות כלפי גבולות."
  • "כשהגבולות האישיים כה חדירים קיים כבוד מועט מאד לנפרדותכם כאדם, לצורכיכם או לדבריכם. אם כולם איש אחד, מה ששלך הוא שלי."
  • "חברה ביקורתית מאד, אפילו מבחינה משפטית. לדוגמה, יש בה משרד מבקר מדינה רב כוח באופן יוצא דופן הנוהג באגרסיביות רבה בבואו לחקור ולבקר את הממשל."
  • "התרופה של היינץ קוהוט לנרקסיזם פתולוגי היא מתן אמפטיה עוצמתי וממושך, טיפול שלמרבה הצער אינו מצוי בכמות מספקת במזרח התיכון."
  • "הם בעת ובעונה אחת רוגשים, נוקשים, סתגלנים ולא יציבים. הם יהירים וראוותנים. אנשי חזון ושוגים באשליות, אנוכיים ונדיבים."
  • "לכאורה יש להם ביטחון עצמי מופרז, למעשה הם סובלים מתחושת ערך עצמי נמוך. הם מתנשאים ומלאי בוז, חושבים שהם הטובים ביותר ובכל זאת הם לעתים קרובות שונאים את עצמם."
  • "מפגינים חוסר אמפתיה ואדישות מזעזעת לסבלם ולנקודת מבטם של אחרים, הם יוזמים, נמרצים ובעלי ביטחון עצמי, אך גם מבוהלים וחשדנים."
  • "הם תופשים את עצמם הן כקורבנות והן כתוקפים לא מזיקים. יש להם מעט מאוד כבוד לחוקים ולסמכות, והם חיים את החיים במלואם".