אנושי, אנושי מדי: הבדלים בין גרסאות בדף

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
 
מ הגהה
שורה 1:
[[תמונהקובץ:Nietzsche1882.jpg|שמאל|ממוזער|190px|"אדם שופט עצמו לפי הכוונות שלו, אחרים לפי ההישגים שלהם."]]
'''[[W:אנושי, אנושי מדי|אנושי, אנושי מדי]]''' (בגרמנית: '''Menschliches, Allzumenschliches''') הוא ספר שכתב הפילוסוף [[פרידריך ניטשה]] בשנת 1878.
 
==[[אדם]]==
שורה 34:
* "לעולם אל נא תתחרט, אך אמור לעצמך מיד: זאת אומרת להוסיף טיפשות שנייה על הקודמת. אם עשית את הרע חשוב איך לעשות את הטוב. אם אתה נענש בגלל מעשיך הרעים קבל את העונש בהרגשה שאתה עושה את הטוב במונעך מזולתך להיות טרף לאותן שטויות. כל חוטא אשר נענש יכול לחוש כמי שנותן שיעור לאנושות."
* "החרטה היא טיפשות והבל כנשיכת כלב באבן."
* "לקנאה המצויה יש הרגל לפטפט מיד לאחר שהתרנגולת הטילה ביצה. זוהי מין צורה לשפוך את לבך ולהירגע. אך קיימת קנאה עמוקה יותר. במצב זה מי שישארשיישאר אילם ויביע משאלה כי זה יגרום לכל האנשים לשתוק, יכעס בצדק שהוא אינו משיג את המטרה. הקנאה האילמת גדלה בתוך השקט."
* "אם חפץ אתה בשלוות נפש ובאושר - האמן, אם נוהה אתה אחרי האמת - חקור..."
* "תקווה היא הגרועה שברעות, היא רק מאריכה את עינויי האדם."
* "הכעס מרוקן את הנפש מכל אוצרותיה באופן שהתחתית נראית באור. זו הסיבה שאם אין אנו רואים בצורה אחרת, יש לעורר את כעסם של בני לוויתנולווייתנו, תומכינו כאויבינו, כדי לדעת על המתרחש מאחרי גבנו."
 
==[[אהבה]]==
* "מהי לכן האהבה, אם לא לשמוח ולהבין כשאנו רואים מישהו פועל ומרגיש באופן שונה מאתנו, ולפעמים ההפך מכפי שאנו? כי האהבה מאחדת את הניגודים באמצעותה של השמחה. אסור להתעלם מן הניגודים או לכלותם."
* "מנין יכולות להיוולד תשוקות פתאומיות של גבר ואישה, תשוקות עמוקות ואינטימיות? הן נובעות אך ורק מן התאווה; אך בעוד שהגבר מוצא באישה חולשה, מחסור ועליצות גם יחד, קורה משהו בתוכו כאילו נפשו חפצה לעלות על גדותיה: ברגע זה הוא נפגע ונעלב. זו בדיוק נקודת התורפה שממנה מתפרצת אהבה גדולה."
* "את מי שונאת האישה יותר מכלמכול? - כה אמרה הפלדה אל המגנט: 'אותך אני שונאת יותר מכלמכול, כי מושך אתה, אך לא די כוח בך להצמידני אליך'."
* "אתה הולך אל האישה? אל תשכח את השוט!"
* "הכלהכול באישה חידה והכלוהכול פתרון אחד לו - הריון, הגבר אינו אצל האישה אלא אמצעי בלבד, המטרה היא תמיד הילד."
* "מן הראוי להתיר בפומבי את כל הנדרים שנדרו המאוהבים."
* "מן הראוי היה שלא להתיר לאיש להחליט דבר לגבי חייו מתוך מצב של התאהבות."
שורה 72:
* "דבר מוזר הוא העונש שלנו: אין הוא מטהר אלא מכתים, והוא הפשע הגרוע מן הפשע עצמו."
* "כמה טוב מוזיקה רעה וסיבות גרועות נשמעות כשאנו צועדים אל מול האויב."
* "על הר האמת אתה אף פעם לא מטפס לשואלשווא, או שתגיע לנקודה גבוהה יותר היום, או שתאמן את עצמך להגיע יותר גבוה מחר."
* "אנשים שנותנים בנו את אמונם המלא, מאמינים שמגיע להם שלנו. ההנחה הזו שגויה, מתנה לא מביאה זכויות."
* "הדרך הכי טובה להשחית את הנוער היא להדריך אותו להעריך יותר את אילו שחושבים כמוהו מאשר את אילו שחושבים אחרת."