יומנו של קוסטיה ריבצב: הבדלים בין גרסאות בדף

* נודע לי, שהיא הוציאה עלי דיבה, שאני מגדף אותה בכל מיני גידופים, כמו בשעת עמידה בתור. ובאמת – לא מיניה ולא מקצתיה."

* אני, למשל, תופס את הידידות משתי בחינות. ראשית, צריכה להיות בין הנערים והנערות ידידות קולקטיבית, משותפת, ולפי דעתי היא אפשרית. אבל יש עוד ידידות אחרת, היא הידידות שבין יחידים."

* "הנה מה שאינני מבין קצת – כיצד קושרים עניבה בניגוד להכרה הפנימית. בעד כל הון לא הייתי קושר עניבה, אף כי אני מכבד ואוהב את אבא שלי."

*"אמי מחזיקה בהשקפות ישנות, ואבי – בחדשות. אוהבת אני גם את אמי וגם את אבי, ואצלם תמיד קללות וחרפות, ואפילו תגרות. אבא הוציא את [[W:איקונין|האיקונין]] מן החדר, ואמא שוב הכניסה אותו."

* "ניתנה לכל אדם האפשרות להשתתף בעבודה הצבורית ובפוליטיקה, כשאפשר לבחור באחד המקצועות לפי נטית-הלב, ולצעוד, לצעוד קדימה מתוך הכרה מעודדת, שזכינו לתורת-חיים מחודשת."

* "עלי למצוא פתרון-מה לשאלת המין, מפני שהיא מדכאה אותי עד היסוד בי. הגיע לידי כך, שהיום על הבמה, כשכל הבחורות לבשו את תלבשתן ועשו את תסרקתן, והדחק על הבמה היה גדול, דחפתי אותן אל אחת הפינות."

* "אחרי כן הוסיפה, שתנהל בעצמה את לימודי הקיץ ותותר על זכות החופשה. תכנית הלימודים היא: 1) חקירת אחד הכפרים בסביבת העיר והכנסתו תחת השלטון; 2) השתתפות בחפירת עתיקות יחד עם עוזרי המוּזאום לידיעת המולדת; 3) טיולים לשם חקירת הטבע; 4) טיולים לשם ידיעת החברה."

* "אחרי כן התחילה מלמדת אותי כיצד נושקים את השפתים, אבל הדבר לא גרם לי נעימות יתירה, מפני ששניה שחומות, ומלבד מי-הבשמים נודף ממנה גם ריח של טבק."

* "בקרב הבחורים נפוצה תיכף שמועה, – את מקורה אינני יודע – שהגישו מסירה על בית ספרנו, ובמסירה כאילו הוגד, שלבית ספרנו יש נטיה בורגנית."

* "האידיאולוגיה היא עזרה וסעד בחיים, אמת ויציב. אבל לא תמיד יודעת את, היכן האוֹרֵינְטַצִיָה הנכונה."

* "נבחרתי מטעם המשמר אל מועצת בית-הספר. החלוצים נענעו אותי באויר. אינני יודע מדוע, אבל הבחורים הצעירים חובבים אותי. יחי משמרנו החלוצי!"