דליה רביקוביץ: הבדלים בין גרסאות בדף

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
הגהה
הרחבה
שורה 9:
* "אישה מכונסת רכת הליכות. אנשים מוותרים לה גם היא מוותרת."
* "שנים היא הסתתרה בחיק המשפחה ואת יופיה שמרה לא לי ולא לך."
* "מה שנותר אחרי הכאב היא הסקרנות לראות כיצד יפול דבר."
* "אַבָּא שֶלִּי הִכָּה אוֹתִי. כָּל הָעוֹמְדִים צָחֲקוּ לַמַּרְאֶה, מַה שֶּסִּפַּרְתִּי אֱמֶת וְיַצִּיב...אַבָּא חָדַל מֵהַכּות אוֹתִי, אַךְ הַפַּחַד הַזֶּה שָרִיר וְקַיָּם."
* "רַק הָאָבָק לִוָּה אוֹתִי, וְלֹא הָיָה לִי מְלַוֶּה אַחֵר. הוּא הָלַךְ אִתִּי לְגַן הַיְלָדִים... תָּאֵר לְךָ מִיהוּ שֶׁלִּוָּה אוֹתִי וְעַד כַּמָּה רָצִיתִי מְלַוֶּה אַחֵר."
שורה 27 ⟵ 28:
* "חשבון נפש אינו התחשבנות עם מגרעותיו של מישהו אחר, כי אם חשיבה פתוחה, ובמידת האפשר כנה של אמונה מול ספק, של יתר מול חסר ושל אני מול אתה. גם אני אינני מקיימת מצוות, ואינני מאמינה בתחיית המתים ובביאת המשיח. גם אני אינני מכירה את הביטויים המסורתיים לשמחות ואבל - אבל אין לי אלטרנטיבה חילונית ברורה לכל אלה, ואז מגיעים החגים ואין לי מושג מה לעשות בהם, מלבד למלא את המקרר ולהשתעמם."
* "אנחנו האנשים החלולים. אנחנו האנשים הממולאים בחומרים כימיים מפוקפקים. אנחנו האנשים שלא רוצים לחיות... השמש זורחת ושוקעת. הפרחים פורחים ונובלים. הפרי מבשיל ונושר, ורק אנחנו מצפים לאושר הגדול מכל אושר, האושר של ההיעדרות. אין לנו אהבה גדולה יותר מאשר אהבת העולם השרוי בלעדינו."
* "יש למשל, שיר אחד על לוויה והוא מלא התרוממות־רוח מהתגלית המפתיעה — שכל זמן שאדם חי הוא חי."
 
==נאמר עליה==