משפט אייכמן: הבדלים בין גרסאות בדף
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
עריכה |
עריכה, הרחבה |
||
שורה 8:
==דברים שנאמרו במשפט==
* "במקום בו אני עומד לפניכם, שופטי ישראל, ללמד קטגוריה על אדולף אייכמן – אינני עומד יחידי. עימדי ניצבים כאן, בשעה זו, שישה מיליון קטגורים. אך אין הם יכולים לקום על רגליהם לשלוח אצבע מרשיעה כלפי תא הזכוכית ולזעוק כלפי היושב שם – אני מאשים. מפני שאפרם נערם בין גבעות אושוויץ ושדות טרבלינקה, נשטף בנהרות פולין וקבריהם פזורים על פני אירופה לאורכה ולרוחבה. דמם זועק, אך קולם לא יישמע. אהיה על כן אני להם לפה ואגיד בשמם את דבר האישום הנורא." ~ [[גדעון האוזנר]], היועץ המשפטי לממשלה והתובע הראשי במשפט
* "הנאום היה בערך כך: כ- 7-8 קילומטר מכאן, מערב לאסן, הבטיח הפיהרר ליהודים מכורה חדשה. אין דירות ואין בתים. אם תבנו, תהיה קורת גג מעל לראשיכם. אין מים, הבארות בכל הסביבה מלאות תחלואה, יש שם חולירע, דיזנטריה וטיפוס. אם תקדחו ותמצאו מים, יהיו לכם מים...את הנאום נשא אדולף אייכמן שהמתין לנו בתחנת הרכבת." ~ מקס בורגר
* "אין זה שם ספרותי. אינני רואה את עצמי כסופר הכותב דברי ספרות. זו כרוניקה מתוך הפלנטה אושוויץ. הייתי שם בערך שנתיים. אין הזמן שם כפי שהוא כאן, על־פני כדור הארץ. כל שבר רגע הולך שם על גלגל זמן אחר. ולתושבי פלנטה זו לא היו שֵמות. לא היו להם הורים ולא היו להם ילדים. הם לא לבשו כדרך שלובשים כאן. הם לא נולדו שם ולא הולידו... הם לא חיו לפי החוקים של העולם כאן ולא מתו. השם שלהם היה המספר ק. צטניק." ~ [[יחיאל די-נור]]▼
* "אנו תמיד התפלאנו איך ילד בגיל 4-3 הבין את כל הטרגדיה של המצב, איך הם השתדלו לשתוק כאשר נחוץ היה, איך הם ידעו להסתתר. לא האמנו שילדים קטנים, שרצינו לתת להם זריקה כאמצעי שינה, היו אומרים, כמו שאמר לי אותו זאטוט: 'לא צריך, אני אשתוק'. התפלאנו על הבגרות הזאת של הילדים...בבוקר נכנס אוטו לגטו, והודיע: 'כל אחד שיופיע בחוץ - יומת'. וקול זה הלך והתגבר בכל סמטאות הגטו...אימהות התפרצו בצעקות, הם הרגישו כאילו שהסכנה לילדים הגיעה." ~ אהרון פרץ
▲* "אין זה שם ספרותי. אינני רואה את עצמי כסופר הכותב דברי ספרות. זו כרוניקה מתוך הפלנטה אושוויץ. הייתי שם בערך שנתיים. אין הזמן שם כפי שהוא כאן, על־פני כדור הארץ. כל שבר רגע הולך שם על גלגל זמן אחר. ולתושבי פלנטה זו לא היו שֵמות. לא היו להם הורים ולא היו להם ילדים. הם לא לבשו כדרך שלובשים כאן. הם לא נולדו שם ולא הולידו... הם לא חיו לפי החוקים של העולם כאן ולא מתו. השם שלהם היה המספר ק. צטניק." ~ [[יחיאל די-נור]]
==על המשפט==
שורה 25 ⟵ 26:
[[קטגוריה:השואה]]
| |||