בלז פסקל: הבדלים בין גרסאות בדף

* "אותו האיש שהוא מתייסר ימים ולילות רבים בזעם ובייאוש משום שנלקחה ממנו איזו כהונה או על שום שנדמה לו שפגעו בכבודו. אותו האיש עצמו יודע גם יודע שהוא עתיד להפסיד הכל על ידי המוות ואינו חרד ואינו מתרגש. דבר מבעית הוא לראות באותו הלב ובאותה השעה רגישות זו כלפי עניינים פעוטים וחוסר רגישות מוזר זה כלפי עניינים העומדים ברומו של עולם" ~ הגיגים, פסקה 194

* "יש רק שני סוגי בני אדם שאפשר לכנותם נבונים: העובדים את האל בכל לבבם על כי ידעוהו, או המבקשים את האל בכל לבבם על כי לא ידעוהו" ~הגיגים, פסקה 194

* "אסור שלא נכיר את עצמנו, אנחנו אוטומט כשם שהננו שכל. משום כך, כלי השכנוע אינו ההוכחה לבדה. כמה מועטים הדברים שהוכחו, ההוכחות אינן משכנעות אלא את השכל. ההרגל יוצר את הראיות החזקות ביותר, הוא האוטומט המושך את השכל בלי שזה יחשוב על כך. מי הוכיח שמחר יהיה יום ושסופנו למות? היש דבר בו אנו מאמינים יותר? ההרגל הוא הנוטע בנו הכרה זו." ~ הגיגים, פסקה 252

* "אנו מכירים את האמת לא רק על ידי השכל אלא גם על ידי הלב. באורח האחרון אנו לומדים לדעת את העקרונות הראשונים, ההגיון שאין לו חלק בכך, מנסה לשווא להלחם בהם [...] אנו יודעים שאיננו חולמים למרות שאין ביכולתנו להוכיח זאת על ידי השכל וחוסר יכולת זה מעיד רק על חולשת שכלנו ולא על אי ודאותן של הכרותינו [..] הכרת העקרונים הראשונים כגון שיש מרחב, זמן, תנועות, מספרים ודאית כמו לו המושגות על ידי השכל '''על התבונה לבטוח בהכרות אלו של הלב ושל האינסטינקט ולבסס עליהם את טיעוניה'''[...] הלב מרגיש שיש שלושה מימדים בחלל ושהמספרים אינסופיים, אחר כך בא השכל ומוכיח [[W:השורש הריבועי של 2|שאין שני מספרים ריבועיים שאחד מהם גדול פי שנתיים מהאחר]]" ~ הגיגים, פסקה 282

* "העובדה שהדבר שנוי במחלוקת אין בה כדי לפסול את אמיתותו. הרבה דברים ודאיים שנויים במחלוקת, הרבה כזבים מתקבלים ללא מחלוקת. '''אין המחלוקת סימן לשקר ואין העדר מחלוקת סימן לאמת'''" ~ הגיגים, פסקה 384

* "יתכן שיש הוכחות אמיתיות אבל אין זה ודאי. אין הדבר מעיד אלא על זאת בלבד: '''אין זה ודאי שהכול בלתי ודאי'''" ~הגיגים, פסקה 387

==קישורים חיצוניים==

{{מיזמים|ויקיפדיה=בלז פסקל|ויקישיתוף=Category:Blaise Pascal}}