לשם מה ללמד היסטוריה: הבדלים בין גרסאות בדף

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
הרחבה
מ הגהה
שורה 4:
 
* "ה[[היסטוריה]] שעליה התחנכנו, דומני, הייתה היסטוריה בעלת כיוון, בעלת משמעות. היא נתפסה כמפתח, לא רק להבנת ההווה אלא גם להכרת העתיד, או לפחות היא ביקשה לעצב את התנהגותנו בעתיד. מעל לכול, ההיסטוריה נתפסה – ובחוגים מסוימים, צריך לומר, עדיין נתפסת – כשופט, כבית־דין עליון, שלפיו שופטים התרחשויות, תביעות אינדיבידואליות וקולקטיביות, תהליכים חברתיים ופוליטיים."
* "אין גם צורך להדגיש עד כמה מרכזית התפיסה הזאת לציונות כאידאולוגיה מודרנית... מבחינה זאת, שלא כבארצות המערב, המשיכה ההיסטוריה למלא בארץ תפקיד אידאולוגי."
* "מבחינת המקצוע עצמו, התקופה שלאחר מלחמת העולם השנייה מתאפיינת במשבר של ההיסטוריוגרפיה המסורתית. היסטוריוגרפיה זו הייתה מבוססת על היסטוריה פוליטית ואידאולוגית בעיקר... ההיסטוריוגרפיה של הדור שלאחר מלחמת העולם השנייה, שמה דגש לא על האירועים המתחלפים, אלא על המבנים הבסיסיים והתהליכים ההדרגתיים."
* "ההיסטוריוגרפיה אינה מספרת עוד סיפור אחד מוגדר, רצוף ובעל משמעות, אלא מבקשת או מציעה לעתים סיפורים שונים לחלוטין זה מזה, כאשר היא מעמידה בסימן שאלה את מידת התוקף ה'אובייקטיבי' של כל סיפור וסיפור."