הראש הישראלי: הבדלים בין גרסאות בדף

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הגהה
הרחבה
שורה 2:
'''הראש הישראלי''' (באנגלית: '''The Israeli Mind''') הוא ספר שיצא לאור בשנת 2014 ב[[w:דביר (הוצאת ספרים)|הוצאת דביר]], המנסה לעמוד על כמה מהמאפיינים הנפשיים של [[ישראל|ישראלים]] והסיבות להיווצרותם. מחברו הוא הפסיכולוג הקליני אלון גרטש (Alon Gratch), שכתב גם את רב המכר "אילו גברים יכלו לדבר" שתורגם ל-25 שפות.
{{מפריד}}
 
* "הישראלים לא מייחסים חשיבות רבה במיוחד לנורמות התנהגות כלליות. קיים בהם זלזול בסיסי כלפי תוכניות, כללים ונהלים, כלומר, הסדר הקיים אינו נתפס כמובן מאליו."
* "ישראלים רבים משני צדי המפה הפוליטית מוכנים להסכים על דבר אחד בלבד, והוא שאין להם דבר במשותף זה עם זה."
* "כדי לאזן את האי ודאות הבסיסית שבה הם חיים, מאצילים לעמדותיהם הפוליטיות את אותה תחושת ודאות עליונה וניגודית."
* "הם וכחניים, לוחמניים ודבקים בצדקתם."
* "בעומק לבם החילוניים הקיצוניים רוצים להאמין בעוד החרדים רוצים לסטות מן האמונה. אבל מאימת התשוקות הללו נאחזים אלו כמו אלו בהעצמת קיצוניותם."
* "הישראלים חיים בארץ קטנה שבה כולם נתונים באותן תנודות דרמטיות של ההיסטוריה."
* "השפעה גוברת של ארצות הברית, מעורבת בניחוחות ים־תיכוניים ורוסיים."
* "הראש הישראלי מרופד בשתי שכבות של נרקיסיזם המשלימות זו עת זו ומתנגשות זו בזו בעת ובעונה אחת: הגרסה הישנה הדתית של 'העם הנבחר'... והגרסה הציונית החדשה של 'נס במדבר'."
* "בצד הביטחון העצמי החוגג, לא פעם השחצני, הנלווה אליהם, מניע אותם לחץ פנימי חסר רחמים לרומם את ההערכה העצמית הנמוכה ולזכות בקבלה ובהכרה של אחרים."
* "מיעוט היכולת להזדהות עם המצב ועם ההתנסות של האחר ולהבין אותו."
* "חסרון האמפתיה של האופי הישראלי, התעלמותו מן המציאות ותאוות ההצלחה המופרזת שלו, כולם מניבים נטייה חזקה לעגל פינות."
* "הם אף פעם לא מאמינים ל'לאו' של אחרים. הם חושבים שהכול אפשרי למיקוח."
* "מיעוט היכולת להזדהות עם המצב ועם ההתנסות של האחר ולהבין אותו."
* "בנרטיב הציוני הוא התחבר אל הרעיון האקטיבי, האגרסיבי יותר של היהודי החדש."
* "ערער על הסמכות ונהג על פי רצונך העצמאי. גישה נלווית למסר זה, אל תהיה פראייר."
* "אחד העלבונות הנרקיסיסטיים החמורים ביותר לישראלי הוא להיחשב למי שאפשר לעבוד עליו."
* "בנרטיב הציוני הוא התחבר אל הרעיון האקטיבי, האגרסיבי יותר של היהודי החדש."
* "חסרון האמפתיה של האופי הישראלי, התעלמותו מן המציאות ותאוות ההצלחה המופרזת שלו, כולם מניבים נטייה חזקה לעגל פינות."
* "הראש הישראלי מרופד בשתי שכבות של נרקיסיזם המשלימות זו עת זו ומתנגשות זו בזו בעת ובעונה אחת: הגרסה הישנה הדתית של 'העם הנבחר'... והגרסה הציונית החדשה של 'נס במדבר'."
* "בצד הביטחון העצמי החוגג, לא פעם השחצני, הנלווה אליהם, מניע אותם לחץ פנימי חסר רחמים לרומם את ההערכה העצמית הנמוכה ולזכות בקבלה ובהכרה של אחרים."
* "חמוש בביטחון עצמי בוטה וגאה בהגנות שטחיות, שנועדו יחד לחמוק מכל רמז לפסיביות, האופי הזה מתאים יותר להנהיג ולשלוט מאשר להישמע ולציית."
* "הישראלים לא מייחסים חשיבות רבה במיוחד לנורמות התנהגות כלליות. קיים בהם זלזול בסיסי כלפי תוכניות, כללים ונהלים, כלומר, הסדר הקיים אינו נתפס כמובן מאליו."
* "ישראלים רבים משני צדי המפה הפוליטית מוכנים להסכים על דבר אחד בלבד, והוא שאין להם דבר במשותף זה עם זה."
* "כדי לאזן את האי ודאות הבסיסית שבה הם חיים, מאצילים לעמדותיהם הפוליטיות את אותה תחושת ודאות עליונה וניגודית."
* "בעומק לבם החילוניים הקיצוניים רוצים להאמין בעוד החרדים רוצים לסטות מן האמונה. אבל מאימת התשוקות הללו נאחזים אלו כמו אלו בהעצמת קיצוניותם."
* "להגיע ויהי מה עד קצה גבול היכולת הוא היחס הגמיש והסלחני של התרבות כלפי גבולות."
* "כשהגבולות האישיים כה חדירים קיים כבוד מועט מאד לנפרדותכם כאדם, לצורכיכם או לדבריכם. אם כולם איש אחד, מה ששלך הוא שלי."
שורה 26 ⟵ 27:
* "מפגינים חוסר אמפתיה ואדישות מזעזעת לסבלם ולנקודת מבטם של אחרים, הם יוזמים, נמרצים ובעלי ביטחון עצמי, אך גם מבוהלים וחשדנים."
* "הם תופשים את עצמם הן כקורבנות והן כתוקפים לא מזיקים. יש להם מעט מאוד כבוד לחוקים ולסמכות, והם חיים את החיים במלואם."
 
==על הספר==
* "לפי גרטש... הזהות הישראלית נזילה באופן קיצוני. יום אחד אנחנו דעתניים, ויום אחר חסרי דעה לחלוטין; לרגע מחוללי שינוי אמיצים, ובמשנהו מגיבים בלי שום עמוד שדרה ערכי. המחבר מאפיין את הישראליות כמי שמצויה עדיין בגיל ההתבגרות. קביעה זו מבהירה לדעתו מדוע האופי הישראלי עדיין לא סיים את תהליך עיצובו, וזו גם הסיבה לכך שאנו, הישראלים, לא מפסיקים לחפש תשובות לשאלות מיהו ישראלי ומה ההבדל בין יהודי לישראלי ומה מקומם של הערבים הישראלים, ועוד שלל תהיות של זהות." ~ [[W:יובל אלבשן|יובל אלבשן]]
 
[[קטגוריה:פסיכולוגיה]]