שטפן צווייג: הבדלים בין גרסאות בדף

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
הרחבה, עריכה
שורה 1:
[[קובץ:Stefan Zweig 1900 cropped.jpg|ממוזער|196 פיקסלים| "האחריות מעניקה לאדם כמעט תמיד את הגדולה."]]
 
'''[[W:שטפן צווייג|שטפן צווייג]]''' (28 בנובמבר 1881 - 22 בפברואר 1942), סופר אוסטרי ממוצא יהודי.
 
==אמרותיו==
* "רק היחיד הנהיג את החרות בעולם, ותמיד עבור עצמו בלבד."
* "יש בכוחנו להימלט מכל דבר, מלבד ממצפוננו."
* "הריח המתוק ביותר הוא ריח הדיו."
* "משהו השתלט עלי, ואני מרגשי אני... העונג המכאיב שבכתיבה."
 
== מתוך ספריו ==
שורה 13 ⟵ 21:
* "הרגשות היפים ביותר אינם משמשים דבר אם אין אנו יכולים לבטאם."
* "גברים מוקסמים בעיקר ממה שאין ביכולתם להשיג."
* "לפחדל[[פחד]], זה למות אלף פעם. זה גרוע יותר מן המוותה[[מוות]]."
 
=== מבוכת הרגשות ===
* "דבר אינו כה מטריד כמו להבחין לפתע בלהט תשוקתנו."
* "קיימים דברים שאינם מהווים אמת עמוקה אלא פעם אחת."
* "ההפסקה גם היא חלק של המוזיקהה[[מוזיקה]]."
 
=== אמוק ===
 
* "כדי להיות מסוגל לעזור לזולת יש צורך בהרגשה שהזולת זקוק לך."
* "הזכות היחידה שנשארת לאדם, האם אין היא לעבור מן העולם כפי שהוא רוצה?"
 
=== טרסיט ===
 
* "מה לי אוצרות, בהשוואה לאורה של החמה ולשעות מלאות אושר?"
* "מהי דרשה? מילה הנישאת ברוח."
שורה 34 ⟵ 40:
 
=== הכפייה ===
 
* "אנו יכולים להקריב את עצמנו למען רעיונותינו, אך לא למען שיגעונותיו של הזולת."
 
=== פושה ===
 
* "האחריות מעניקה לאדם כמעט תמיד את הגדולה."
 
=== מרי סטיוארט ===
 
* "התבונה והפוליטיקה הולכות באותה דרך לעתים רחוקות."
 
שורה 48 ⟵ 51:
 
* "החוויות האישיות הקטנות הן המשכנעות ביותר בחיים."
* "רק מי שניתן לו לצפות את עתידו ללא דאגה, נהנה ברוח טובה מההווה." (~ עמ' 13).
* "בשעות ההן עם [[פרויד]] שוחחנו תכופות על הזוועות של עולם [[היטלר]] ועולם המלחמה. כאדם אנושי היה מזועזע עמוקות, אך כהוגה דעות לא השתומם כלל על פרץ חייתיות נורא זה. תמיד, אמר, גידפו אותו על היותו פסימיסט, מפני שהכחיש את עליונות התרבות על היצרים. והנה רואים עכשיו – ואין הוא גא על כך – כי השקפתו שאת היצר הברברי, יצר ההשמדה היסודי, אין לעקרו מנפש האדם, זכתה לאישור המחריד ביותר. אולי תימצא במאות הבאות צורה שתבלום לפחות אינסטינקטים אלה בחיי החברה. אולם בחיי היומיום ובטבע האדם הם קיימים ככוח שאין לחסלו, ואולי ככוח המקיים את המתח. בימיו האחרונים העסיקה אותו אף יותר בעיית היהודים והטרגדיה שלהם כיום: בתחום זה לא מצא המדען שבו כל נוסחה, ורוח הצלולה לא מצאה תשובה. לפני זמן לא רב פרסם את מחקרו על משה, ובו תיאר אותו לא כיהודי אלא כמצרי, ובקביעה זו שאין לה הוכחה מדעית הרגיז את היהודים הדתיים והלאומיים כאחד. עתה הצטער על שפירסם את הספר בשעה מחרידה זו ליהודים. "עכשיו, כשלוקחים מהם הכול, לקחתי גם את הטוב שבאנשיהם"." ~ עמ' (333)
 
== מיוחס ==
 
* "רק היחיד הנהיג את החרות בעולם, ותמיד עבור עצמו בלבד."
* "יש בכוחנו להימלט מכל דבר, מלבד ממצפוננו."
* "הריח המתוק ביותר הוא ריח הדיו."
* "משהו השתלט עלי, ואני מרגשי אני העונג המכאיב שבכתיבה."
 
{{מיון רגיל: צווייג, שטפן}}