נתן שרנסקי: הבדלים בין גרסאות בדף

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Dexbot (שיחה | תרומות)
מ Bot: removing existed iw links in Wikidata
הרחבה
שורה 1:
[[קובץ:Natan Shernasky1.JPG|שמאל|ממוזער|200px|נתן שרנסקי]]
'''[[w:נתן שרנסקי|נתן אנטולי שרנסקי]]''' (ברוסית: '''Натан Щаранский''') (נולד ב־20 בינואר 1948) הואהיה יו"ר הסוכנות היהודית, אסיר ציון ומסורב עליה סובייטי, פוליטיקאי ישראלי, אידאולוג מדיני ושר לשעבר.
{{מפריד}}
 
*"ידענו שאנחנו חיים תחת דיקטטורה. כלפי חוץ התנהגנו כפי שציפו מאיתנו, ואת הדעה האמיתית שלנו הראינו רק כלפי המשפחה."
* "לא מסך הברזל, לא הכלא, לא הצינוק, לא כל אלה יחד מסוגלים לעצור את מסעו של האדם לחופש."
* "[[ברית המועצות]] היתה מושתתת על פחד ושליטה כמעט מוחלטת של המשטר על חיי האזרחים. המדינה היתה מחליטה עבורך מה תקרא, איך תצביע, איפה תגור."
* "שלטון ברית המועצות ראה בי בוגד, ראו במי שרוצה לעלות לארץ סכנה לשלטון הקומוניסטי."
* "לא מסך הברזל, לא הכלא, לא הצינוק, לא כל אלה יחד מסוגלים לעצור את מסעו של האדם לחופשל[[חופש]]."
* "כשעמדתי בבית המשפט בשלב הקראת גזר הדין, שהיה עלול גם להיות הוצאה להורג, נשאלתי על ידי השופטים אם ברצוני לומר מילה אחרונה לפני הקראת גזר הדין.[...] אמרתי שאת המילים האחרונות שלי לפני הקראת גזר הדין, אני מפנה אל בני עמי. לא היה לי ספק שאם יש משפט אחד שאני רוצה לקחת איתי בדרכי לשנים ארוכות בבית הסוהר זו האמירה "לשנה הבאה ב[[ירושלים]]."
* "אתה אדוני השופט חושב שהנך חופשי! אתה חושב כך כיוון שלאחר שייגמר המשפט תלך לביתך ואילו אני אהיה ה[[עבדות|משועבד]], כיוון שאלך לכלא לזמן רב. אך דע לך שמבין שנינו, אני הוא בן החורין האמיתי! אמנם גופי יהיה משועבד, אבל רוחי, היא תישאר חופשית, כיוון שארגיש שלא נכנעתי לגזרותיכם ונשארתי נאמן לאמונתי. אך לך השופט קבעו מראש מה לומר! גופך אמנם משוחרר, אבל אינך חופשי להכריע לפי אמונתך. רוחך משועבדת וזה חמור פי כמה." ~ מתוך ספרו "לא אירא רע"
* "להפוך לאלוף העולם בשחמט. מילדותי היתה זאת משאת נפשי, אבל מעולם לא היה לי זמן: לימודים, [[אהבה]], מאבקים עם הקג”ב. כאן, בצינוק, יש לי את כל הזמן שבעולם. סוף סוף אני מבין למה למדתי לשחק בלי לוח, ועוד עם כמה יריבים במקביל."
* "באחד הימים מסר השכן שלי לתא הסמוך, יוסף מנדלביץ', כי מחר יום העצמאות. החלטנו, [[ציונות|ציונים]] גאים שכמונו, שאין יותר מתאים מתא בכלא הסובייטי לעריכת טקס יום עצמאות, ובעברית כמובן. ביום המיועד ובשעה שקבענו, הוצאנו שנינו את המים מהאסלה, דחפנו את הראש פנימה וערכנו טקס חגיגי. נשאנו נאומים נלהבים ומלאי פאתוס, יוסף בעברית היפהפיה שלו, אני בעברית הרצוצה שלי, על גאולת ישראל ושיבת העם לארצו. מאז כבר הספקתי להשתתף כשר בממשלת ישראל בטקסים רבים לכבוד יום העצמאות, אך הטקס הזה, כשראשי תקוע בתוך שירותים, היה המשמעותי מכולם."
* "בשבילי, שוק מחנה יהודה זה הכי קרוב ל[[גן עדן]]."