דב בר בורוכוב: הבדלים בין גרסאות בדף

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הוספת קישור פנימי, והגהה
הוספת ציטוטים, וחלוקה לתת־פרקים
שורה 2:
'''דב בר בורוכוב''' נולד [[W:זולוטונושה|בזולוטונושה]] ב־3 ביולי 1881, היה [[W:מנהיגות|מנהיג]] [[W:פילוסוף|והוגה דעות]] [[W:יהודים|יהודי]], מאבות הציונות הסוציאליסטית, ומהמייסדים של מפלגת פועלי־ציון ברוסיה בשנת 1906. במפלגה זו פעל בורוכוב, עד לפטירתו [[w:קייב|בקייב]] ב־17 בדצמבר 1917 עקב דלקת ריאות.
 
==ציטוטיו הידועים==
==ציטוטים==
* "מצבו הכלכלי של העם היהודי בגולה הוא פירמידה הפוכה. המצב הנורמלי הוא מצב שבו רוב העם הוא יצרני, פרולטריון שעוסק במקצועות יצרניים כמו חקלאות ותעשיה, ורק מיעוט הוא בורגני, העוסק במקצועות לא יצרניים כמו בנקאות ומסחר. אצל היהודים קיים מצב הופכי – רוב העם היהודי עוסק במקצועות לא יצרניים".
* "הכלכלה היהודית בגולה היא פירמידה הפוכה".
:מתוך "לשאלת ציון וטריטוריה", יוני־אוקטובר 1905, בר בורוכוב, כתבים, כרך א', תל אביב: הקיבוץ המאוחד וספריית פועלים, תשט״ו־1955, עמוד 41–42.
* "במצב של פירמידה הפוכה – הפועל היהודי לא יכול להיאבק במלחמת המעמדות. אין לו בסיס בטוח להיאבק עליו, משום שאין לו קרקע".
* "הגירה לארצות חדשות איננה פתרון – בארצות אלו רוב העמדות היצרניות כבר תפוסות על ידי הפועלים שם, וכך שוב נאלץ היהודי להיות לא־יצרני ולהפוך לבורגני".
* "על כן מבודלת ההגירה היהודית מן הזרם הכללי של ההגירה העולמית, ועליה לבקש לה דרכים מיוחדות".{{ש}}
:מתוך "הפלטפורמה שלנו", אפריל־יוני 1906, בר בורוכוב, כתבים, כרך א', עמוד 279.
* "ארץ הריכוז הסטיכי של ההגירה היהודית תהיה ארץ ישראל".{{ש}}
:מתוך "הפלטפורמה שלנו", בר בורוכוב, כתבים, כרך א', עמוד 280.
 
==ציטוטים נוספים==
* "אנו, אסור לנו להמתין".{{ש}}
:מתוך אליעזר שביד, תולדות פילוסופיית הדת היהודית בזמן החדש – חלק שלישי: מול משבר ההומניזם, כרך א': על פרשת הדרכים ההיסטורית, רעננה: הוצאת עם עובד, תשס"ג־2003, עמוד 294.
* "ומה עושה סוציאל־דמוקרט רוסי מגורש, אשר היה למין ציוני? פניתי לאגודה גדולה להשתלמות עצמית של סטודנטים יהודים, ועשיתים לפועלי־ציון הראשונים ברוסיה. [[w:מנחם אוסישקין|מנחם מנדל אוסישקין]], 'המוּרשה' של הגליל{{הערה|האזור}} הציוני ביקטרינוסלב, היה יהודי עשוי ברזל ופלדה. הוא התפאר שביתו נמצא בפינת רחוב 'הברזל' ורחוב 'קשיחות הדעתקשיחות־הדעת', ואמנם ניצב ביתו {{הערה|בפינת רחובות קשיחות הדעתקשיחות־הדעת והברזל}}на углу Упорной и Железной улиц..."{{ש}}
:מתוך [[w:מתתיהו מינץ|מתתיהו מינץ]], בר בורוכוב – המעגל הראשון (1900–1906), תל אביב: אוניברסיטת תל אביב, הוצאת הקיבוץ המאוחד, תשל"ז־1976, עמוד 27.
 
===נאמר עליו===
==== ההתעוררות הלאומית====
* "הנוער היהודי מתעורר משאננותו. מעט־מעט נוצרת ההגנה העצמית ובני הנעורים נתפסים לרעיון הציונות בהשפעת הסטודנטים, שלמדו ב[[w:חרקוב|חרקוב]], [[w:קייב|קייב]] ו[[w:אודסה|אודסה]], שם פעלו ראשי התנועה הציונית ברוסיה. בפולטבה, כבמרכזים אחרים ש"בתחום־היישוב", קמות קבוצות נוער החותרות לציונות סוציאליסטית והמבקשות דרכים להצלת היהודים מהרדיפות הגוברות של משטר הצאר. מתחילה הגירת המוני יהודים מרוסיה, בעיקר לאמריקה הצפונית. בפולטבה כמעט אין משפחה, שלא שלחה לאמריקה את אחד הבנים או הבנות. ויש משפחות שלמות המהגרות לארצות הברית".{{ש}}
:ליובה בורוכוב{{הערה|ליובה הייתה אלמנתו של דב בר בורוכוב, הלכה לעולמה ב־29 באוגוסט 1976}}, עיתון 'דבר', "ארבעים שנה למותו של בר בורוכוב, חמישים שנה לוועידת פועלי־ציון בפולטבה", זכרונות מאת יצחק בן־צבי ומאת ליובה בורוכוב, 24 בדצמבר 1957, עמוד 3.
 
==== ייסוד המפלגה של פועלי־ציון====
* "עם שנת 1906 מתחילות ההכנות לוועידת־היסוד של פועלי־ציון בפולטבה. כמעט כל עבודת ההכנה הטכנית נעשית בידי בוריה{{הערה|דב בר בורוכוב, כפי שנקרא על ידי בני־משפחתו}}. הוא מריץ מכתבים לכל המקומות, קובע את מקום הוועידה ומועדה, ורושם כתובת חותנו בשולי ההזמנות. [...]{{ש}}
:על אף אמצעי הזהירות, נראה כי המשטרה הריחה משהו והיה חשש, שהיא תופיע בכל רגע. לפי אות שניתן על ידי החבר שעמד על המשמר, נפסקה הישיבה לפתע, וכל הצירים התפזרו בחיפזון. אך למחרת היום נתאספו בחלקם בבית־המלון שבו התגוררנו זמנית, והמשיכו בדיוניהם על כוס תה חם של שחרית. [...]{{ש}}
:כפי הנראה, הוסיפה הבולשת הרוסית לעקוב אחרי באי הוועידה. שוב ניתן אות אזעקה, והצירים התפזרו בבהלה בהשאירם על השולחן כוסות תה, ומיהרו לשוב איש איש לעירו.{{ש}}
:בוריה ואחדים מחבריו הקרובים ביותר נעלמו בדרום רוסיה, ושם השלימו את סיכום דיוני הוועידה, בה הונח היסוד למפלגת פועלי־ציון שקמה בפורים {{הערה|י"ד באדר ה'תרס"ו, 11 במרץ 1906}}1906".{{ש}}
:ליובה בורוכוב, שם.
 
== קישורים חיצוניים ==