דת: הבדלים בין גרסאות בדף

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
הרחבה, עריכה
עריכה
שורה 8:
*"אין לך דת טובה כסובלנות." ~ [[ויקטור הוגו]]
*"אמר נבל בלבו אין אלוהים." ~ {{פסוק|תהלים|יד| א}}
* "[[אלוהים]] הוא לא בן דת כלשהי." ~ [[מוהנדס קרמצ'נד גאנדי]]
* "הדת שלי היא פשוטה: הדת שלי היא טוב לב." ~ [[דלאי לאמה]]
* "מי שיש לו מדע ואמנות, יש לו גם דת; מי שחסר אותם, הבו לו דת." ~ [[יוהן וולפגנג פון גתה]]
שורה 22:
* "מדע הדת מהווה אחד ממדעי הפילוסופיה; תחילתה של הדת בתפיסה של אלוהים כאמת מוחלטת, האמת שבכל הדברים." ~ [[גיאורג וילהלם פרידריך הגל]]
* "הדת היא חוק השוכן בקרבנו." ~ [[עמנואל קאנט]]
* "הרשו נא לי לתת לכם הגדרה של המוסר: [[טוב]] לקיים ולקדם את החייםה[[חיים]], ורע להשחיתם ולהרוס אותם. זהו מוסר עמוק ואוניברסלי בעל משמעות דתית. המוסר הוא דת." ~ [[אלברט שווייצר]]
* "אמת ו[[אהבה]] הן בחינת גוף ונשמה של הדת." ~ [[רבינדרנת טאגור]]
* "יש דברים שאנו מקבלים אותם מבחוץ ומסגלים אותם לעצמנו בתורת בעלות, אולם בהתבוננות הדתית נהפוך הוא - כאן נכנסים אנו לתוך תוכה של אמת גדולה, התובעת בעלות עלינו." ~ [[רבינדרנת טאגור]]
שורה 32:
* "דתנו מיועדת לשרש את הרוע מקרבנו, אך בניגוד לזאת אנו עושים בה שימוש כדי לכסותו, לדרבנו ולטפחו בתוכנו." ~ [[מישל דה מונטן]], "מסות" (ספר 2, פרק 12)
* "פחד מפני כוח בלתי נראה, שהנפש בודה, או מדמיינת מתוך סיפורים המותרים בציבור – דת; אם לא מותרים – אמונה טפלה. וכאשר הכוח המדומיין הוא באמת כמו שאנו מדמים אותו – דת אמת." ~ [[תומאס הובס]], "לוויתן"
* "כה קל הוא למשוך בני אדם להאמין לכל דבר מפי האנשים שזכו לאמונם, אשר בדרכי נועם ובזריזות לשון ישתלטו על הפחד והבורות שלהם. לכן, בכל מקום דאגו המייסדים והמחוקקים הראשונים של [[מדינה|המדינות]] - שתכליתם לא הייתה אלא לשמור על בני העם שיהיו צייתנים ויחיו בשלום - ראשית להטביע בנפשם של בני העם אמונה שאותם צווים שהם נתנו אין לחשוב אותם כפרי המצאתם אלא כנובעים מגזירותיו של איזה אל." ~ [[תומאס הובס]], "לוויתן", חלק ראשון, פרק י"ב
* "מדוע רואים לעתים קרובות כל כך את האדוקים כה קשוחים, כה רגזנים, כה בלתי חברותיים? משום שהם כפו על עצמם משימה שאינה טבעית להם. הם סובלים, וכאשר סובלים – מנסים לגרום גם לאחרים [[סבל]]." ~ [[דני דידרו]], "אחיינו של ראמו"
* "האמונה הטפלה היא הדת של רפי השכל." ~ [[w:אדמונד ברק|אדמונד ברק]]
* "כל הדתות הן באותה המידה נשגבות בעיני הבור, שימושיות בעיני הפוליטיקאי ומגוחכות בעיני הפילוסוף." ~ [[לוקרטיוס]]
שורה 39:
* "מנעו ממני כל ידיעה וכל עניין שאינו נכנס בכלל לימוד התורה... כל לימודיי היו עניינים שהטילו אחרים עליי ולא שבחרתי אני בהם בחפץ לב." ~ משה לייב ליליינבלום, [[כתבים אוטוביוגרפים]]
* "דת היא עלבון לכבוד האנושות. איתה ובלעדיה, אנשים טובים עושים מעשים טובים ואנשים רעים עושים מעשים רעים, אבל כדי שאנשים טובים יעשו מעשים רעים, צריך את הדת." ~ [[w:סטיבן ויינברג|סטיבן ויינברג]]
* "הדת היא כספו המזויף של הייאוש." ~ [[W:מוריס שאפלן|מוריס שאפלן]]
* "כל הדתות מרושעות, כולן מבוססות על דם; כיוון שכולן מבוססות בעיקרון על העלאת קורבן. זאת אומרת, ההקרבה הנצחית של האנושות בשביל הנקם שאינו יודע שובע של האלוהי." ~ [[מיכאיל באקונין]]
* "כל הדתות הן אותו הדבר: דת היא בבסיסה [[אשמה]], עם חגים שונים." ~ קייטי לדמאן
* "דת, אפילו אם היא קוראת לעצמה דת האהבה, חייבת להיות קשה ובלתי אוהבת לאלו שלא שייכים אליה." ~ [[זיגמונד פרויד]]
* "באמריקה יש חופש דת, אבל אני לא בטוח איזו דת היא חופשית."
שורה 82:
* "הידע והדת לא מסתדרים ביחד."
* "המוסר האמיתי אינו זקוק לדת."
* "הדת מציגה את הפילוסופיהה[[פילוסופיה]] באופן ציורי, כדי להסביר אותה לאנשים."
* "הדת היהודית מקורה בזורואסטרה הפרסית."
* "בדת הפרסית הטוב והרע הם אורמוזד ואחרימן; בדת היהודית הם אלוהים והשטן."
שורה 103:
* "כשם שיש בנו יצר לחיות כך יש בנו יצר לשרת מטרות רוחניות החורגות מן האינטרסים שלנו."
* "בכוחנו לשקף את אהבת אין־סוף של אלוהים בתוך מעשי חסד וצדקה."
* "אהבת [[אדם]] היא הדרך אל אהבת אלוהים."
* "אנו מגיעים לפסגה הגבוהה ביותר של חיי הרוח לאו דווקא ברגעים נדירים של אקסטזה. הפסגה הגבוהה ביותר נמצאת במקום שבו אנו ניצבים, וניתן להעפיל אליה באמצעות מעשים יום־יומיים. "
* "ככל שמדרגת ההכרה הרוחנית גבוהה יותר, כך גדלה מידת הרגישות לאחֵר וגדל העניין בו."
שורה 134:
* "קיימים שני טיפוסים בדתיות: דת שביסודה ערכים ואמונות שמהם מתחייבים גם מעשים, ודת שביסודה מצוות ומעשים שעל קיומם מושתתים גם ערכים ותכנים תודעתיים. "דת של ערכים ואמונות" היא דת מעניקה - היא אמצעי-עזר לאדם לסיפוק צרכיו הרוחניים ולשיכוך לבטיו הנפשיים; תכליתה היא האדם, ואלוהים מציע בה את שירותו לאדם; המקבל עליו דת זו הוא אדם נגאל (לדוגמה הנצרות). "דת של מצוות" היא דת תובעת - היא מטילה על האדם חובות ותפקידים ועושה אותו כלי-שרת להגשמת תכלית שאיננה מתגלמת באדם; הסיפוק שהיא נותנת אינו אלא הסיפוק שיש לאדם מעשיית חובתו; המקבל עליו דת זו הוא אדם העובד את אלוהיו עבודה לשמה - משום שאותו ראוי לעבוד (לדוגמה יהדות). מידות שונות של שני טיפוסי דתיות אלה מצויות, כנראה, בכל הדתות. אולם הדתות נבדלות זו מזו מבחינת עדיפות טיפוס אחד על משנהו."
* "ההבדל העמוק בין האדם-כפי-שהוא-מטבעו ובין האדם המאמין (במובן הדתי של 'אמונה') הוא בכך שהראשון נשאר תקוע במציאות הטבעית (גם טבעו של העולם וגם טבעו האנושי שלו-עצמו) שהיא חסרת טעם וערך – "ומותר האדם מן הבהמה אין, כי הכול הבל' (נעילה של יום הכיפורים); ואילו המאמין מתאמץ להתעלות מעל למציאות זו ע"י קבלת 'עול תורה ומצוות', ז.א. – פרוגרמת-חיים שאיננה מתחייבת מטבע הבריאה ואינה מכוונת 'לתמוך בה', אלא דווקא להתגבר עליה מתוך הכוונה למה שמכונה בתהילים 'קרבת אלהים'."
* "ממהותו של המדע – הן מדע הטבע, הן "מדעי־האדם" ([[היסטוריה]], סוציולוגיה, פסיכולוגיה) – שאין הוא גורם מחנך ושאין בו משום עיצוב דמותו הנפשית והרוחנית של האדם. מן האמת שבתחום ההכרה המדעית לא ניתן לגזור שום חיוב (ושום איסור) בכל התחומים האחרים של הקיום האנושי, החומריים והרוחניים כאחד. קיים ויכוח נצחי בין הנענים לתביעה לעבוד את ה' ובין המסרבים להיענות לה. המדע אינו צד בוויכוח זה."
* "אין לכתבי־הקודש בשבילנו משמעות אחרת מאשר המשמעות שניתנה לה על ידי ההלכה."
* "עבודת השם, ותכליתה מנוסחת בסעיף הראשון של [[שולחן ערוך]]: 'יתגבר כארי לעמוד בבוקר לעבודת בוראו'. מול הדת הנתפסת מבחינת מה שהיא מעניקה לאדם, מוצגת הדת הנתפסת מבחינת מה שהיא תובעת מן האדם, ואין לך ניגוד עמוק מזה."