הבדלים בין גרסאות בדף "גדי איזנקוט"

נוספו 2,424 בתים ,  לפני 3 שנים
אין תקציר עריכה
'''[[w:גדי איזנקוט|גדי איזנקוט]]''' (נולד ב־19 במאי 1960), הרמטכ"ל ה־21 של [[צבא הגנה לישראל]], בשירותו הצבאי היה לוחם ומפקד ב[[W:חטיבת גולני|חטיבת גולני]]. בעבר כיהן בין היתר, כסגן הרמטכ"ל, כמפקד פיקוד הצפון, כראש אגף המבצעים, כמזכיר הצבאי של ראש הממשלה, כמפקד עוצבת נתיב האש וכמפקד אוגדת איו"ש.
 
* "המבחן שלנו כצבא הוא מבחן היכולת ולא מבחן הכוונה." ~ מתוך הרצאה שנשא בסמינר לזכר חללי [[מלחמת לבנון השנייה]] שנערך באוניברסיטת חיפה ב־30 בנובמבר 2010 ([http://www.youtube.com/watch?v=l0xkjirjvCI מקור])
* "התוצאות [[מלחמת לבנון השנייה|שלה]] יותר מורכבות ויותר טובות מהשיח שיש בציבור. מלחמות צריך לבחון בפרספקטיבה של שנים. אנחנו לא עמדנו בציפיות של עצמנו, אבל [[W:חזבאללה|חזבאללה]] הפסיד במלחמה באופן חד־משמעי." ~ מתוך הכתבה "דו"ח איזנקוט", ראיון שערכו עמו יוסי יהושע ואמירה לם, "ידיעות אחרונות", 15 ביולי 2011 ([http://www.fresh.co.il/vBulletin/showthread.php?t=435896&highlight=%E0%E9%E9%E6%F0%F7%E5%E8#post4052130 מקור])
* "יחד עם זאת הייתה תחושה מאוד קשה. אנשים שילמו מחירים כבדים והיה דיון נוקב לגביהם. זה נכון לגבי [[אודי אדם|אודי]] ובעיקר לגבי [[גל הירש]]. אני ראיתי אותו ב[[W:מלחמת לבנון השנייה|מלחמה]], ובניגוד לתיאורים אני יודע שהוא היה מקצועי מאוד, נחוש מאוד, ביצע את המשימה, למד מאירוע לאירוע. אני חושב שמפקדים שפיקדו על כוחות בלחימה, גם אם עשו שגיאות, היה צריך לעשות כל מאמץ כדי להשאיר אותם ולאפשר להם לעשות תיקון ולהתקדם. לא הייתי רוצה להיות בצבא שמעלים בו על המוקד קצינים ששוגים. אנחנו צריכים להעלות על המוקד קצינים רשלניים. קצינים ששוגים, בוודאי בתוך לחימה, לא נכון להעלות על המוקד. איבדנו אז פרופורציה." ~ מתוך הכתבה "דו"ח איזנקוט", ראיון שערכו עמו יוסי יהושע ואמירה לם, "ידיעות אחרונות", 15 ביולי 2011 ([http://www.fresh.co.il/vBulletin/showthread.php?t=435896&highlight=%E0%E9%E9%E6%F0%F7%E5%E8#post4052130 מקור])
* "ימי הנכבה והנכסה לפני מספר שבועות יצרו דפוס חדש של שימוש באזרחים אלימים לחבלה בתשתיות ביטחוניות וניסיונות חדירה לשטח ישראל, דפוס שחייב התאמת המענה, אך יותר מכך מלמד על השינויים המתרחשים באזורינו ומחייבים אותנו למעקב וערנות גבוהה על מנת לתת מענה לאיומים המשתנים, כאשר רק צה"ל דרוך וחזק יבטיח את השקט." ~ ([http://www.idf.il/1133-12407-HE/Dover.aspx מקור])
* "אני האחרון שיעשה דה־לגיטימציה ל[[יואב גלנט|גלנט]], שהיה לוחם [[W:שייטת 13|שייטת]], מפקד השייטת, פיקד על חטיבות בלחימה ופיקד על אוגדות בלחימה. הוא איש ראוי מאוד, הוא ראוי לכל הכבוד על המסלול שעשה ועל התרומה שלו למדינה." ~ על האלוף יואב גלנט. מתוך הכתבה "דוח איזנקוט", ראיון שערכו עמו יוסי יהושע ואמירה לם, "ידיעות אחרונות", 15 ביולי 2011.
* "הדבר שאותי הכי מתסכל, זה שבוצע פה אימון מעולה שלקח על עצמו אתגרים מתמשכים, שנגמר בלי שריטה אפילו, אפילו שהתקיימו מספר תרגילים ישר באש חיה בלי תרגול על יבש. אבל בסוף - הנושא היחיד שתופס את הכותרות זה המרד במסייעת. זה שהרגנו בארבעת החודשים שלפני האימון 18 חיזבאללה, את זה לא ציינו כשחתכו אותנו בעיתונים." ~ על תקופת הפיקוד שלו על חטיבת גולני. מתוך הכתבה "תרגיל בחשבון נפש" מאת אביחי בקר, "הארץ" 08.02.1998 ([http://www.fresh.co.il/vBulletin/showthread.php?t=567556&highlight=%F9%E5%E8+%E2%F0%F5#post4423261 מקור])
* "ראיתי את ה[[W:פקודה (הוראה)|פקודה]] ל[[W:קרב בינת ג'בייל|בינת ג'בל]], אני לא יודע איך הפקודה הזו יכולה לעמוד ליד העץ של [[W:חטיבת גולני|גולני]]." ~ מתוך הספר "שבויים בלבנון", מאת [[עפר שלח]] ו[[W:יואב לימור|יואב לימור]], הוצאת "ידיעות אחרונות", 2007, עמוד 197
* "בוא נלך אחורה ונחליט לדוגמה שאנחנו מפסיקים ליזום לחלוטין, כי אם זה המאזן אז לשם מה בכלל צריך את זה? מה נגיד כשיופעל מטען שיגמור לנו עשרה חיילים? עד כמה שזה יישמע אבסורדי, אני מתרשם שלציבור יותר נוח לעכל סוג כזה של מכה, כשאנחנו בדפנסיווה, כאילו היא נחתה מן-אללה, מאשר הרוגים בפעילות התקפית. מילא שאזרח חושב ככה, אבל זאת בטח לא התפישה שלאורה אתה כמפקד מחנך צבא. לא בכדי אנחנו מגדירים את ביצוע המשימה כערך עליון, ואת השמירה על חיי החיילים כציווי שני בחשיבותו, לא ראשון. אחרת, בשביל מה לקום ולהסתער? למה בכלל לסכן חיים? באופן תיאורטי, את האירוע שבו נהרגו דורון ואייל אפשר היה לעצור בשלב מוקדם, שבו היו לנו עדיין רק שלושה פצועים. יכולנו בקלות לתת למחבלים לנתק מגע, ללוות את המנוסה שלהם בכמה צרורות סמליים, להתעסק בטיפול בנפגעים ובזאת למזער את הנזק ולסגור עניין. כמובן שלא זאת התגובה שלה אני מצפה ממני ומפקודי. היכולת להתעשת והדבקות במטרה הן מבחינתי המסר של התקרית הזאת, שבתחילתה היינו במצב נחות. אוי ואבוי לנו כאנשי צבא אם במקום להיות נחושים נתבלבל ונחשוב במונחים של תוצאות משחקי כדורגל." ~ מתוך הכתבה "אייזן פטון" מאת [[אביחי בקר]], "הארץ", 10 בספטמבר 1999 ([http://www.fresh.co.il/vBulletin/showpost.php?p=4538249&postcount=32 מקור]).
* "המשמעת היא הדבר הכי פחות חשוב בצבא, אם כולם מקיימים אותה." ~ מתוך הכתבה "ככה יוצרים חיילים עם ראש קטן" מאת רותם שדמי, "במחנה", 09.10.1998, עמוד 26.
* "האתגר שלנו הוא להתאים את המענה המודיעיני-מבצעי למציאות משתנה, ולספק ביטחון ותחושת ביטחון בלי תירוצים." ~ מתוך הרצאה שנשא בכנס הבינלאומי השנתי ה-9 של ה[[W:המכון למחקרי ביטחון לאומי|מכון למחקרי ביטחון לאומי]] שנערך ב[[W:מוזיאון ארץ ישראל|מוזיאון ארץ ישראל]] ב־18 בינואר 2016 ([https://www.youtube.com/watch?v=2DQJwl4GXwY מקור])
* "שני הפרמטרים שאני מכיר לעשות שיפוט של תוצאות מלחמה או ניצחון במלחמה זה אחד, האם צה"ל עמד במטרות המלחמה שדרג המדיני הגדיר לו או שהוא הגדיר לעצמו ודרג מדיני אישר, ושתיים האם שופר מצבה האסטרטגי של ישראל לאורך זמן. אנחנו בעשור של שקט והרתעה בצפון. אני שומע הרבה מאוד תיאוריות על הסיבה למה הושג השקט הזה. מתארים את הפיצול בסוריה, מתארים דברים אחרים. אין לי ספק שהסיבה המרכזית למציאות שנוצרה בעשור האחרון היא הפעלת הכוח ותוצאות המלחמה. את המושג הכרעה צריך לפרוט נכון. זה לא נטילת כוח הרצון והיכולת של ארגון חזבאללה הכולל לפעול נגד מדינת ישראל. אתה המח"ט, אתה מפקד האוגדה, אתה מפקד הגיס בגזרה שלך תגיע לקצה החץ, תשמיד את היכולות, תמנע שיגורים משמעותיים לעורף ותקיים חופש פעולה במרחב. והדבר החשוב ביותר – פיקוח ומימוש, לוודא שמה שאמרנו קרה. זה צריך להיות חד וברור –שנותנים פקודות ופקודות מתבצעות. ברגע שנתנו פקודות, אין כזה דבר שלא עושים אותן. אני חושב שיכולת המודיעין והעליונות המודיעינית השתפרה בצורה משמעותית. ההרתעה של צה"ל היא גבוהה מאוד במרחב, ובעיקר מול החזית הלבנונית. יש לנו יתרון מוחץ על יריבינו ביכולת לתקוף היקף רחב של מטרות בלוח זמנים קצר. וניצחון ברמה אסטרטגית, שוב פעם, חוזר להבנה שלי שאם נדרש למלחמה נוספת ברמה האסטרטגית הניצחון ייגזר מעמידה שלנו כצה"ל ממטרות המלחמה שיוגדרו לנו או שאנחנו נגדיר לעצמנו." ~ מתוך הרצאת הרמטכ"ל גדי איזנקוט, ביום למידה לציון עשור למלחמת לבנון השנייה, 12.07.2016 ([https://www.youtube.com/watch?v=gRDn78MS6V8&index=1&list=FLvnSRbcObHl6DJxhJSXBIVQ מקור]).
==נאמר עליו==
* "הוא רואה את טובת המערכת. פיו ולבו שווים והוא אינו מהסס לומר את דעתו, גם אם אין זו דעת הממונים עליו. הוא איש שמכיר גם את היכולות וגם את המגבלות שבהפעלת הכוח. ההסתכלות שלו יותר רחבה, לא נוגעת רק למקצוע ולתפקיד שהוא ממלא." ~ רא"ל [[דני חלוץ]], מתוך הכתבה "דו"ח איזנקוט" מאת יוסי יהושע ואמירה לם, "ידיעות אחרונות", 15 ביולי 2011 ([http://www.fresh.co.il/vBulletin/showthread.php?t=435896&highlight=%E0%E9%E9%E6%F0%F7%E5%E8#post4052130 מקור])
* "גדי נתפס בעיני כאדם בעל קו מחשבה מקורי שאומר את אשר הוא חושב ואינו נרתע מלהיות בודד בעמדתו." ~ מתוך הספר "בגובה העיניים", מאת [[דני חלוץ]], הוצאת ידיעות אחרונות, 2010, עמוד 405.
* "איזנקוט, 48, יליד טבריה שגדל באילת, התגייס לגולני ב־1978, עבר את כל מסלול הפיקוד בחטיבה, ו־20 שנה אחרי כן הפך למפקדה. 30 שנה הוא בצבא, מתוכן כמעט 20 בצפון, ולמרות כל אלה הוא לא יודע להמליץ אפילו על מסעדה טובה באזור. חזותו החיצונית מטעה. חייכני, חביב, מדבר בשקט, אבל בה בעת אתה מרגיש את הריחוק, את הדיסטאנס. הוא לא מסתחבק. אין אצלו צ'פחות. אפילו הלשכה המשודרגת שהותיר לו קודמו מביכה אותו, הוא מרגיש צורך להתנצל על 'הפאר הצבאי' הזה. חלקו במלחמת לבנון לא פגע במעמדו בהיררכיה הצבאית. גם היום הוא נתפס כמועמד לרמטכ"לות, אם לא בסיבוב הקרוב – בזה שיבוא אחריו." ~ מתוך הכתבה "יש לי כוח אדיר, לא יהיו לי תירוצים" מאת אלכס פישמן ואריאלה רינגל-הופמן, "ידיעות אחרונות", "המוסף לשבת", 3 באוקטובר 2008 ([http://www.fresh.co.il/vBulletin/showthread.php?t=567556#post4331857 מקור])
* "מתחילת שירותו בצה"ל הסתמן איזנקוט כחייל שנאבק על עקרונות וסולד מגינונים. לאורך כל דרכו בחטיבת גולני מעולם לא חשב שצריך לגלח את הראש או להתקין את הכוונת הכי משוכללת על הנשק כדי להיראות יותר מורעל. הנער שאהב להשיט מפרשיות במפרץ אילת התגייס לחטיבה ב-1978, וכבר בטירונות סיים כמצטיין פלוגתי אף שלא נחשב לרובאי הטוב בפלוגה. אחרי קורס קצינים חזר לגדוד 51 ולחם כמ"פ במלחמת לבנון בעין א-תינה, בנבטייה, בג'זין ובשדה התעופה בביירות. בתום המלחמה יצא לאזרחות, אבל אחרי שלושה חודשים שיכנע אותו אילן בירן לחזור כמ"פ לבית הספר לקצינים, תפקיד שאחריו מונה למפקד פלוגת הנ"ט של החטיבה." ~ מתוך הכתבה "דרוך ומוכן" מאת אלון בן דוד, מגזין "בלייזר" ינואר 2013, עמוד 49 ([http://www.fresh.co.il/vBulletin/showthread.php?t=567556&highlight=%F7%F6%E9%F0%E9%ED+%E1%EB%E9%F8%E9%ED#post4364094 מקור)].
* "כבר אז הוא לא היסס להתעמת עם הממונים עליו. כשהורה לו מח"ט גולני צבי פולג (פרקש) להחזיר את חייליו מרגילה כדי שיעזרו להכין יום ספורט חטיבתי, איזנקוט הודיע שאין לו שום כוונה להחזיר חיילים מהבית למשימה כזאת באמצע חופשה שחיכו לה חודשים ארוכים. פרקש זעם וקיצר את התפקיד של איזנקוט בפלוגה. גם המקרה הזה לא פגע בהמשך הקריירה שלו בצבא." ~ מתוך הכתבה "דרוך ומוכן" מאת אלון בן דוד, מגזין "בלייזר" ינואר 2013, עמוד 49 ([http://www.fresh.co.il/vBulletin/showthread.php?t=567556&highlight=%F7%F6%E9%F0%E9%ED+%E1%EB%E9%F8%E9%ED#post4364094 מקור)].
* "כמו רבים מבני דורו בצה"ל גדל איזנקוט בלחימה באזור הביטחון בדרום לבנון. הוא היה מג"ד 13, סמח"ט גולני וקמב"ץ פיקוד צפון, עד שהחליף את חברו ארז גרשטיין ז"ל בפיקוד על החטיבה ב-1997. בקור רוח ובחיוך פיקד על שורה ארוכה של מבצעים של החטיבה בלבנון שבמהלכם חוסלו כ-40 אנשי חיזבאללה. יש לו סבלנות רבה לחיילים ואפס סובלנות למשמעת. כשנאלץ להתמודד עם מרידות בחטיבה פעל לשינוי הנורמות בפלוגות הוותיקות ולצמצום זכויות היתר של חיילים ותיקים מול צעירים. קור הרוח לא עזב אותו גם כשקיבל את הידיעה על נפילתו של חברו לדרך גרשטיין ממטען בלבנון בפברואר 1998. איזנקוט אסף את חמו ואת חמותו של ארז ואיתם נסע להביא את הבשורה הקשה לאלמנה הרטל גרשטיין." ~ מתוך הכתבה "דרוך ומוכן" מאת אלון בן דוד, מגזין "בלייזר" ינואר 2013, עמוד 49 ([http://www.fresh.co.il/vBulletin/showthread.php?t=567556&highlight=%F7%F6%E9%F0%E9%ED+%E1%EB%E9%F8%E9%ED#post4364094 מקור)].
1,682

עריכות