פתיחת התפריט הראשי

שינויים

הרחבה, עריכה
[[קובץ:YomkippurribonIsraeli Troops - Flickr - The Central Intelligence Agency (1).jpg|שמאל|ממוזער|150px178px|אות"הטל מלחמתספק. יוםאל הכיפוריםתסמוך שלעל שום דבר." ~ [[צבאמשה הגנה לישראל|צה"ליעלון]]]]
[[קובץ:Yomkippurribon.jpg|שמאל|ממוזער|178px|אות מלחמת יום הכיפורים]]
'''[[w:מלחמת יום הכיפורים|מלחמת יום הכיפורים]]''' (נקראת גם '''מלחמת יום כיפור''', '''המלחמה הערבית־ישראלית של 1973''' ובפי הערבים: '''حرب أكتوبر''' – '''חארבּ‏‏ אוקטובר''' (מלחמת אוקטובר), '''حرب تشرين''' – '''חארבּ‏ תשרין''' (מלחמת תשרין) ו'''מלחמת רמדאן''') התנהלה בין 6 באוקטובר ל־24 באוקטובר 1973. במלחמה נהרגו אלפי ישראלים, מצרים וסורים, והיא הייתה מהקשות שבמלחמות ישראל.
{{מפריד}}
 
* "עשר השנים הבאות תראינה את הגבולות נשארים מוקפאים בקווים הקיימים – אבל לא תפרוץ במהלכן מלחמה גדולה." ~ [[משה דיין]] בראיון לשבועון "טיים", 30 ביולי 1973, שלושה חודשים לפני פרוץ המלחמה
* "כמה חזקה האומה וכמה גדולה היא ברגעי משבר. קשה לתאר איך נקפצות האצבעות לאגרוף פלדה בימי פרעות. [...] מפליא עד כמה הצלחנו ביצירת עובדה זו, שהעם כולו צבא." ~ [[יונתן נתניהו]]
* "אנחנו במצב של חורבן בית שלישי." ~ [[משה דיין]]
* "נשבור להם את העצמות." ~ הרמטכ"ל [[דוד אלעזר]] על המצרים.
* "עשר השנים הבאות תראינה את הגבולות נשארים מוקפאים בקווים הקיימים – אבל לא תפרוץ במהלכן מלחמה גדולה." ~ [[משה דיין]] בראיון לשבועון "טיים", 30 ביולי 1973, שלושה חודשים לפני פרוץ המלחמה
* "כמה חזקה האומה וכמה גדולה היא ברגעי משבר. קשה לתאר איך נקפצות האצבעות לאגרוף פלדה בימי פרעות. [...] מפליא עד כמה הצלחנו ביצירת עובדה זו, שהעם כולו צבא." ~ [[יונתן נתניהו]]
* "זו התפנית במלחמה, ואם אי פעם יכתבו את ההיסטוריה וישחזרו כיצד עשינו את זה, יתברר שזו הייתה שיא החוצפה." ~ רא"ל [[דוד אלעזר]] רגע אחרי שנודע לו כי כוחות [[W:חטיבה 55|צנחנים]] הצליחו לבצע את [[W:מבצע אבירי לב|צליחת התעלה]] במלחמת יום הכיפורים. מתוך הספר "צליחה: 60 שעות באוקטובר 1973", מאת ד"ר עמיר אזוב, הוצאת דביר, עמ' 136 ([http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/293/723.html?hp=1&cat=875 מקור]).
* "אנו יורים כל בוקר מה שמגיע בערב מ[[ארצות הברית]], את המלאי של צה"ל גמרנו מזמן." ~ הרמטכ"ל [[דוד אלעזר]], לקראת סוף המלחמה
* "[[W:חטיבה 188|חטיבת 'ברק']] החזיקה בדרום-הרמה והיתה בת-מזל פחות. כאן היו פני הקרקע מתאימים פחות פחות להגנה, ונראה שכאן גם היתה המנהיגות הקרבית הסורית טובה יותר. בתוך שעות נשברה חטיבת 'ברק' לכמה חלקים. אף-על-פי שבהמשך הלחימה התברר שכל אחד מהחלקים הללו היה מסוכן לסורים כקן של צפעונים, מיהרו ראשי-החץ הסוריים לנצל את הפערים ולדהור לעבר יעדם האסטרטגי, הכנרת. המצב שהתפתח בשלושים ושש שעות היה , כפי שהתברר, המבחן החמור ביותר לכוחה הצבאי של ישראל מאז [[W:מלחמת השחרור|1948]]. כוחות תגבורת החלו להגיע ביום השני. את אלה היה צריך לזרוק לאזור הלחימה טיפין-טיפין - לסתום חורים, לחסום כבישים, אפילו לצרף זו לזו יחידות שנשברו בלחץ הקרב הנואש ואשר, לראשונה בתולדותיה של מדינת ישראל, נטשו את שדה-הקרב לפני הערבים המתקדמים. רק ביום השלישי היו הישראלים מסוגלים לרכז את אגרוף השריון שלהם, לאגוף, ואחר-כך למחוץ, את החדירות הסוריות העמוקות. ה[[W:קרבות הבלימה והתקפת הנגד הישראלית ברמת הגולן|מעבר לפעולות התקפיות]] בא ללא פסק-זמן. הסורים נזרקו לאחור לעבר בירתם בהתקפת-נגד נזעמת, ונטשו שדה-קרב זרוע טנקים שרופים ובני-אדם מרוסקים. בסוף אותו יום שמעו חיילי חטיבות 'ברק' ושבע במכשירי הרדיו שלהם שדר שהועבר מ[[W:רפאל איתן|הפיקוד העליון]] של צבא ההגנה לישראל: ''אתם הצלתם את עם ישראל''. ואכן, את זאת עשו. אבל מחוץ לישראל, פרט לאותם בתי-ספר שבהם לומדים את אומנות המלחמה, קרה דבר מוזר: קרב הגבורה הזה נשכח. כמו במלחמת ששת הימים שלשנת 1967, המבצעים המהירים יותר שנערכו ב[[W:חצי האי סיני|סיני]] היו אלה שעוררו את התרגשותו והערצתו של העולם: [[W:מבצע אבירי לב|צליחת תעלת סואץ]], ה[[W:קרב החווה הסינית|קרב בחווה 'הסינית']], [[W:כיתור הארמייה השלישית של מצרים|כיתור הארמייה השלישית המצרית]] - זאת למרות ההשלכות המפחידות של הלחימה ברמת-הגולן, שהיתה קרובה הרבה יותר לבית. עם זאת, חיילי שתי החטיבות הללו שנותרו בחיים ידעו מה היה טיבו של המעשה שעשו, וקציניהן יכלו ליהנות מהידיעה כי בין חיילים מקצועיים, המכירים את מידת המיומנות ואומץ-הלב הכרוכה בעמידה כזאת, ייזכר קרב הגולן שלהם בשורה אחת עם קרבות ה[[W:קרב תרמופילאי|תרמופילים]], [[W:הקרב על הבליטה|בסטון]] וגלוסטר היל." ~ [[טום קלנסי]] כותב על [[W:מלחמת יום הכיפורים|מלחמת יום הכיפורים]], מתוך ספרו "כל הפחדים כולם", 1992, עמוד 12.
* "למחרת [[W:תקיפת המטכ"ל הסורי|הפציץ]] חיל האוויר את דמשק. על פי עדותו של סגן הרמטכ"ל דאז [[ישראל טל]], ההפצצה הזו היתה אקט של ייאוש, שנועד לסיים את המלחמה לפני שיקרה אסון – אפילו במחיר של הותרת ההישגים הקרקעיים והמורליים בידיו של האויב. "'הפצצנו את דמשק, כולל אוכלוסייתה, במגמה שסוריה תצעק 'הצילו',' אמר טל בהרצאה לאחר המלחמה. 'ב-9 באוקטובר בבוקר היתה תחושה שעצם הקיום הלאומי בסכנה ושהסיכוי להתקיים הוא קטן מאוד. מכאן שהמטרה היתה להפסיק את המלחמה מהר ובכל תנאי'." [[עפר שלח]] בספרו [[W:המגש והכסף|המגש והכסף]], הוצאת זמורה ביתן,2003, עמוד 32.
 
==ראו גם==
* '''[[ההלם}}'''
 
== קישורים חיצוניים ==
{{מיזמים|ויקישיתוף=Category:Yom Kippur War|ויקיפדיה=מלחמת יום הכיפורים|ויקיטקסט=סיכום מסמך ההערכה שהוציאה אמ"ן/מחקר ב-5 באוקטובר 1973|שם ויקיטקסט=סיכום מסמך ההערכה שהוציאה אמ"ן/מחקר ב-5 באוקטובר 1973}}
 
{{פוטנציאל}}
 
[[קטגוריה:מלחמות ישראל|יום הכיפורים]]