שמואל יוסף עגנון: הבדלים בין גרסאות בדף

 

== מתוך ספריו ==

=== [[w:והיה העקוב למישור|והיה העקוב למישור]] (1912) ===

* "ברצות ה' לערער דרכי איש – מזלו יעוף חיש. והרבה שלוחים למקום להוריד עד לאשפות אביון."

* "במקום שאין בעלת בית מלאכתן של השפחות רמיה."

* "שמחת חתן על כלה מיישבת את הלב."

 

=== [[w:אורח נטה ללון|אורח נטה ללון]] (1939) ===

* "מאחר שבני עירי אינם יכולים להעלות על הדעת שאדם מספר דברים כהוויתם סבורים עלי שאני פיקח, שמרבה דברים ומסיע מן העיקר. בראשונה ניסיתי להעמידם על האמת. משראיתי שהאמת האמיתית מטעה אותם הנחתי אותם באמת המדומה."

* "אף חברי שבארץ יש מהם שפוקדים אותי באיגרות. יש מהם שאני משיב להם ויש שאיני משיב להם. משיב אני לאותם שאין מה להשיב ואיני משיב לאותם שיש מה להשיב, שמתוך שהם קרובים ללבי מסיח אני עמהם ביני לבין עצמי, ומתוך שהדברים מרובים איני מספיק להעלותם על הנייר ודוחה את התשובה מיום ליום ומשבוע לשבוע."

 

=== [[w:האדונית והרוכל|האדונית והרוכל]] (1943) ===

* "כמה היה שמח ביום שניתנה לו לינת לילה ברפת הישנה, עכשיו אפילו המטה המוצעת לו צווחת טול רגליך ברח לך."

* "אבי שבשמים, צעק יוסף, כמה נתרחקתי."

 

=== [[w:תמול שלשום|תמול שלשום]] (1945) ===

* "ארץ ישראל אינה נקנית אלא בייסורים, וכל שחביבה ארץ ישראל עליו ומקבל עליה ייסורים באהבה זוכה ורואה בבניינה."

 

* "וכשנתייאשתי מכתיבת הספר, לא נתייאש הספר מלהיכתב. פעמים הרבה בא צרור דפים ריקים שעלעלה בהם הרוח וכל דף ודף היה מצווח כאותן הנשמות שהולכות ערטילאות, והיה אומר וכי אין מילה יהודית להלבישני בה."

* "לעולם אין צרה באה יחידה."

* "מנהגה של מדינה זו, אין עושים דבר אלא אם כן דנים עליו תחילה. ואין דנים אלא נואמים ודורשים. נאמו נאומים ודרשו הדרשה רואים בני המדינה את עצמם כאילו כבר עשו מעשה. אם הלכה אותה צרה מוטב, ואם לאו מוסיפין לה נאום. עד שבאה צרה קשה ממנה ומעמידין נואם אחר. אם בטלה הצרה מוטב, ואם לאו וכו'."

 

 

=== [[w:שירה (ספר)|שירה]] (1971) ===

* "יש מלומדים שבקיאותם מביאה אותנו לידי תמיהה מחמת הביבליוגרפיה שבספריהם שתופסת כשליש מהספר, כיוון שבודקים אחריהם רואים שרוב הספרים שהזכירו אין להם שייכות עם הספר. מלומדים אחרים יש שאחר שמביאים מקור לדבריהם הרי הם מוסיפים וכותבים, עיין גם שם ועיין גם שם. ובאמת מאותן גמין העתיקו את ראיותיהם, כלומר ממקום שאתה משתלח לעיין גם שם, משם עצמו העתיקו כל ראיותיהם, ולא ראו את הספרים שמשם הביאו את ראיותיהם, ואם יבואו ויאמרו כבר קדמוכם חכמים, הרי הם מתחסדים ומראים שהביאו אף את שמותיהם. מלומדים אחרים יש שמרבים בציטטים מספריהם, כלומר מדברי עצמם הם מביאים ראיה לדבריהם. אם תמימות יתירה אין כאן שעשועים של עשיית ספרים יש כאן, שמשתעשעין להראות כמה חכמים הם, כמה ספרים כבר עשו. מלומדים אחרים יש שמביאים דעותיהם של אחרים, לא לשם ראיה, אלא כדי לחלוק עליהם." ~ הוצאת שוקן, מהדורה שלישית, 1999, עמוד 171

* "אדם סובל משינו כל עולמו אינו כדאי לו, טיפל בשינו חזר לסורו."

 

==מכתבים==