על החינוך: הבדלים בין גרסאות בדף

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
דף חדש
 
מ הגהה
שורה 3:
 
==כללי==
* "ישנן מספר תכונות הרצויות באופן אוניברסלי... אציין ארבעה מאפיינים הנראים לי כיוצרים יחד את הבסיס לדמות האידאלית: חיוניות, אומץ־רוח, רגישות ואינטליגנציה."
* "קהילה בת גברים ונשים בעלי חיוניות, אומץ־רוח, רגישות ואינטליגנציה, בדרגה הגבוהה ביותר שבכוח החינוך ליצור, תהיה שונה בתכלית מכל מה שקיים כיום. מעטים מאוד יישארו בלתי מאושרים."
* "הבאתו לעולם של דור ילדים חסרי פחד, שאינם מעוותים לצורות בלתי טבעיות, אלא ישר, כנה, נדיב, [[אהבה|אוהב]] וחופשי. הלהט שלהם יסלק את האכזריות והכאב מהם סבלנו בשל היותנו עצלנים, פחדנים, קשי לב וטיפשיים. חינוך זה העניק לנו את התכונות הרעות הללו, והיפוכו הוא החינוך שיקנה את המעלות. החינוך הוא המפתח לעולם החדש."
 
==חיוניות==
* "בני־אדם נוטים לשקוע בתוך עצמם ולהיעשות בלתי מוכשרים לתת את הדעת למראה העיניים ולמשמע האוזניים, ובכלל לכל דבר שמחוץ לעורם. זהו אסון גדול לעצמם, שכן הוא כרוך בשעמום במקרה הטוב יותר ובמלנכוליה במקרה הגרוע יותר."
* "החיוניות מביאה לכלל התעניינות בעולם החיצוני, ומעניקה כוח לשאת בעמל מפרך. יתרה מזו, היא משמשת מגן בפני רגש־הקנאה, הואיל והיא הופכת את חיי־האדם לחיי הנאה וקורת־רוח."
 
==אומץ־רוח==
שורה 16:
* "נפתח בהערכה העצמית: יש בני־אדם שחייהם נובעים מבפנים, ואילו אחרים אינם אלא מראות בהן משתקף כל מה שהורגש ונאמר על ידי שכניהם. אלה האחרונים לעולם אינם יכולים להיות בעלי אומץ־רוח אמיתי; זקוקים הם תמיד להערצה, והם רדופים תמיד על ידי הדאגה שמא יאבדו אותה."
* "ה'ענווה' דיכאה את ההערכה העצמית, אבל לא את הרצון לכבודם של אחרים; הדבר גרם רק להשפלה־עצמית סמלית כאמצעי להשגת הערכה. כך נולדו הצביעות ועיוות האינסטינקטים."
* "אומץ־הרוח הנעלה מחייב תכונה נוספת, זו שציינתיה לעיל בשם השקפת עולם בלתי־אישית. אדם שכל תקוותיו ופחדיו מרוכזים בו בלבד, כמעט שאינו יכול להביט בפני המוות בקור־רוח, שכן הוא מביא כליה על כל היקום הרגשי שלו."
* "ישנן תכונות בנפש האדם, המעבירות אותו ללא התאמצות יתרה מעבר לאני הפרטי שלו. השכיחה ביותר היא האהבה, בייחוד אהבת הורים, שאצל כמה בריות היא נרחבת עד כדי הכללת כל הנברא בצלם. התכונה השנייה היא הדעת... ותכונה נוספת היא האמנות."
* "למעשה, כל התעניינות במשהו שמעבר לגופו של אדם, עושה את חייו במידת־מה בלתי־אישיים."
שורה 26:
* "השלב הבא בפיתוחה של צורה רצויה ברגישות היא רגש האהדה... אהדה זו יכולה להרחיק לכת ולהופיע גם כהזדהות עם סבל שתואר בבהירות ובאופן נוגע ללב."
 
==אינטליגנציה==
* "אחד הליקויים הגדולים של המוסר המסורתי הוא ההערכה הנמוכה שייחס לאינטליגנציה... כשאני מדבר על אינטליגנציה, אני כולל בה הן ידיעה בפועל והן פתיחות לידיעה. שניים אלה קשורים למעשה בקשר הדוק."
* "ככל שתורתו של אדם מרובה, יקל לו להוסיף ללמוד, מתוך הנחה, כמובן, שחינוכו לא היה ברוח של דוגמטיות. אנשים בורים מעולם לא כפו על עצמם לשנות את הרגלי נפשם; הם נעשים נוקשים, עד ששום שינוי אינו עשוי לחול בעמדתם."
* "בלי האינטליגנציה, לא יוכל להתקיים עולמנו המודרני המורכב, ועוד פחות מזה יוכל להתקדם. מטעם זה רואה אני בטיפוח האינטליגנציה אחד מייעודיו הגדולים של החינוך."
* "האינטליגנציה מחייבת סקרנות ערה, אלא שהיא צריכה להיות בעלת טיב מסוים... הסקרנות, במשמעה הנכון, נובעת מאהבה אמיתית להשכיל לדעת."
* "אף על פי שהסקרנות פוחתת והולכת עם חלוף הנעורים באינטנסיביות שלה ובהיקפה, הרי היא עשויה להשתכלל באיכותה במשך זמן רב. הסקרנות לגבי בעיות כלליות מלמדת על רמת אינטליגנציה גבוהה יותר מן הסקרנות לגבי עובדות מסוימות."
* "כדי שהסקרנות תשא פרי, עליה להיות קשורה בטכניקה מסוימת לקניית דעת. דרושים הרגלים בהסתכלות, אמונה בכושר לדעת, אורך־רוח ושקדנות."
* "כלום עלינו לקבל את הדין ולהיכנע לרצון לשתף פעולה עם ההמון, או מתפקידו של החינוך לרופף רצון זה? יש פנים לכאן ולכאן, והתשובה הנכונה תהיה, בוודאי, במציאת פרופורציה נכונה, ולא בהכרעה מוחלטת לצד זה או למשנהו."