השואה: הבדלים בין גרסאות בדף

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
עריכה, הרחבה
מ הרחבה, עריכה
שורה 9:
* "הייתי מוביל גופות בגטו, ראיתי דברים שאף פעם לא יאפשרו לי לשמוח." ~ [[רלף קליין]]
* "השואה הייתה אירוע נוראי בהיסטוריה של האומה שלנו. אני מתכוון בהיסטוריה של המאה שלנו. אבל כולנו חיינו במאה הנוכחית. אני לא חייתי במאה הנוכחית." ~ [[דן קווייל]]
* "הוא לא דיבר בבירור נגד האנשטימיותהאנטישמיות. להגיד 'הרג' ולא 'רצח' ביחס למה שנעשה בשואה – לא הוגן"." ~ אבנר שלו, יו"ר מוזיאון יד ושם, בהתייחסות לביקור האפיפיור ב[[ישראל]] בחודש מאי 2009
* "באתי לאוהל יזכור, לא רק כדי לשמוע תיאורים היסטוריים או את עובדת קיומה של השואה. באתי כיהודי, שמבקש לשמוע בקשת סליחה ומחילה מאלה שגרמו לאסוננו, וביניהם הגרמנים והכנסייה." ~ [[ראובן ריבלין]], לגבי ביקור האפיפיור ב[[ישראל]] בחודש מאי 2009
* "השואה דומה לתהום פעורה אשר ככל שאנו קרובים אליה, אי אפשר להבין את עומקה. דווקא מן המרחק אפשר לראות אותה בכל גודל הזוועה. ככל שעוברות השנים, מספר המתעניינים בשואה גדל ומתרבים החוקרים והגילויים. אין לי ספק שבעוד מאה שנים יגדל מספר המתעניינים פי כמה, וכך גם מקומו של יד ושם ותפקידו יהיו חשובים לאין ערוך." ~ הרב [[ישראל מאיר לאו]], יו"ר מועצת יד ושם
שורה 30:
* "אחד המשכילים פגש בחסיד ושאלו: למה אתם לא לומדים לימודי חול, תהיו קצת מודרנים... הרי אנחנו במאה ה־20! ענה לו החסיד: בשבילי המאה ה־20 נעצרה בין אושוויץ להירושימה." ~ הרבנית עמר, מתוך "המטמון", עמוד 233
 
==ניסיונות הצלה, ניסיונות עידוד ומרידות בזמן השואה==
* "אני חייתי ונשמתי יחד עם הילד. לא שיערתי מעולם, שידי שלי, ייאלצו להגיש את הקורבן למזבח. בימי זקנתי אני נאלץ להושיט את ידי ולהתחנן, אחי ואחיותי, תנו לי אותם! אבות ואמהות, תנו לי את ילדיכם [...] יש לנו בגטו רבים חולי שחפת, שימיהם או אולי השבועות שלהם ספורים. איני יודע, אפשר שזוהי תוכנית שטנית, ואולי לא, אך איני יכול להתאפק מלהביע אותה. תנו לי את החולים הללו, ובמקומם אפשר יהיה להציל בריאים." ~ מתוך נאומו של חיים רומקובסקי, ראש היודנראט בגטו לודז' – "תנו לי את ילדיכם."
* "היטלר זומם להשמיד את כל יהודי אירופה, ועל יהודי ליטא הוטל להיות ראשונים בתור. אל נלך כצאן לטבח! נכון,חלשים אנחנו וחסרי מגן,אבל התגובה היחידה לרצח היא התנגדות!" ~ [[W:אבא קובנר|אבא קובנר]]
* "לא אוכל לתאר לפניך את התנאים בהם חיים היהודים. רק יחידי סגולה יחזיקו מעמד. כל השאר ייספו, במוקדם או במאוחר. הגורל נחרץ. בכל הבונקרים בהם מסתתרים חברינו אי אפשר להדליק נר בלילה מפאת חוסר אויר [...] מכל הפלוגות שבגטו נעדר איש אחד: יחיאל. אף זה ניצחון הוא. איני יודע מה אוסיף ואכתוב לך. מתאר אני לעצמי, ששאלה רודפת שאלה, אולם הפעם הסתפק נא בכך. היה שלום, יקירי. אולי עוד נתראה. העיקר: חלום חיי קם והיה. זכיתי לראות הגנה יהודית בכל גדולתה ותפארתה." ~ מתוך מכתבו האחרון של [[מרדכי אנילביץ']], מנהיג מרד גטו ורשה
* "הננו בתוך תוכם של החלאה והניוון. בתוך הזוהמה הזאת נטושה מלחמתנו. אל נשכח שהכבדה במלחמות היא המלחמה בנו עצמנו: לא להתרגל ולא להסתגל לתנאים אלה! זכור תמיד: אל תתרגלו! אל תסתגלו! מרדו במציאות הזאת!" ~ [[מרדכי אנילביץ']]
* "נלחם בשביל שלוש שורות בהיסטוריה, ובלבד שלא ייאמר שהנוער שלנו הלך כצאן לטבח." ~ [[W:אהרון ליבסקינד|אהרון דולק ליבסקינד]].
 
==משפט אייכמן==
שורה 52:
* [[גרמניה הנאצית]]
* [[אדולף היטלר]]
* ציטוטים מהספר: [[הבזקי זיכרונות]]
* [[:קטגוריה:יהודים בשואה|יהודים בשואה]]