אהוד ברק: הבדלים בין גרסאות בדף

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הגהה
Noamzo (שיחה | תרומות)
שורה 91:
 
== נאמר עליו ==
* "אהוד ברק, כבר לא איש צעיר, מבקש לחזור לזירה הפוליטית - וזה בסדר גמור. '''שמעון פרס''' היה הרבה יותר מבוגר ממנו בעת שזכה להיבחר לנשיא המדינה. גם '''אריאל שרון''' היה בעשור השמיני לחייו בעת שנבחר לראשונה לראשות הממשלה. אבל מה שהיה לשני אלה להציע - ל'''אהוד ברק''' לא יהיה לעולם. הם תמיד נשארו בארץ; גם בשנים שבהן הם נדחקו אל המדבר הפוליטי. תמיד ראו אותם. תמיד שמעו אותם. הם אף פעם לא נטשו אותנו כדי “לעשות לביתם”. הם תמיד היו כאן בשבילנו. גם בימי סגריר אי אפשר היה להחמיץ את שמעון פרס או את אריאל שרון. הם אף פעם לא תפסו פוזה של נוכחים־נפקדים כמו שעושה אהוד ברק זה שנים רבות. הם גם לא ביקשו לנקר עיניים בעושרם. לכן, הם גם לא חיפשו הסברים לגידול העצום בהונם. הם לא היו צריכים את זה. הנגישות אליהם הייתה תמיד בלתי אמצעית. מה שאי אפשר להגיד על ברק. המפגשים עמו תמיד משאירים טעם חמצמץ. שמעתי את זה לא פעם ממי שיצאו מפגישה כזאת" ~ על הניסיונות של אהוד ברק לחזור לזירה הציבורית (ד"ר חיים משגב, [http://www.maariv.co.il/journalists/opinions/Article-565581 '''"אבד הברק: רה"מ לשעבר חושב שהכל נמחל לו. המציאות רחוקה מכך"'''], אתר מעריב, תאריך 4.12.2016)
* "אני חושב שאם ברק רוצה לחזור לעמדת מנהיגות, הוא צריך לומר זאת בבירור. עליו להתייצב, לבקש את אמון הציבור ולהסתכן. אין קיצורי דרך. הנוסחה היום הינה: שקיפות, אמינות, שיתוף ויכולת הודאה בשגיאות; ולא בקמפיין בנוסח האייטיז. אלא שברק לא יבוא דרך הדלת. הוא אוהב לחדור מחרכי התריס, מתעלות המיזוג, מהמרזב במרפסת, מהחורים בטפטפות או דרך צנרת המים. לבוא דרך הדלת - כך כולם עושים, אין כאן יתרון. אני מניח כי ברק מבקש לערוך ניסיון נוסף ולהצטייר כ'גרוש ללירה' בהפלת נתניהו. זה לגיטימי, אך צריך להיעשות בגלוי, בראש מורם ועם נטילת סיכון להידחות." ~ אבי בניהו על ניסיונותיו של ברק לחזור לזירה הפוליטית (אבי בניהו, [http://www.maariv.co.il/journalists/Article-558219 המטכ"ליסט: אם אהוד ברק רוצה לחזור לפוליטיקה, שישתמש בדלת הקדמית], באתר מעריב, 23 בספטמבר 2016)
* "אהוד הוא עילוי מחשבתי. הוא חושב נכון וקורא מצוין את המפה, אך בינו לבין המציאות אין קשר. האיש גאון, אך איבד את השליטה על עצמו ועל שפיות דעתו הצבאית. הוא אחד האנשים הכי מוזרים שהכרתי. יום אחד הוא קרא לי ואמר: 'לך לחברך, [[אריאל שרון|אריק]] – שהיה ראש האופוזיציה – ותגיד לו שאני מוכן שהוא יהיה אצלי שר האוצר, וסילבן שלום יהיה שר הפנים'... טלפנתי לאריק ואמרתי לו: 'אני בדרך אליך'... כשהגענו אמר אריק: 'קודם כול תאכלו'. כשסיימנו לאכול הוא פסק: 'אני מכיר את אהוד ברק, לא יצא מזה כלום'. למרות זאת שוחחנו על הפרטים והסכמנו בכול. היה צריך רק לחתום. חזרתי לירושלים ודיווחתי לברק שהכול נעול. הוא השיב: 'יפה מאוד. חכה עוד יום'. אחרי זה עוד יום. בסוף הוא נסוג מהתוכנית, כי יוסי ביילין טמטם לו את המוח ושכנע אותו שלא להכניס את אריק שרון לממשלה, כי איתו אי אפשר להגיע לשלום. אצל ברק אתה יוצא בתחושה שהוא איתך – אבל הוא איתך רק באותה השנייה. שנייה אחרי זה הראש שלו מחליק לכיוונים אחרים." ~ [[בנימין בן אליעזר|בנימין (פואד) בן אליעזר]] (ד"ר אורי מילשטיין, [http://www.maariv.co.il/news/israel/Article-555327 "רצו שלא אהיה נשיא": חברו הטוב של פואד חושף את שיחתם האחרונה], באתר מעריב, 30 באוגוסט 2016)