מדריך הטרמפיסט לגלקסיה: הבדלים בין גרסאות בדף
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 60:
* "הרחק הרחק, בשולי האוקיינוסים הבלתי נודעים של הקצה הפחות אופנתי של הזרוע המערבית הסלילית של הגלקסיה, שוכנת שמש קטנה, צהובה ולא בולטת.<br />במרחק תשעים ושניים מיליון מיל לערך, מוקפת אותה השמש בכוכב לכת כחול ירוק, קטן וחסר ערך לחלוטין, שצורות החיים הבתר-קופיות שעליו פרימיטיביות בצורה מדהימה כל כך, עד ששעונים דיגיטאליים נחשבים בעיניהן לרעיון גדול של ממש.<br />לכוכב לכת זה יש - או ליתר דיוק הייתה - בעיה: מרבית האנשים שחיו עליו היו אומללים במשך רוב הזמן. הוצעו פתרונות רבים לבעיה זו, אך רובם עסקו בעיקר בתנועתן של פיסות נייר קטנות וירוקות. רעיון מוזר כשלעצמו, משום שאחרי ככלות הכל, לא פיסות הנייר הירוקות והקטנות הן שהיו אומללות.<br />וכך נותרה בעיה בעינה; המוני אנשים היו מרושעים, ורובם היו אומללים, גם בלי השעונים הדיגיטליים.<br />אצל רבים הלכה והתחזקה הדעה שכולם שגו שגיאה נוראה ברדתם מהעצים. היו שאמרו שגם עניין העצים עצמם היה צעד לא נבון, ומוטב היה לולא עזבו את האוקיינוסים מלכתחילה." ~ ''מדריך הטרמפיסט לגלקסיה'', עמוד 1
* "שירה ווגנית היא, כידוע, השלישית מהרעות ביותר בעולם. השנייה הרעה ביותר היא של האזגותים של קרייה. שעה שרב המשוררים שלהם, גרתאנוס נופח הנאדות, דיקלם את הפואמה שלו 'מזמור לגוש הקטן של חומר ירוק שמצאתי בבית שחיי, בבוקר קיץ אחד', מתו ארבעה ממאזיניו משטף דם פנימי, ונשיא המועצה הגלקטית התיכונית לנוכלויות רחוב שרד רק תודות לכך, שכרסם את אחת מרגליו עד תום. גראנתוס, כפי שדיווח, 'התאכזב' מהאופן שבו נתקבלה הפואמה ועמד להפליג בקריאה מהאפוס בן תריסר הכרכים הקרוי 'גרגורי זמן הרחצה האהובים עלי ביותר', שעה
:השירה רעה מכולן נכחדה על יוצרתה פאולה ננסי מילסטון ג'נינגס מגרינסברידג' אסקס, אנגליה, כשהושמד כדוה"א." '''מדריך הטרמפיסט לגלקסיה''' עמוד 45
* "בני האדם לא גאים באבותיהם הקדמונים,ולעיתים רחוקות מזמינים אותם לארוחת ערב."
שורה 83:
* "הוא חש כאילו כל חייו היו מין חלום, ולעיתים תהה מי חלם את החלום הזה, והאם הוא נהנה ממנו." '''מדריך הטרמפיסט לגלקסיה''' עמוד 15
* "ההבדל העקרי בין דבר שעלול להתקלקל לדבר שאינו יכול להתקלקל בשום אופן הוא שכאשר דבר שאינוי יכול להתקלקל בשום אופן מתקלקל בכל זאת, בדרך-כלל מתברר שאי-אפשר להגיע אליו או לתקן אותו." '''לא מזיק ברובו''' עמוד 99
* "על הפלנטה הקרויה ארץ, האדם הניח תמיד שהוא
:"למרבה הפלא, ידעו הדולפינים במשך זמן רב על ההרס הממשמש ובא על כדור האץ ועשו מאמצים להזהיר את המין האנושי מפני הסכנה; אך מרבית המאמצים שלהם פורשו שלא כהלכה כמאמצים משעשעים לגלגל כדורגל על אפם או לשרוק לחתיכות, כך שלבסוף ויתרו ועזבו את כדור הארץ באמצעיהם שלהם זמן קצר לפני שהגיעו הווגונים." ''''מדריך הטרמפיסט לגלקסיה''' עמוד 105
* "מן המפורסמות הוא כי יש מספר אינסופי של עולמות, פשוט מאחר שקיים מרחב אינסופי של חלל שהם יכולים להימצא בו. על כל פנים, לא כל אחד מהם מיושב, ולפיכך חייב להיות מספר סופי של עולמות מיושבים. כל מספר סופי שנחלק באינסוף הוא בקירוב גבוה דיו - לא כלום - ועל כן אפשר לומר כי
* "הבעיה, או למעשה אחת הבעיות, מפני שיש בעיות רבות שחלק ניכר מהן גורם בהתמדה לעומס עבודה נורא בבתי המשפט האזרחיים, המסחריים והפליליים בכל איזורי הגלאקסיה, ובעיקר, במקומות שבהם הדבר אפשרי, במושחתים שבהם היא זו. המשפט הקודם הוא הגיוני. לא זו הבעיה. הבעיה היא: שינוי. קראו זאת שוב ותבינו." '''היו שלום ותודה על הדגים''' עמוד 97
*"כשהסתיו מגיע לניו יורק, האוויר מצחין כאילו טיגנו בו עזים, ואם אתה משתוקק לנשום, הפתרון הטוב ביותר הוא לפתוח חלון ולתקוע את ראשך לתוך בניין" '''לא מזיק ברובו" עמ' 23'''
|