אהרן יהודה לייב שטינמן: הבדלים בין גרסאות בדף
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 8:
*יש אדם שמדבר טוב מאד, מדבר ביראת שמים, אבל אם אין תוכו כברו שהוא עצמו לא אוחז בזה אלא מדבר לפי שצריך לדבר כך הוא לא ישפיע. בשום אופן לא יצמחו מזה, אם רוצים שיצמחו ילדים חרדים ת"ח ואוהבי ה' ובמידות טובות אז האדם לעצמו ג"כ צריך להיות קצת מרומם, א"א שיהיה שפל, שיהיה במידות לא טובות, ופתאום ידבר כמו צדיק, זה לא יועיל, צריך שהאישיות שלו תהיה בסדר.
* זה הדרך, אם אחד רוצה להיות מחנך, לא ייתכן שיחנך והוא בעצמו לא יהיה במדרגה, הוא צריך לעלות וכפי מה שיטרח לעלות בכל הכוחות כמה שיותר יעלה, יכול להשפיע גם להיות מחנך, אחרת זה לבטלה' איך יחנך אם אינו מלא, אלא הוא צריך להיות קצת מורם, וכפי כמה שיותר יתרומם הוא יוכל להשפיע יותר, וזה כלל גדול. עיקר שבעיקרים. בדורות הקודמים המחנכים היו ספוגים ביראת שמים ואם היו מלאים זה עבר גם לחניכיהם, ובזמן האחרון שהוחלש הדבר הזה והמחנכים גם כן לא כל כך מלאים, אז אין להם השפעה. - למחנכים.
* והנה כל אחד חושב שלו מגיע והוא צודק ואינו יכול בשום אופן להיקלט במוחו המחשבה שהוא לא צודק וא"כ השני רשע ומותר לעשות הכל אפילו להלשין או לילך לא לדייני ישראל שדנים כפי דיני התורה כיוון שלהם אין הכוח להכריח את זה שכנגדו...ועד איפה נגיע ח"ו וכמדומני שהעצה היחידה שכל אחד יחשוב בלבו לוותר כי אם נגיד לבן אדם שאיננו צודק הוא לא ישמע לנו כי הוא משוכנע שהוא צודק במאה אחוז רק אפשר לומר תוותר אף אם הנך צודק שכדאי מאוד למנוע ריב ומחלוקת ...אמנם יש חולה גרועה אשר אנשים משלים ומרמים עצמם שעושים לש"ש ואינו יכול לוותר כלום ולאדם כזה אין שום עצה רק שיעמיק ללמוד את עצמו - על מחלוקת.
* בזמן האחרון נוסדו ישיבות ומוסדות חינוך אשר נועדו לקבל תלמידים כאלו, אשר שם מלמדים בקבוצות קטנות ובהתמסרות ובסבלנות מיוחדת אשר צריכים לתלמידים כאלו. רבים מהם יכולים אחר כך להיכנס לישיבה גדולה ולהיות נחשבים כתלמידים מן המניין. לכן הננו בזה להעיר, שלפני שמחליטים לאיזה ישיבה להיכנס, יתייעצו ההורים עם המורים והמנהלים אם המקום שרוצים שיתקבל התלמיד הוא באמת ראוי בשבילו, ולא יהיו חס וחלילה תלמידים שנושרים מהישיבות לצעירים, כי יש לקוות שבהתייעצות עם המורים והמחנכים יחסכו הרבה צער ויגון להורים ולכלל ישראל
| |||