עוזי חיטמן: הבדלים בין גרסאות בדף
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 56:
== נאמר עליו ==
* "הוא היה איש עם לב רחב ואנשים כל הזמן היו עוצרים אותו ומדברים איתו. גם התוכנית 'חלום עליכם', שבה עזר לאנשים להגשים חלומות, קיבעה אותו כאדם נחמד ואדיב. לפעמים הייתי בא לבקר אותו במשרד שבו הוא היה כותב ומלחין, והייתי יכול למצוא איתו אנשים שפשוט יושבים בצד ומקשיבים לו. לא פעם הורים לילדים עם מוגבלויות היו מביאים את הילדים שלהם לשמוע אותו מנגן, כי זה היה מרגיע אותם" ~ על הנדיבות ואהבת הזולת של עוזי חיטמן (יובל אברמוביץ, [http://www.israelhayom.co.il/article/287209 '''"חבל לנו שאת ההכרה הגדולה עוזי קיבל רק לאחר מותו"'''], אתר ישראל היום, תאריך 5.6.2015)
* האישיות של עוזי היתה אחד הדברים שגרמו לי להתאהב בו כשהיינו צעירים. זה קרה בזמן שעבדתי בחברת החשמל. החברה אירגנה חבילות שי לטובת החיילים שהיו במוצבים, ובמקביל אמנים רבים נסעו לבדר את החיילים. ציוותוּ אותי לטנדר שבו נסעו עוזי והלהקה שלו באותה תקופה. הם עדיין לא היו מוכרים ולא ידעתי מי הוא, אבל אחרי יום שלם שנסענו בין מוצבים, נוצר בינינו חיבור.
"גיליתי בחור מדהים עם נפש חמה, מצחיק מאוד, אוהב את החיים. הוא היה אלוף בלזכור בדיחות ולספר אותן, היה אדם חברותי ושמח, ואהב לאהוב. התאהבנו במהירות, למרות שהיינו שונים אחד מהשני. או אולי בגלל שהיינו שונים. אני הייתי קמה כל בוקר לעבודה מסודרת במשרד, והוא היה חוזר ב־2 בלילה מהופעות. אני הייתי הציפור ששמרה על הקן בזמן שהוא התעופף. ב־1976, שנתיים אחרי שנפגשנו, התחתַּנו ~ איה חיטמן על דרך היכרותה עם עוזי חיטמן ז"ל (יובל אברמוביץ, [http://www.israelhayom.co.il/article/287209 '''"חבל לנו שאת ההכרה הגדולה עוזי קיבל רק לאחר מותו"'''], אתר ישראל היום, תאריך 5.6.2015)
* "הוא מאוד לקח ללב את מה שקורה במדינה. היה מוטרד מהפוליטיקה, מהשחיתות, מהמצב החברתי ומהמצב הכלכלי. זה ממש הטריף אותו שקשה להיות פה עצמאי ושאין פה נימוס וכבוד למבוגרים. אני זוכרת שפעם הוא אמר לי שהוא היה רוצה לאמץ משפחה מבוגרת שצריכה עזרה. הוא מאוד רצה לתת לאחרים ולסייע. בשנים האחרונות הוא ציטט לא פעם את אביו, שעלה מרוסיה והיה אומר: ''''לא לארץ הזאת פיללתי''''" ~ על אכזבתו של עוזי חיטמן ז"ל מהקורה בישראל טרם פטירתו (יובל אברמוביץ, [http://www.israelhayom.co.il/article/287209 '''"חבל לנו שאת ההכרה הגדולה עוזי קיבל רק לאחר מותו"'''], אתר ישראל היום, תאריך 5.6.2015)
* זה היה בשבת, 17 באוקטובר 2004, כשעוזי הודיע (לאיה) שהוא חש צרבת וחולשה. באותו יום הוא עבד בגינה, כמו שאהב לעשות, וצפה בכדורגל. בערב עליתי לחדר השינה והלכתי לישון. בסביבות 10 הוא העיר אותי ואמר לי שהוא לא מרגיש טוב ואולי כדאי שניסע לבית חולים. לקחתי אותו ברכב והגענו לתל השומר תוך שתי דקות. בזמן שהחניתי את האוטו ליד חדר המיון הוא התלונן שאין לו אוויר, פתחתי את החלון ברכב וקראתי לפרמדיקים שראיתי שם. הם פתחו את הדלת, ובאותו רגע הוא התמוטט. השכיבו אותו מאחורי וילון וטיפלו בו. אחר כך הוציאו אותנו לאיזה חדר, ואני זוכרת אלונקה דוהרת, הוא מכוסה ורק הנעליים מבצבצות החוצה. ניסו לטפל בו בחדר הטראומה, ומדי פעם הרופא יצא ואמר לנו שהם עושים מאמץ. מהר מאוד הבנתי שאין דרך חזרה...ב־12:30 בלילה הרופא בא להגיד שאין דרך חזרה. זהו. באותו רגע החיים שלנו השתנו. חצי שעה אחר כך כבר היינו בבית. לא היה טעם להישאר שם" ~ תיאור היום האחרון בחייו של עוזי חיטמן ז"ל (יובל אברמוביץ, [http://www.israelhayom.co.il/article/287209 '''"חבל לנו שאת ההכרה הגדולה עוזי קיבל רק לאחר מותו"'''], אתר ישראל היום, תאריך 5.6.2015)
* "עוזי ליווה בשיריו ובקולו את נוף חיי הארץ, הוא ידע לשורר את חלומות הילדות, מילות ולחני האהבה ליוו את הקהל ברגעים קסומים. הוא איחד את הלבבות בשיריו הלאומיים, חינך לערכים של סובלנות, אהבה ושלום. יש שהאשימו אותו בנאיביות, אך רבים ראו בו "פיטר פן" שמסרב להתפכח ולוותר על עולם בו חלומות יכולים להתגשם. עזיבתו בטרם עת של עוזי חיטמן הותירה תחושת החמצה גדולה בקרב אמנים ואושיות תרבות ובקרב הקהל שצמא לשמוע את קולו ואת שיריו! שירתו קידשה את האהבה והטוב שבאדם, כיבדה את השפה העברית מחד ומאידך הייתה נגישה ומדוברת. שני שיריו שנותרו מורשת זיכרון והוקלטו בקולו ואשר יוצאים היום, הם מעין טיפות קטנות של נחמה וערגה לימים אחרים, ימים תמימים יותר" ~ כתבה במדור מוסיקה עומדת על חסרונו של ע. חיטמן בעולם המוסיקה הישראלי של שנות האלפיים, עת נחשפו 2 שירים גנוזים שלו על רקע ציון יום הולדתו ה-60 (נבו א., [http://www.mako.co.il/music-news/singles/Article-e2920ea64e4d731006.htm '''"עוזי חיטמן ז"ל, 60 שנה להולדתו, שני שירים חדשים"'''], אתר MAKO, תאריך 10.6.2012)
| |||